ישראל הצטרפה למועדון מס הפחמן העולמי – אך יש לה עוד דרך ארוכה
ישראל הצטרפה לאומות העולם המערבי עם האישור של חוק מס הפחמן לפני שבועיים, אך היא לא יכולה לנוח על זרי הדפנה וחייבת לקדם מנגנון סחר בפליטות
  • מאת: עו"ד איל עופר
  • פורסם בתאריך: 13/10/2024

אחרי שנים של דיונים ולובי ציבורי אל מול התנגדות ממשלתית, בתחילת החודש הצטרפה ישראל לאומות העולם (המערבי), וגם לנו יש חוק המטיל מס פחמן על שימוש בדלקים פוסיליים.

לפי התאוריה המדעית המקובלת, גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, מגבירים את תופעת שינויי האקלים המסכנת את המין האנושי. אחת הדרכים להתמודד עם פליטות גזי חממה ההולכות וגדלות היא באמצעות הטלת מס פחמן. המס מוטל בדרך כלל על שימוש בדלקים פוסיליים ולכן הוא מייצר תמריץ לצמצם את השימוש בהם עקב נטל המס הגבוה. תוצר נוסף של מס הפחמן הוא עידוד שימוש בדלקים חלופיים נקיים וטכנולוגיות סביבתיות שלא גורמות לפליטת גזי חממה ולכן תהיינה יותר אטרקטיביות מבחינה כלכלית וכמובן גם סביבתית.

במדינות רבות בעולם, בעיקר המערבי, מוטל מזה שנים מס פחמן בצורה כזו או אחרת וארגון ה OECD הפציר בממשלת ישראל לאורך השנים לאמץ מנגנון של תמחור פחמן, כחלק מחברותה בארגון. למעשה מתוך מדינות ה OECD, רק לטורקיה ולישראל אין מנגנון לתמחור פחמן, אלא שכאמור בישראל אומץ מנגנון מסוים של מס פחמן שייכנס לתוקף באופן הדרגתי משנת 2025 ועד יישום מלא בשנת 2030.


כתבות רלוונטיות:

  1. מס הפחמן אושר וייכנס לתוקף בתחילת 2025, 01.10.2024
  2. יתרונות וחסרונות במס הפחמן, 26.06.2024
  3. סוכם מתווה הסיוע להיערכות התעשיה למס הפחמן, 3.3.2024
  4. CBAM מכס הפחמן האירופי החדש מסכן יצואנים ישראלים, 07.09.2023
  5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

ראשית נבהיר כי לא מדובר בחוק של ממש ואף לא נמצא בו את המילה "פחמן", ככל שנחפש. מדובר בצו שאושר ע"י שר האוצר במסגרת דיוני ועדת הכספים של הכנסת. מטרת הצו היא לגרום למשתמשים בדלקים מזהמים להפנים את העלויות הסביבתיות של הפליטות הנגרמות עקב פעילותם, באמצעות הטלת מס על דלקים מזהמים (שאינם לתחבורה) ששריפתם גורמת לפליטות גזי חממה.

הכנסות ממיסים, חשבון החשמל, מענקי הסתגלות לתעשייה, אנרגיה מתחדשת

להגדלת שיעור המס צפויה מספר השלכות: ראשית, עלייה בגביית המס והכנסת כספים נוספים לאוצר המדינה. שנית, התייקרויות במחירי החשמל ובמוצרים נלווים שתורגש אצל הצרכנים. שלישית, יוענקו מענקים לתעשיה בשווי עליית מחירי הדלקים על מנת שהמיסוי החדש לא יפגע במגזרים חיוניים. רביעית, המס צפוי לתמרץ פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת ולעודד התייעלות אנרגטית במשק.

פטור מתשלום מס פחמן על יצוא לאירופה

הצו החדש מגיע על רקע מס פחמן שהוטל באיחוד האירופי עוד בשנת 2023 ואשר אמור להשפיע על היצוא הישראלי בתוך כשנה. כל סחורה ישראלית שתיוצא לאיחוד האירופי תחויב במס פחמן שעלול לפגוע בתחרותיות של סחורה ישראלית. הצו החדש יאפשר ליצואנים ישראליים להראות כי הם נשאו בתשלום מס פחמן בישראל ועל כן יהיו פטורים ממנו, או מחלקו, באיחוד האירופי.

היעדר מנגנון משלים של סחר בפליטות גזי חממה

עד כמה שמדובר בבשורה משמעותית, היא ודאי אינה מספיקה. רכיב משמעותי שנעדר מהצו החדש הוא ייסוד מנגנון של סחר בפליטות גזי חממה שמאפשר לגורמים מזהמים לרכוש זכות לפלוט ובכך להביא לתמחור פחמן מסוג אחר. הדיונים שעסקו בחוק הפחמן הישראלי בשנים האחרונות, נתנו למנגנון הסחר בפליטות תפקיד חשוב ככלי להפחתת פליטות, כמו במדינות רבות בעולם. בישראל, בסופו של דבר הוחלט לוותר על מנגנון כזה, ולבחור במס פחמן בלבד, ככלי יחיד לעידוד הפחתת פליטות.

יש להניח כי לאחר התקנת הצו החדש, ישנם גורמים שנותרו מאוכזבים מהתוצאה הסופית, כמו ארגונים סביבתיים וצרכניים, ולעומתם נציגי האוצר ברכו על המהלך ועל הצטרפות ישראל ליתר המדינות בעולם בתחום זה. מכל מקום, גם אם מדובר בצעד קטן, הוא חשוב בהנעת מהלך של החלפת מקורות אנרגיה עתירי פליטות ועידוד יצירת מקורות אנרגיה חלופיים, שאמורים להביא לצמצום בפליטות ולשיפור ההתמודדות עם משבר האקלים.

-------

את המאמר כתב עו"ד איל עופר, מוביל תחום איכות הסביבה במשרד ארנון, תדמור-לוי