בעידן שבו הדרישות הרגולטוריות בתחום איכות הסביבה הולכות ומתרבות, התחושה היא לעיתים של ים סוער – אינסוף הנחיות, עדכונים, תקנים וחוקים. אבל דווקא בתוך הים הזה, יש הזדמנות אמיתית לעצור לרגע, להבין היכן אנחנו עומדים ביחס לדרישות, לזהות פערים וגם חוזקות – ולבנות תכנית פעולה שתחזיר את השליטה לידיים שלנו.

במקום לרדוף אחרי הרגולציה – הגיע הזמן להוביל מולה, ואת זה עושים בעזרת מבדק אכיפה פנימי שממפה את החקיקה הסביבתית הגנרית והפרטנית שרלוונטית לארגון, מזהה את המקומות בהם הארגון לא עומד עד הסוף בדרישות, ולבסוף מכינים ומיישמים תוכנית אכיפה לצמצום הפערים שהתגלו.

מבדק אכיפה פנימי לא רק מצמצם את הסיכוי של הארגון להסתבך בהפרה או מפגע סביבתי שיכולים לגרום להטלת עיצומים כספיים, אכיפה פלילית, ופגיעה בריאותית בעובדים, ספקים והציבור. אלא גם מוכר על ידי המדינה כאמצעי להגנה משפטית למקרה שמתגלה הפרה או מפגע סביבתי.

חשוב לזכור שהמשאבים שנדרשים כדי לעשות מבדק אכיפה פנימי, הם שבריר מהמשאבים שתצטרכו להשקיע עם תסתבכו בהפרת חוק ואכיפה סביבתית.

כתבות רלוונטיות:

1. החלה גביית הקנסות ממאות יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם תמיר, 06.01.2025
2. עיצום כספי של 3 מיליון ₪ בשל שריפת פסולת באתר לא חוקי, 25.12.2024
3. עיצום כספי של 610 אלף ₪ לשתי תחנות דלק שלא שמרו נתוני ניטור, 07.11.2024
4. קנס של 1.5 מיליון ₪ למועצה אזורית בגלל שריפות באתר פסולת, 31.10.2024
5. קנס של 900 אלף ₪ לרותם אמפרט, 13.08.2024

התגברות הרגולציה הסביבתית

בשנים האחרונות אנחנו עדים להתגברות של הרגולציה הסביבתית בישראל, וזאת כתוצאה ממגמה עולמית של עלייה במודעות להשפעות הסביבתיות על בריאות הציבור, השפעת הפיתוח הכלכלי על שינוי אקלים והידלדלות משאבים, והרצון לאיכות חיים טובה יותר.

כדי לתת מענה לאתגרים האלה, המדינות המתקדמות, ובראשון מדינות האיחוד האירופאי, ויתר מדינות ה-OECD, מגבשות ומיישמות רגולציה סביבתית מתקדמת – בעקבותן ישראל מיישרת קו ומאמצת רגולציה סביבתית מתקדמת במגוון נושאים.

מאז שנת 2010 נחקקו בישראל שלל חוקים סביבתיים, רובם מבוססים על רגולציה אירופאית, בינהם: חוק אוויר נקי, חוק המפל"ס, כללי שפכי תעשייה, חוקי אחריות יצרן (פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, שקיות), ולאחרונה – דרישות למניעת השימוש בתרכובות PFAS, וגולת הכותרת של החקיקה הסביבתית: חוק רישוי סביבתי משולב (חוק הגנת הסביבה).

בנוסף לחוקים החדשים, כמעט ואין חוק סביבתי בישראל שלא עבר שינויים, או שפורסמו לו תקנות והנחיות חדשות בעשור האחרון. קשה לעמוד בקצב של העדכונים, ועוד יותר קשה ליישם אותם בארגון.

כמו כן, לצד החקיקה הגנרית הרוחבית, יש רגולציה פרטנית שייחודית לסוגי פעילות מסוימים (תנאי רישיון עסק, היתר רעלים, היתר פליטה, היתר הזרמה, חוקי עזר עירוניים ועוד).

התגברות האכיפה של חקיקה סביבתית

ככל שהרגולציה מתגברת, גם האכיפה מתגברת, ובשנים האחרונות אנו עדים לגידול במספר העיצומים כספיים והגשת כתבי אישום בגין הפרה של חקיקה סביבתית – כלומר החשיפה (הסיכון) המשפטית והכלכלית גדלה.

אחת הסיבות לגידול באכיפה היא שארגונים רבים, ולעתים גם יועצים משפטיים, אינם מודעים למכלול דרישות החוק, אך עקרון משפטי בסיסי הוא "אי ידיעת החוק אינה פוטרת". בנוסף לכך, בחוקי סביבה רבים יש אחריות נושאי משרה – כלומר אחריות משפטית על ההנהלה הבכירה, למנוע הפרות.

מבדק אכיפה פנימי: כלי לניהול רגולציה וצמצום הסיכון

כמו בתחומים אחרים, ככל שהרגולציה הסביבתית מתקדמת, והאכיפה הסביבתית מתגברת, צריך לנהל את הנושא כדי לצמצם את הסיכון ולהמנע מהסתבכות באכיפה כואבת.

דרך המלך של ניהול רגולציה וניהול אכיפה היא ביצוע מבדק אכיפה פנימי - כלי ניהולי שעוסק במיפוי של דרישות החוק הרלוונטיות החלות על הארגון, ובחינת העמידה של הארגון בדרישות. לאחר שמתקבלת תמונת מצב של הפערים, מכינים תוכנית אכיפה לצמצום הפערים שהתגלו.

כאמור, בעזרת מבדק אכיפה פנימי, הארגון מאתר את הכשלים ונקודות התורפה שלו לפני שנוצרת הפרה שעלולה להתגלות בביקורת מזדמנת של הרגולטור או בארוע חירום של מפגע סביבתי, ולפני שהארגון מסתבך באכיפה מכאיבה. לא פחות חשוב, באמצעות מבדק אכיפה פנימי, הארגון מונע מפגעים סביבתיים ובטיחותיים שעלולים לסכן את בריאות הציבור, העובדים, והספקים.

מבדק אכיפה פנימי אפקטיבי תמיד ילווה בגורם חיצוני מנוסה שבקיא בתחום, גם כדי לתת משנה תוקף למבדק, וגם מכיוון שאחת המטרות הראשיות של מבדק האכיפה היא לזהות פערים שהארגון לא מכיר.

חשוב לזכור שהמשאבים (שעות העבודה והעלויות) של ביצוע מבדק אכיפה פנימי ויישום תוכנית אכיפה הם שבריר מהמשאבים שהארגון יצטרך להשקיע במידה וייקלע לאכיפה אזרחית או פלילית של חוקי הסביבה.

מבדק אכיפה פנימי מספק הגנה משפטית

גם המדינה מכירה בחשיבות של ביצוע מבדקי אכיפה ותוכניות אכיפה פנימיים, ומעודדת את השימוש בהם. זאת משום שהמדינה מעדיפה שהתאגידים יצייתו לחוקי הסביבה כדי לצמצם את המפגעים סביבתיים ולהמנע מתהליכי אכיפה ממושכים שדורשים גם מהמדינה משאבים רבים.

לכן, הנחיות פרקליט המדינה מס' 1.14 מאוקטובר 2019 מתייחסות לחשיבות יישום תכנית אכיפה ויתרונותיה. לפי ההנחיות, תכנית אכיפה פנימית מהווה שיקול מקל להימנעות מהעמדה לדין פלילי של התאגיד כאשר קיימות ראיות לכך שתוכנית האכיפה היא אפקטיבית ונלווית לה תרבות ארגונית המעודדת התנהלות עסקית אתית ומחויבות לציות הדין.

כלומר, תוכנית אכיפה פנימית שבבסיסה מבדק אכיפה פנימי מספקת הגנה משפטית מסוימת, למקרה שבו התגלה הפרה של חקיקה סביבתית, או שנוצר מפגע סביבתי, אך הארגון ביצע לפני כן מבדק אכיפה פנימי ויישם תוכנית אכיפה לצמצום הפערים.

היבט אחר הוא שבמרבית החוקים הסביבתיים, קיימת אחריות נושאי משרה, כלומר חובת פיקוח של המנהלים לעשות כל שניתן כדי למנוע מהתאגיד או מעובדיו להפר חוקים סביבתיים. במקרה של הפרה, על הארגון והמנהלים להוכיח שבוצעו "פעולות פיקוח" וכן "נקיטה בכל האמצעים הסבירים" לאיתור וטיפול בהפרות חוק. ומבדק האכיפה נותן מענה מסוים גם לנושא הזה.

כיצד מבצעים מבדק אכיפה פנימי?

מבדק אכיפה פנימי מוכר גם בשמות אחרים: מבדק ציות, מבדק פיקוח, Due Diligence. השלב הראשון במבדק אכיפה פנימי הוא בחירת גוף חיצוני שבקיא בתחום וילווה את התהליך. לאחר מכן מתחילים לפי השלבים הבאים:

• ייזום/ תכנון
• הכנת רשימות התיוג (זיהוי הדרישות)- חקיקה פרטנית (היתרים ודרישות ספציפיות), חקיקה כללית (חוקים, תקנות, הנחיות), חקיקה מקומית (חוקי עזר עירוני)
• ביצוע המבדק
• בחינה בשטח
• תשאול עובדים ומנהלים
• בחינת נהלים, הו"ע
• בחינת רשומות ומסמכים
• סיכום והמלצות
• ביצוע מעקב ותוכנית לצמצום פערים

מבדק אכיפה לחקיקה חדשה או תחום פעילות חדש

אפשר להשתמש במבדק אכיפה גם לעמידה בחקיקה מסוימת, בין אם מדובר בחקיקה חדשה, או שהתאגיד נכנס לתחום פעילות חדש. למשל, בחינת עמידת הארגון בתנאים נוספים בהיתר הרעלים לעניין תרכובות PFAS שפורסמו לפני כשנה. הבחינה מלווה בבניית תוכנית עובדה הכוללת בין היתר; איסוף והגשת מידע מגיליונות הבטיחות ודיגום חומרים במידת הצורך, ניהול מלאי חומרים, אחסון וסימון, עדכון נהלי עבודה, פירוט תהליכים, ציוד ומיקום רכיבים המכילים PFAS, בחינת חלופות טכנו כלכליות, הכנת תוכנית פעולה כולל הגשה לממונה, הגשת תוכנית לניהול זרמים ויישומה ועוד.

דוגמא נוספת לשינוי רגולטורי משמעותי ומורכב עם דרישות שונות לענפי פעילות שונים, הינו חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) -התשפ"ד 2024. אמנם החוק יחול משנת 2027 וזה נראה רחוק ולכאורה איזה סיבה יש לארגון לבחון "ולדאוג" כבר היום?! בהחלט יש סיבה טובה.

חוק רישוי סביבתי משולב מביא איתו צורך אמיתי להיערכות ברמה הארגונית; הבנת דרישות החוק על העסק והבחנה לאיזה רמת סיווג ישויך העסק בעתיד (רמה א'-ב', בהתאמה לרמת הסיכון של הארגון). סיווג הרעלים הקיימים היום בהיתר הרעלים והעמקה בהיתרים הפרטניים הנוספים, היערכות לסקרי סיכונים ומענים בחירום בהתאם לרמת הסיווג. בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה להפחתת פליטות, בכפוף לתיקון שנעשה בהוראות חוק אוויר נקי. כתיבת מסמכים מקצועיים מדויקים.

התנאים של תרכובות ה-PFAS וחוק רישוי סביבתי משולב, הם רק שתי דוגמאות לנושאים אותם נכון לארגון לבדוק בצורה מעמיקה.

סיכום: מבדק אכיפה הוא חובה, לא רשות

מבדקי אכיפה הופכים בשנים האחרונות לכלי עבודה מרכזי בארגונים תעשייתיים, המבקשים להתמודד עם דרישות רגולציה מתרחבות מבלי להיתפס מופתעים בביקורת פיקוח מזדמנת. מבדק האכיפה מדמה הליך פיקוח, אך מבוצע ביוזמת הארגון, מתוך רצון לנהל את הסיכון ולא להגיב לו בדיעבד.

אל תחכו לארוע חירום סביבתי או הסתבכות בהליך אכיפה סביבתי יקר וממושך, שגם יכול להסתיים בהרשעה פלילית – במקום זה תבצעו מבדק אכיפה פנימי ותלכו לישון בשקט. הרגולציה בתחום הסביבה לא תפסיק להכביד – אבל ניהול נכון, פרואקטיבי ושיטתי, יכול להפוך אותה מנטל לסיכון מנוהל היטב. זה בידיים שלך. 

את המאמר כתבה אלה רבין מנהלת חטיבת סביבה וקיימות בחברת שר ייעוץ והדרכה. לחברה ניסיון של יותר מ-20 שנה במבדקי אכיפה פנימיים, במגוון תאגידים

ספקים מומלצים לליווי מבדק אכיפה פנימי: