בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המשרד להגנת הסביבה ולא הרשיע חברה ואת בעליה למרות שהודו בעיסוק בחומרים מסוכנים למשך תקופה של 5 חודשים לאחר פקיעת היתר הרעלים וטרם חידושו. בכך הותיר על כנו את פסק הדין של בית משפט השלום. עם זאת, בהסכמת החברה, בית המשפט הגדיל את סכום הפיצוי ב-40,000 ₪.

את החברה ייצגו עורכי הדין קובי בר-לב ועידית קירזון ממשרד בר-לב המתמחה באיכות הסביבה ורישוי עסקים.

כתבות רלוונטיות:

1. פסק דין חריג מבטל את החלטת המשרד להגנ"ס לשלול היתר רעלים, 5.11.24
2. תקדים: העליון הפחית ב-50% קנס של 1.2 מיליון ₪, 26.6.24
3. צו הפסקה למפעל שלישי בעטרות, 26.09.2024
4. פסק דין: העיצום הכספי אינו סביר ויש להפחיתו, 13.12.2022
5. מידע נוסף על היתר רעלים | Infospot

היתר הרעלים פקע אך החברה המשיכה לעסוק ברעלים

מכתב האישום שהגיש המשרד להגנ"ס בשנת 2023 לבית משפט השלום בחיפה עולה שהחברה החזיקה בהיתר רעלים במשך שנים רבות, אלא שבשנת 2018 היתר הרעלים פקע והחברה לא חידשה אותו. למרות זאת, החברה המשיכה לעסוק ולסחור ברעלים למשך 5 חודשים - בחומר MDI (Methylene diphenyl diisocyanate, תרכובת כימית המשמשת לייצור פוליאוריתן).

החברה טענה שהיא עוסקת שנים רבות בחומרים מסוכנים ובמשך כל השנים האלה עמדה בדרישות החוק ותנאי היתר הרעלים, כמו גם בתקופה שלאחר חידוש היתר הרעלים בשנת 2018. בנוסף לכך, הפרת היתר הרעלים לא גרמה לנזקים סביבתיים או נזקים לבריאות הציבור.

בפסק הדין שניתן לפני כחצי שנה, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את טענות החברה והחליט שלא להרשיע אותה ואת בעלי החברה, בין היתר משום שהשתכנע שהרשעה תגרום לחברה ולבעליה נזק בשל החשש שהרשעה תפגע בהתקשרויות עתידיות ותמנע מהחברה להתמודד במכרזים.

למרות הויתור על ההרשעה הפלילית, בית המשפט החליט לגזור על החברה תשלום פיצוי של ,00060 ₪ לקרן לשמירת הניקיון ועל בעל החברה נגזרו 250 שעות לתועלת הציבור.

המחוזי דחה את הערעור של המשרד להגנ"ס

בעקבות פסק הדין של בית משפט השלום, החליט המשרד להגנ"ס לערער לבית המשפט המחוזי ולבקש את הרשעת החברה ובעלי החברה וגם להגדיל את סכום הפיצוי הכספי ב-100,000 ₪.

המשרד להגנ"ס הסביר בערעור כי החברה הייתה צריכה לעצור את העיסוק בחומרים מסוכנים ברגע שהיתר הרעלים פקע, ולא להמשיך לעבוד כרגיל עד חידוש ההיתר, לפרק זמן של 5 חודשים, בו רכשה חומ"ס ב-32 מקרים שונים והחזיקה בחומרים מסוכנים ללא היתר.

המשרד להגנ"ס ציין כי חידוש היתר הרעלים מדי 3 שנים אינו עניין בירוקרטי, אלא מדובר בתהליך שמוודא את מוכנות החברה לקבלת היתר רעלים חדש, גם מבחינת עמידה בדרישות שהיו קיימות בהיתר הקודם, וגם עמידה בדרישות חדשות, ככל שיש. לכן, בעל ההיתר מתבקש לפעול לחידושו 3 חודשים לפני שהוא פוקע.

עוד טען המשרד להגנ"ס, כי העובדה שלא נגרם נזק (ארוע חומ"ס) מהפרת היתר הרעלים אינה מספקת, וכי די בנזק האפשרי החמור שהיה עלול להגרם, כדי להצדיק הרשעה.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה של המשרד להגנ"ס להרשיע את החברה ובעליה, וקבע כי פסק הדין של בית משפט השלום היה צודק, כלומר החברה ובעליה לא יורשעו בפלילים. בהחלטתו קיבל את הנימוק של בית משפט השלום כי מדובר בחברה בעלת היתר רעלים במשך שנים רבות, בלי הפרות ובלי הרשעות קודמות. נוסף על כך החברה פעלה בלי היתר למשך זמן קצר (5 חודשים) ולא נגרם נזק בתקופה זו, וב-7 השנים שעברו מאז חידוש ההיתר החברה התנהל באופן תקין.

לצד זה, קיבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור בדבר גובה הפיצוי הכספי שהוטל על החברה ובעליה לשלם לקרן הניקיון. בפסק הדין המקורי של בית משפט השלום נקבע כי החברה תשלם פיצוי של 60,000 ₪, אך במסגרת הערעור המשרד להגנ"ס ביקש להגדיל את הסכום ל-125,000 ₪. בהסכמת החברה, בית המשפט המחוזי קבע שסכום הפיצוי ייגדל ל-80,000 ₪ (במקום 60,000 ₪). בנוסף לכך במסגרת הערעור המשרד להגנ"ס דרש להטיל על בעלי החברה לשלם פיצוי כספי של 35,000 ₪, ובהסכמת החברה הוחלט על סכום נמוך יותר, של 20,000 ₪.

את החברה ייצגו עורכי הדין קובי בר-לב ועידית קירזון ממשרד בר-לב המתמחה באיכות הסביבה ורישוי עסקים.

עורכי דין בתחום איכות הסביבה: