בית המשפט העליון קבע תקדים משפטי לאחרונה, כאשר התערב בגובה הקנסות שהטיל המשרד להגנ"ס על בית עסק שהפר את היתר הרעלים. בית המשפט צמצם בכ-50% את הקנס המקורי שעמד על כ- 1.2 מיליון ₪, וגם קיבל את בקשת החברה לשלם את הקנס ב-10 תשלומים ללא ריבית והצמדה.

עו"ד קובי בר -לב שייצג את החברה מסביר: "מדובר בקביעה תקדימית המכרסמת בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להיות "הפוסק האחרון" בכל הנוגע לגובה העיצום הכספי המוטל, גם כאשר אין מחלוקת בעניין עצם ביצוע ההפרות".

כתבות רלוונטיות:

1. פסק דין: העיצום הכספי אינו סביר ויש להפחיתו, 13.12.2022
2. קנס של יותר ממיליון ₪ ליקב, בגין הפרת היתר רעלים, 17.1.2022
3. בית המשפט אישר צו ביניים נגד המשרד להגנ"ס, 04.7.2022
4. אכיפה במתחם אחסון שמנים וחומרים מסוכנים, 08.12.2021
5. דליפת אמוניה: הערעור נדחה והחברה תשלם, 22.8.2021
6. מידע נוסף על היתר רעלים | Infospot

החברה מבקשת להפחית את גובה הקנס

מדובר במקרה שהתחיל בדיווח שלנו לפני כשנתיים וחצי לפיו המשרד להגנ"ס 6 קנסות בסך של כ- 1.2 מיליון ₪ בגין 6 הפרות של תנאי היתר הרעלים של חברת יקבי הכורמים, הפועלת במישור אדומים, ליד ירושלים. בין ההפרות: אחסון לקוי של רעלים, החזקת גופרית דו חמצנית בכמות פי-4 מהמותר, היעדרות של אחראי רעלים, ועוד. העיצום הכספי ניתן לאחר סיור פיקוח, התראה ושימוע.

החברה החליטה לערער על גובה העיצומים לבית המשפט, באמצעות באי כוחה, עוה"ד קובי בר לב, עידית קירזון, ודורית בר, ממשרד בר-לב המתמחה באיכות סביבה ורישוי עסקים. לפני שנתיים דיווחנו כי לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הסכים לעכב את מועד תחילת התשלום של הקנס עד לאחר שתתברר העתירה, עורכי הדין ביקשו וקיבלו מבית המשפט צו ביניים שדוחה את מועד התשלום.

בהמשך, בית המשפט נתן פסק הדין והורה למשרד להגנת הסביבה לבחון את הפחתת העיצום הכספי, בין היתר מחשש שהקנס יפגע באופן משמעותי במצבה הכלכלי של החברה. בתוך כך קיבל בית המשפט את טענות עורכי הדין כי הליקויים שאותרו ביקב תוקנו והוסדרו כבר לפני כ-3 שנים וכי בעבר, בניגוד למקרה הנוכחי, המשרד להגנת הסביבה הסכים לאחד עיצומים כספיים שהטיל על חברות שונות ולהביא בכך להפחתת הסכום. לסיכום בית המשפט דרש מהמשרד להגנ"ס לזמן את החברה לשימוע לפני החלטתו על גובה העיצום הכספי.

המשרד להגנ"ס ערער לעליון כנגד הפגיעה בסמכותו

אלא שהמשרד להגנת הסביבה לא קיבל את פסיקת בית המשפט המחוזי, וערער לבית המשפט העליון בטענה כי יש לו סמכות להטיל קנסות ללא הליך שימוע.

ההרכב בבית המשפט העליון בהשתתפות השופטים יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והשופטת רות רונן פסקו כי יש לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי וכי בית המשפט הוא זה שיקבע את גובה הקנס לפי שיקול דעתו לאחר שהצדדים ישמיעו את טיעוניהם.

באי כוחו של היקב, טענו בין היתר שניכרת "עודף מוטיבציה" להחמיר מאוד עם היקב בהטלת 6 עיצומים נפרדים, כשיש ביניהם כפילויות ברורות, בעצם הטלת אותו עיצום כספי פעמיים. לדבריהם החלטת המשרד להגנת הסביבה להטיל על היקב את כלל העיצומים הכספיים הייתה שגויה, עובדתית ומשפטית כאחד, שרירותית לחלוטין, נגועה בחוסר סבירות ואינה מידתית. זאת  בעיקר בגלל אופי ההפרות הנטענות ולשיעורו הניכר של העיצום הכספי.

לדוגמא, הם טענו כי אין כל הגיון בהטלת שני עיצומים נפרדים בגין אחסון לקוי לכאורה של חומרים מסוכנים בכלל, ועיצום נוסף בגין אחסון לקוי של גופרית דו חמצנית. לטענתם יש להטיל עיצום כספי אחד בלבד בגין ההפרות הנוגעות לעיסוק ברעלים בניגוד להוראות היתר הרעלים ולא 6 עיצומים נפרדים. בנוסף נטען כי יש לעשות שימוש באופציית ההפחתה בגובה הקנסות, הקיימת בחוק.

המשרד להגנת הסביבה טען מנגד כי הקנסות הוטלו בעקבות 5 סיורי פיקוח בהם נמצאו ליקויים, התראות  ושני שימועים וכל קנס הוטל בעקבות מספר הפרות בכל תחום. המשרד הוסיף כי היקב הנ"ל לא עמד באף עילה להפחתת הקנסות והוסיפו כי במהלך השנתיים האחרונות הוטלו קנסות על 4 יקבים שונים.

פסק הדין: הפחתת הקנס ב 50%

לאחר שמיעת הטיעונים של הצדדים בית המשפט קבע באופן תקדימי כי שיעור העיצום הכספי יקטן מכ-1.2 מיליון ₪ לכמחצית:  600 אלף ₪ והם ישולמו ב-10 תשלומים.

עו"ד קובי בר -לב שייצג את הייקב מסר בתגובה "המדובר בקביעה תקדימית המכרסמת בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להיות "הפוסק האחרון" בכל הנוגע לגובה העיצום הכספי המוטל, גם כאשר אין מחלוקת בעניין עצם ביצוע ההפרות.

בפסק הדין ראה עצמו בית המשפט העליון מוסמך ונכון להתערב בשיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה לקבוע את גובה העיצום הכספי, תוך שראה לנגד עיניו את התמונה הכוללת בה, בין היתר, השלכות הטלת העיצום הכספי על המפר, נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, איחוד ההפרות ומניעת כפילויות בהטלת העיצום ועוד רכיבים, אשר עד כה סירב המשרד להגנת הסביבה לראות ולקחתם בחשבון.  פסק הדין עשוי להשפיע גם על ערכאות משפטיות נמוכות יותר הדנות בביקורת שיפוטית על גובהם של עיצומים כספיים במקרים דומים".

עורכי דין בתחום איכות הסביבה: