הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) פרסמה מפת דרכים המשרטטת את התמודדות ארה"ב עם הסיכון מקבוצת החומרים PFAS בשנים הקרובות, במימון של מעל 10 מיליארד דולר$. בין היתר, במפת הדרכים מופיעה סקירה של פעולות קודמות שבוצעו נגד PFAS, כוונה להגביל את הניטור ולהרחיב את בסיס הנתונים והמידע על חומרים אלה וקביעת לוחות זמנים להטלת מגבלות על PFAS במי שתייה וכן באוויר ובשפכים.

האסטרטגיה העיקרית המוצגת במפה היא להגדיל את ההשקעות במחקר, להגביל את השימוש ב-PFAS ולהאיץ את השיקום מהזיהום שנגרם מהם.

החומרים מקבוצת PFAS מצויים בשימוש תעשייתי מזה 60 שנים אך רק ב-15 השנים האחרונות התגלה שהם מסוכנים לאדם. בישראל, בוצע בשנתיים האחרונות סבב בדיקות ראשוני על ידי רשות המים ממנוי עולי כי לא קיימים ריכוזים גבוהים של מזהמיPFAS  במי התהום. עם זאת, המצב בעולם שונה וכך גם בארה"ב. עקב כך מדינות רבות מאמצות ערכי סף לנוכחות PFAS במי שתייה ומגבילות את השימוש בחומרים אלה, וישראל שוקלת ללכת בעקבותיהן.

כתבות רלוונטיות:

1. מגבלות ותקינה לחומרי PFAS בישראל, 06.4.2021
2. הרגולטור הישראלי בודק את מזהמי PFAS, 02.2.2019
3. ארה"ב מאמצת תוכנית לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום  PFAS, 18.03.2019
4. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

הגבלת PFAS במי שתייה

אחד הצעדים המרכזיים במפת הדרכים האמריקאית שפורסמה הוא להגביל הימצאות של חומרי PFAS במי שתייה, כלומר לקבוע ערכי סף לחומרים אלה. קנדה הייתה הראשונה לקבוע תקן מחייב לפיו הכמות המרבית המותרת שלPFOS  (מקבוצת PFAS) היא 600 PPT ושלPFOA  - 200 PPT. אחרי קנדה, גם האיחוד האירופי קבע ערכי סף ל-PFAS, וכעת הגיע התור של ארה"ב להדק את המגבלות על החומרים הללו.

איסוף מידע קריטי על PFAS

הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית אף הודיעה כי תבקש מיצרני PFAS לספק לה נתונים אודות החומרים ורעילותם. הסוכנות מתכוונת לדרוש מידע מהיצרנים עבור כ-20 קטגוריות שונות של חומרים המשויכים ל- PFAS, שכוללות יותר מ-2,000 חומרים שונים. בכך תתאפשר הגדלת הידע לגבי מאפייני החומרים האלה.

בשבועות הקרובים צפויה הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית לקיים מפגשים והתייעצויות עם בעלי העניין ולקדם שיתופי פעולה למען המאבק ב-PFAS.

בחודשים האחרונים, הסוכנות החלה לתכנן ניטור ארצי מורחב לגילוי PFAS במי שתייה, פרסמה הערכת רעילות מחומרים אלה ונקטה בפעולות מקדימות נוספות לקראת המגבלות שתטיל על השימוש בהם.

הסכנה הבריאותית והשימוש ב-PFAS

בשני העשורים האחרונים גדלה המודעות בעולם לסכנות הבריאותיות מהחומרים השייכים לקבוצת PFAS שעלולים לגרום לסרטן השד, כולסטרול, לפגיעה בכבד, בכליות, בבלוטת התריס ועוד. אחת הבעיות היא שהחומרים האלו לא מתפרקים בגוף האדם וכך מצטברים בו. עם זאת, המודעות לסיכונים מהחומרים הללו כמעט לא קיימת בישראל.

ממצאים בעולם מצביעים על כך שהחשיפה לחומרי PFAS מתרחשת בעיקר דרך שימוש במים. חומרי PFAS יכולים להגיע למים דרך שפכים תעשייתיים שמוזרמים לביוב, מוצרי צריכה כגון בגדים או אריזת נייר עמידה לשמן שבסוף חייהם מוטמנים ומחלחלים לסביבה, אך בעיקר עקב השימוש המאסיבי בקצפי כיבוי שריפות אשר חומרי PFAS הם מרכיב דומיננטי בהם. חומרים אלה אינם נספחים לקרקע אלא מסיסים במים ומתפשטים בהם במהירות.

רשות המים הישראלית ערכה ניטורים במי תהום בסמוך לקידוחי הפקה וגם באזורים שבהם מי התהום לא מנוצלים לשתייה אך יש סבירות גבוהה למצוא בהם חומרי PFAS בשל שימוש בהם באזור. לפי הממצאים, במספר מצומצם של אתרים, בהם פז בית זיקוק אשדוד, תש"ן ובז"ן התגלו חריגות מהתקן המומלץ למי שתייה. רשות המים ניטרה גם שדות תעופה ומטמנות, בהיותם אתרים שחומרי PFAS נפוצים בהם ברחבי העולם. אך למעט מספר אתרים ספורים לא נמצא ריכוז חריג של PFAS  במי התהום בישראל.

למרות שלא נמצאו בישראל ריכוזים גבוהים של PFAS  במי התהום, ברשות המים חוששים שחוסר מודעות והמשך שימוש בחומרים שמכילים PFAS ובעיקר השימוש בקצפי כיבוי – יגרום לשינוי תמונת המצב.

---

מסמכים רלוונטיים: