נושא זיהום האוויר במפרץ חיפה נמצא בכותרות זמן רב. מצד אחד פעילי סביבה, ארגונים ירוקים ותושבים שמפעילים לחץ ציבורי כבד לצמצם את הפליטות מהמפעלים ומביעים חוסר אמון במוסדות המדינה ובפרט במשרד להגנ"ס ועיריית חיפה. מצד שני המשרד להגנת הסביבה שמצביע על הפחתת פליטות ממפעלים ומנסה לראשונה לטפל בפליטות מתחבורה, אך מגיב ללחץ הציבורי והפוליטי המופעל עליו ומחמיר את צעדי הפיקוח, האכיפה וערכי הסף המותרים לפליטה. ולבסוף המפעלים, שנמצאים תחת מתקפה רגולטורית בתחום איכות הסביבה שסיומה לא נראה באופק.
לאחרונה התנהלו מספר דיונים ציבוריים בנושא איכות האוויר במפרץ חיפה, בינהם: דיון בוועדת ביקורת הפנים בכנסת וכן בוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. במקביל התפרסם דו"ח רשמי של המשרד להגנ"ס המסכם את פעילות המשרד והתוצאות במהלך השנה האחרונה. ריכזנו עבורכם את הדברים החשובים.
במהלך מושב בנושא "זיהום אוויר במפרץ חיפה ובריאות הציבור" שהתקיים כחלק מהוועידה השנתית למדע וסביבה, הציג ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנ"ס, נתונים על פליטות המזהמים במפרץ חיפה. נתונים אלה הוצגו גם בדו"ח שפורסם לאחרונה המסכם את פעילות המשרד להגנ"ס להפחתת פליטות במפרץ בשנה האחרונה.
בנתונים שהוצגו הודגשה מגמת ההפחתה לאורך השנים במפרץ חיפה בפליטת חומרים אורגניים נדיפים [VOC's], תחמוצות חנקן [NOx], תחמוצות גופרית [SOx] וחומר חלקיקי דק מרחף (דק ועבה) PM10, PM2.5. כאשר עיקר ההפחתה נובעת מצמצום פליטות בענף התעשייה וענף ייצור החשמל.
ד"ר גלין גם הציג את התחזית של המשרד לגבי הפליטות עד שנת 2018. לפי תחזית זו, צפויה הפחתה נוספת של התעשייה בפליטת תרכובות אורגניות. אולם לא צפויה ירידה משמעותית נוספת בפליטות חלקיקים, תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בגלל עיכובים בחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי.
מגמות פליטת מזהמים במפרץ חיפה 2009 - 2018
*ניתן להגדיל בלחיצה. מקור: המשרד להגנ"ס
על פי הנתונים שהוצגו, לענף התחבורה (שכולל תחנות דלק) תרומה משמעותית לפליטות המזהמים במפרץ חיפה. כך, על פי הנתונים לשנת 2015 תרומת התחבורה:
*ניתן להגדיל בלחיצה. מקור: המשרד להגנ"ס
הנתונים שהוצגו הצביעו על כך שההפחתה בפליטות בשנים האחרונות מגיעה בעיקר מהתעשייה. במגזר התחבורה לא נצפתה הפחתה משמעותית ובחלק מהמקרים אף רואים עלייה קלה בפליטות מתחבורה בגלל הגידול בכמות הרכבים.
ד"ר גלין הסביר את הקושי ליישם רגולציה על התחבורה, הן בהיבט של המספר הגדול של גורמי הזיהום (כלל הנהגים) והן עקב כך שהרגולטור בתחום התחבורה הינו משרד התחבורה.
למרות הקושי שהעלה ד"ר גלין, גם במשרד להגנ"ס מכירים לאחרונה יותר ויותר בחשיבות של הפחתת פליטות מענף התחבורה. לאחרונה נשמעו כמה הצהרות של ראשי המשרד, ובהם מנכ"ל המשרד, ישראל דנציגר, בעניין זה וגם נראים הרבה פעולות בשטח.
אילת דיטל, מרכזת זיהום אוויר מתחבורה במשרד להגנ"ס עלתה לדבר מיד אחרי ד"ר גלין והציגה את הצעדים בהם נוקט המשרד בשנה האחרונה על מנת להתמודד עם נושא זה. את מרבית הנושאים האלה סיקרנו בעבר בהרחבה: הגבלת תנועת משאיות כבדות בעיר התחתית בחיפה בשעות העומס, תמיכות כספיות בהתקנת מסנני חלקיקים ברכבי דיזל, תמיכה ברכישת אוטובוסים חשמליים ועוד.
דיטל, הסבירה שהחל מ- 2017 המגבלות על תנועת כלי רכב מזהמים תחול בהיקף הרבה יותר משמעותי ברחבי העיר חיפה, הן מבחינת סוג הרכבים שתנועתם תוגבל, שטח האזור בו תחולנה המגבלות והן בהיקף שעות ההגבלה שייתכן ויורחבו לכל שעות היממה.
למרות הפחתת פליטות המזהמים מהתעשייה ולמרות התרומה המשמעותית של ענף התחבורה, עליה מצביעים במשרד להגנ"ס, גם היום ישנו לחץ ציבור כבד כנגד הפליטות ממפעלים ולא נשמעים קולות ציבוריים להפחתת פליטות מתחבורה.
כחלק מהלחץ הציבורי, לאחרונה התקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בה עלתה ביקורת על הפליטות ממפעלים. לדברי ח"כ יעל כהן-פארן "המפרץ הוא הפגוע ביותר סביבתית בארץ, וגורר שורת מחדלים, ובתוכו גם משבר אמון מהציבור לנתוני הממשלה, ואזלת יד מוחלטת של המשרד להגנת הסביבה שלא דורש מהמפעלים המזהמים לשפר את המצב".
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר התבטאה בחריפות: "מה עוצר בעדנו לעשות את העבודה עד הסוף, כן להוריד פטישים של 50 קילו על המפעלים האלה?"
שולי נזר, סמנכ"ל תעשיות במשרד להגנ"ס ענתה לה: "אנחנו מורידים בשנה האחרונה פטישים של 150 קילו". שלמה כץ, מנהל מחוז חיפה, שיתף כי בשנים האחרונות נסגרו 15 מפעלים במפרץ חיפה ולא נפתחו חדשים. בין המפעלים שנסגרו לדבריו: נשר, פיניציה, וולקן ומגן גלוון. מר כץ הוסיף שסגירת המפעלים הובילה לירידה בזיהום האוויר כמו גם המעבר לגז טבעי.
נראה כי המשרד להגנ"ס מגיב ללחץ הציבורי. למשל, מסתבר כי ברבעון הראשון של 2016 בוצעו דיגומי פתע בכמות השווה לכל הדיגומים שנעשו במהלך 2015. עם המגמה הזאת תמשך, היא מצביעה על גידול פי 4 בדיגומי פתע. בנוסף לכך דיווחנו בחודשים האחרונים על הרחבת מערכות ניטור רציף של ארובות במפעלים וצעדי פיקוח נוספים כמו גם התקנת ערכי סף חדשים לפליטות לאוויר.
במקביל להגברת צעדי הפיקוח, דיווחנו בשנה וחצי האחרונות על מספר גדול של מקרי אכיפה סביבתית במפרץ חיפה:
כעת המשרד להגנ"ס מעדכן שהוא נוקט בצעדי אכיפה כנגד חיפה כימיקלים בעקבות חריגות באיכות אוויר ב 2015-2016 ושלמפעל פלרם נשלחה התראה בעקבות חריגות באיכות אוויר.
נראה כי למרות השפעת מגזר התחבורה על איכות האוויר במפרץ חיפה, רוב תשומת הלב הציבורית ממשיכה להיות מופנית לפליטות ממפעלים. האם יש צדק בטענה כי ההבדל בזיהום האוויר בין חיפה לשאר הערים בישראל אינו בתחבורה אלא במפעלים ולכן יש להתמקד בהם? או שהמפעלים הם פשוט אובייקט תקשורתי שקל לגייס את תשומת הלב הציבורית נגדו? שאלות אלה ונוספות הן חלק מהדיון בנושא שכנראה ימשיך להעסיק אותנו בשנים הקרובות.
------
מסמכים רלוונטיים:
קישורים רלוונטיים:
-----------------------
ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
EnviroManager | גיא פרנקל | 072-3712245 | envirom@infospot.co.il |
איירלאב | אודי רועה | 054-9360352 | airlab@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |