בכנס "קרקעות מזוהמות" שהתקיים בשבוע שעבר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, הציגו נציגי המשרד להגנ"ס, אבי חיים, ראש אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות, וד"ר זהר ירמיהו, ממונה קרקעות מזוהמות, את מדיניות המשרד לעניין קרקעות מזוהמות כפי שצפויה להתפרסם בקרוב. זאת לאחר פרסום טיוטה להערות הציבור לפני כחצי שנה. מסמך המדיניות צפוי לתעדף לראשונה את הטיפול באלפי קרקעות בישראל החשודות כמזוהמות, לצד קרקעות מזוהמות בודאות.

הנקודות העיקריות שהוצגו:

1. הכרה בקרקע כמזוהמת: המדיניות החדשה לא תבוסס עוד באופן בלעדי על ערכי הסף המחמירים שנקבעו ב- 2004 כי אם תחשיב בעיקר את רמת הסיכון שמהווה הקרקע המזוהמת לציבור או לסביבה. כיצד יוגדר הסיכון? רק בהינתן הימצאותם של 3 פרמטרים, תיחשב הקרקע כמזוהמת:
   1. מקור הזיהום: למשל דליפת חומר מסוכן
   2. מסלול החשיפה: למשל מי תהום או עלייה של גזי קרקע
   3. רצפטור: ציבור, טבע, סביבה.
2. תעדוף טיפול בקרקעות החשודות בזיהום: יחולקו לשלוש קבוצות על פי רמת דחיפות הטיפול בהם:
   1. עוסקים בפעילות מזהמת בסיכון (כ- 550 עסקים): הליך מיידי של חקירה, דרישה דרך התנאים ברישיון עסק לבצע סקר היסטורי פעם ב- 7 שנים ובמידת הצורך גם סקר קרקע ושיקום קרקע.
   2. עוסקים בפעילות מזהמת: לא יידרשו להתחיל טיפול (סקר היסטורי וכו') אלא במקרה של שינוי ייעוד או סגירה של העסק, דרך דרישות בהיתר רעלים.
   3. עוסקים בחומר מזהם: לא יידרשו להתחיל טיפול (סקר היסטורי וכו').
3.  קידום הצעת חוק קרקעות מזוהמות: נוסחה לראשונה בשנת 2007 על ידי "אדם טבע ודין". ב-2011 נוסחה כהצעת חוק ממשלתית ועברה קריאה ראשונה, אך בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה על היבטים שונים של יישום החוק, טרם עבר קריאה שניה ושלישית. יש גורמים המתנגדים לפרסום מיקום האתרים המזוהמים מחשש שיביא לצניחה בערכי הנדל"ן, וגם שאלת האחריות בגין זיהום קרקע כשלא ידוע מי הגורם המזהם עדיין נידונה. אבי חיים, ראש אגף קרקעות מזוהמות במשרד להגנ"ס, ממשיך במאמצים לקדם את החוק.
4. שיקום קרקעות שהתגלו כמזוהמות: המשרד להגנ"ס הציג מספר פתרונות אפשריים:
   1. שיקום: הפחתת ריכוז החומרים המזהמים הנמצאים בקרקע עד שנוכחותם לא תהווה עוד סכנה לבריאות הציבור או לסביבה (בין אם בדרך של הסרת הקרקע המזוהמת או טיפול כימי, תרמי, ביולוגי או אחר).
   2. איטום ומיגון: במקרים בהם לא ניתן לאתר את מוקד הזיהום, ניתן לפעמים לאטום ולמגן את האזור הנגוע. אך אפשרות זו כרוכה בניטור ודיגום מעת לעת.
   3. בניה ללא מרתפים או ללא קומת קרקע מאוכלסת על קרקע מזוהמת. במקרים בהם סוג הזיהום מאפשר זאת.
5. סקר סיכונים לקביעת ערכי סף ספציפיים לאתר קרקע מזוהמת – IRBCA: המשרד עתיד לפרסם גם את מדריך ה-IRBCA  המציג מתודולוגיה לביצוע סקר סיכונים לקביעת ערכי סף ספציפיים לאתר, בו ניתן יהיה להשתמש במקום בערכי הסף הכלליים.