מה הסיכוי של תיק חקירה פלילי שמגיע לטיפול הלשכה המשפטית של המשרד להגנ"ס - להפוך להרשעה (או אשם)? יש לנו תשובה. 42% מהתיקים הפליליים שמגיעים לטיפול הלשכה המשפטית במשרד להגנ"ס מובילים להגשת כתב אישום (58% נסגרים ללא הגשת כתב אישום), וכל התיקים שבהם הוגש כתב אישום הסתיימו בהרשעה פלילית או אשם בלי הרשעה.

כך עולה מדו"ח שנתי של הלשכה המשפטית במשרד להגנ"ס על פעילות לשנת 2023. הדו"ח מתאר את פעילות הלשכה בנושאים כמו חקיקה, ייעוץ משפטי ואכיפה סביבתית ומובאים בו נתונים המסכמים את העבודה המשפטית של אותה שנה.

אלא שעו"ד בכיר בתחום המשפט הסביבתי שאיתו שוחחנו, עו"ד קובי בר-לב, טוען שאופן הצגת נתוני ההרשעות בדוח של הלשכה הוא מטעה ושגוי. הדברים שלו מובאים בהמשך הכתבה.

עוד לפי הדוח, בשנת 2023 הגיעו 92 תיקים פליליים חדשים לטיפול הלשכה המשפטית. עוד עולה מהדו"ח כי רוב התיקים הפליליים (40%) שבטיפול הלשכה המשפטית עוסקים בפסולת (כולל חוק שמירת ניקיון ותחנות מעבר). פילוח מלא של הנושאים בהמשך הכתבה.

הדו"ח מפרט גם את מספר העיצומים הכספיים שהלשכה טיפלה בהם בשנת 2023 העומד על כמעט 100. רובם, כ-45%, הם בתחום אחריות יצרן מורחבת (בעיקר פסולת אריזות, ופסולת אלקטרונית), כ-22% מההליכים הם בתחום חומרים מסוכנים וכ-13% בתחום אוויר נקי.

בראש הלשכה המשפטית עמדה בשנת 2023 עו"ד דלית דרור, שפרשה לפני כשנה וחצי לגמלאות אחרי 17 שנה שבהן מילאה את התפקיד. בתחילת השנה הנוכחית מונתה לה מחליפה – עו"ד נטע דרורי.

קישור לדו"ח המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. 1,400 עיצומים כספיים סביבתיים, 220 מיליון ₪, 20.05.2024
2. מאחורי הקלעים של הרגולציה הסביבתית בישראל, 22.05.2024
3. נמשכת המגמה: 95% הרשעה בתיקים פליליים סביבתיים, 28.02.2021
4. הערעור של המשרד להגנת הסביבה נדחה והחברה לא הורשעה, 23.4.2025
5. עוד מידע על  משפט סביבתי | infospot

92 תיקים בשנה, 42% כתבי אישום, 100% הרשעה או אשם

לפי נתוני הדו"ח, בשנת 2023 היו 341 תיקים פליליים בטיפול הלשכה המשפטית של המשרד להגנ"ס, מהם 92 תיקים חדשים, והיתר משנים קודמות. מתוך הסה"כ, 183 תיקים היו בשלבי טיפול בלשכה המשפטית (בדיקות לפני קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום) ועוד 158 תיקים בהם הוגש כתב אישום והתנהלו בבית המשפט.

כמו כן, במהלך 2023 הסתיים הטיפול ב-89 תיקים, ב-37 מהם (כ-42%) הוגשו כתבי אישום (כלומר 58% נסגרו ללא הגשת כתב אישום), וכולם הסתיימו בפסקי דין הכוללים הרשעה או אשם בלי הרשעה. אף לא אחד מ-37 התיקים שהוגשו בהם כתבי אישום הסתיים בזיכוי. כלומר, הלשכה המשפטית מעבירה לבית המשפט רק את התיקים שהיא בטוחה שיסתיימו בהרשעה או באשם (אשם הוא מקרה שבו בימ"ש מוותר על הרשעה פלילית למרות שאדם ביצע עבירה פלילית, וזאת כדי למנוע פגיעה חמורה בעתידו של הנאשם, אם מדובר באדם נורמטיבי).

עו"ד בכיר בתחום טוען שאופן הצגת נתוני ההרשעות מטעים ושגויים

כדי לקבל נקודת מבט נוספת על הנתונים שמציג המשרד להגנ"ס, פנינו לעו"ד קובי בר-לב, לשעבר בכיר במשרד להגנ"ס וכיום בעל משרד עורכי דין העוסק בתחום איכות הסביבה. בר לב מסביר כי הצגת הנתונים של ההרשעות בדו"ח של הלשכה המשפטית היא מטעה ושגויה.

לדבריו, הניתוח לא מביא בחשבון את כלל הנאשמים בתיק ואת כלל האישומים בתיק. כלומר, כאשר יש יותר מנאשם אחד בכתב האישום, וחלקם נמחקים במסגרת הסדר או מזוכים אך מספיק שנאשם אחד מורשע, התיק כולו נספר בדו"ח של הלשכה המשפטית כ"הרשעה".

או, למשל, כאשר מוגש כתב אישום נגד נאשם אחד בגין שלוש עבירות, אבל במסגרת ההסדר שתיים מבין השלוש נמחקות והוא מורשע בשלישית, גם אז התיק כולו נספר כ"הרשעה".

דוגמה נוספת היא מגמה בשנים האחרונות של גמישות והרחבה בכללי אי-הרשעת נושאי משרה בעבירות סביבתיות. דבר שלא בא לידי ביטוי בדו"ח, היות שהימנעות מהרשעה מבוטאת בדו"ח באופן זהה להרשעה.

לכן, מסביר עו"ד בר-לב, החלוקה שבה משתמש המשרד להגנ"ס "זיכוי" או "הרשעה" אינה מספרת את הסיפור המלא ומתעלמת מהעובדה שבתחום איכות הסביבה, כמו גם בתחומי משפט אחרים, תיקים פליליים מסתיימים באופנים שונים.

התחומים:40%  פסולת, 20% חומ"ס, 15% רישוי עסקים

הדו"ח מציג גם את נושאי התיקים: 40% מהתיקים עוסקים בפסולת, כולל חוק שמירת ניקיון ותחנות מעבר, 20% מהתיקים עוסקים בחומרים מסוכנים, 15% בנושא רישוי עסקים, 8% בנושא זיהום מים, שפכים, וקרקע, ועוד, לפי התרשים הבא:

מהדו"ח עולה עוד כי בשנת 2023 הגישה המדינה 8 ערעורים ועררים, 2 מהם נדחו, 4 התקבלו ו-2 נמחקו בהסכמה. מנגד הוגשו 6 ערעורים ועררים נגד המדינה, 5 מהם נדחו ו-1 נדחה חלקית.

96 עיצומים כספיים הוטלו ב-2023, 45% מהם בחוקי אחריות יצרן

דו"ח הלשכה המשפטית מציג גם נתונים על מספר העיצומים שניתנו במהלך שנת 2023. נזכיר כי עיצום כספי הוא שונה מקנס ושונה מאכיפה פלילית. מדובר בכלי אכיפה שנכנס לשימוש המשרד להגנ"ס בשנת 2012 כדי לתת מענה מרתיע, יעיל ומהיר, בניגוד לאכיפה הפלילית הממושכת שדורשת השקעת משאבים רבה.

כדי שהעיצום הכספי ירתיע, הסכומים הם גבוהים ויכולים להגיע למיליוני ₪, והם נקבעים בחקיקה באופן ספציפי עבור כל סוג של הפרה.

מהדו"ח עולה שבשנת 2023 ליוותה הלשכה המשפטית 96 הליכי עיצומים כספיים, מהם 45% בתחום אחריות יצרן מורחבת (בעיקר חוק האריזות, וחוק פסולת אלקטרונית), 22% בתחום חומ"ס, 23% אוויר נקי, ועוד לפי התרשים:

עו"ד קובי בר-לב, לשעבר בכיר במשרד להגנ"ס ובעל משרד עורכי דין העוסק בתחום איכות הסביבה, מסביר כי העובדה שכמחצית מהעיצומים הכספיים שהוטלו היו בתחומי אחריות יצרן מורחבת, מלמדת שתופעת ה"רוכבים חופשיים" (טרמפיסטים) עדיין נפוצה והיא מחייבת לעשות שימוש בכלים כלכליים והסדרתיים חלופיים של מניעה במקור, כגון כאלה שימנעו כניסה לישראל של מוצרים שלא שולמו בגינם דמי טיפול כנדרש בחוקי אחריות יצרן. 

51% מהבקשות לביטול קנסות התקבלו

עוד נושא שהדו"ח עוסק בו הוא בקשות לביטול קנסות ובקשות להישפט במקום תשלום קנס.

במדרג האכיפה הקנסות נמצאים בתחתית. מדובר בסכומים נמוכים יחסית והקנסות מוטלים על עבירות בתחומים סביבתיים כמו פסולת, רעש, זיהום אוויר מכלי רכב, פינוי יריעות פלסטיק, פיקדון על מכלי משקה, סילוק ומיחזור צמיגים.

לפי הדו"ח הוגשו בשנת 2023 ללשכה המשפטית 2,685 בקשות לביטול ובקשות להפחתת תוספת פיגור, מהן:

• כ-51% (1,376) קנסות בוטלו.
• בכ-1% (24) בוטלה תוספת הפיגור.
• כ-48% (1,285)מהבקשות נדחו.

כמו כן במהלך 2023 טופלו 706 בקשות להישפט:

• ב-31% (222) מהבקשות הוגש כתב אישום.
• 69% (484) מהבקשות נסגרו בלי הגשת כתב אישום.

העליון: אין התיישנות על עבירות זיהום מים

דו"ח הלשכה המשפטית מונה גם את ההישגים העיקריים של הלשכה בשנת 2023, ובראשם פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון עליו דיווחנו בזמנו, בתביעה הייצוגית נגד חברת רותם אמפרט ופריקלאס מקבוצת כיל.

לפי התביעה, החברות הזרימו שפכים תעשייתיים לבריכות אידוי ואגירה לא אטומות ואלה חלחלו לקרקע באזור מישור רותם וגרמו לזיהום של כ-350 מיליון קוב מי תהום.

בפסק דינם אימצו שופטי בית המשפט העליון את עמדת המשרד להגנ"ס והפכו את פסיקת בית המשפט המחוזי כשקבעו שאין התיישנות על עבירות זיהום מים ולכן אפשר לאשר את הגשת התביעה נגד החברות.

בדו"ח מדגישים שמה שחשוב הוא קבלת עמדתה של המדינה שאין התיישנות, אף שעברו שנים רבות מאז שהסתיימה דליפת השפכים מהמפעלים בעוד החלחול נמשך גם בימים אלה, והחובה למנוע את המשך חלחול השפכים ולנקות את הזיהום שכבר נגרם, ממשיכה לחול על המזהמות.

----

מסמכים רלוונטיים: