לאחרונה התקיים יום עיון בנושא שיפור עמידות מפעלי חומרים מסוכנים בפני רעידות אדמה ביוזמת המועצה התעשייתית נאות חובב, משרד ירון אופיר מהנדסים וחברת אקולוג. במהלך יום העיון, נציג המשרד להגנת הסביבה ומומחים בתחום דנו בדרישות החדשות ובפתרונות לנושא.

רקע על טיפול במתקני חומ"ס להגנה מפני רעידות אדמה

אין צורך להסביר מדוע חשוב להכין מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים לרעידת אדמה. דליפה או נזילה של חומר מסוכן בקרבת אוכלוסייה יכולה בקלות לגרום לאסון רב נפגעים. לכן, בשנת 2010 התקבלה החלטת הממשלה "רעד/2" בנושא רעידות אדמה המטילה אחריות על גופים שונים וביניהם המשרד להגנת הסביבה שקיבל 2 משימות עיקריות:

1. לוודא שהמפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים ערוכים לרעידת אדמה
2. לקדם תקינה לתעשייה בנושא רעידות אדמה

מאז 2010, פעל המשרד להגנת הסביבה יחד עם יועצים מקצועיים בינהם משרד ירון אופיר מהנדסים, לגיבוש הנחיות ונהלים בתחום. באפריל 2014 פורסמה טיוטת המדריך לטיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס לעמידות מפני רעידות אדמה. גרסא מעודכנת עתידה להיכנס לתוקף במהלך החודשיים-שלושה הקרובים.

איזה מפעלים יידרשו לטיפול להגנה מפני מרעידות אדמה?

בשלב הראשון, המשרד להגנת הסביבה עתיד להחיל את הדרישות שלו, דרך היתר רעלים, על קבוצה של מפעלים החייבים ביישום מדיניות מרחקי הפרדה + מחזיקים בחומ"ס מסוג וכמות מעל כמות הסף של דירקטיבת סווסו. להערכת המשרד, החיתוך הנ"ל מניב כ- 35 מפעלים היות ומדיניות מרחקי הפרדה טרם הוחלה על כל המפעלים הרלוונטיים.  חלק מ- 13 מפעלים שלקחו בעבר חלק בפיילוט לעניין רעידות אדמה כלולים ברשימת ה- 35.

להלן פירוט 2 הקריטריונים להחלת דרישות מיגון:

1. סווסו: מפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים מסוג ובכמות גדולה מהכמות המופיע בעמודה 2 בנספח לדירקטיבת סווסו [ANNEX I – Part 2 - Named dangerous substances].
2. מרחקי הפרדה: מפעלים בחומרים מסוכנים מסוג ובכמות גדולה מהמצוין בנספח ב' למדיניות מרחקי הפרדה למקורות נייחים.

בהמשך, בהתאם למסקנות ולטיפול 35 המפעלים הראשונים, תורחב הדרישה לכל המפעלים העומדים באותם קריטריונים. להערכת המשרד להגנת הסביבה יש כ- 200 מפעלים כאלה, ההבדל במספר המפעלים נעוץ בכמות המפעלים עליהם תוחל מדיניות מרחקי ההפרדה בכל נקודת זמן.

בעתיד הרחוק יותר, הדרישה תורחב לכל המפעלים העומדים רק בתנאי הסף של סווסו (החזקת חומ"ס מסוג וכמות מעל ערך הסף), ללא קשר למדיניות מרחקי הפרדה.

תהליך שדרוג מפעל מחזיק חומ"ס להגנה מרעידות אדמה

כל מפעל שהמשרד קבע שהוא עומד בקריטריונים שהוגדרו לעיל, יקבל בבוא העת דרישה בחידוש היתר רעלים לסיווג עצמי על פי "מדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט תקריות חומ"ס". במידה והמפעל ימצא כי הוא נמצא בסיווג 2 או 3, תחול עליו דרישות המיגון מרעידות אדמה, הוא יידרש לבצע ולהגיש לאישור המשרד להגנת הסביבה 2 סקרים (סיכוני רעידות אדמה והנדסי) לקביעה איזה מתקנים לא עומדים בדרישות העמידות, ולכן נדרשים לבצע בהם עבודות שדרוג. לאחר מכן מגיע שלב תכנון השדרוג, ולבסוף שלב הביצוע.

חוסר תיאום בין המשרד להגנ"ס לרשויות נוספות

כמו בתחומים נוספים בהם אנו עדים לחוסר תיאום בין הרשויות שמביא לעבודה נוספת של המפעלים, גם כאן קיימת בעיה, מודה נציג המשרד להגנ"ס: "יתכן שתהיה סתירה בין דרישות המיגון בפני רעידות אדמה לבין דרישות המיגון של פיקוד העורף. המשרד להגנ"ס לא מתאם את הדרישות עם פיקוד העורף. אין תיאום בין הפרויקט הזה לנושא של מאצרות ובטח ובטח שאין תיאום עם נושא של היתרי בנייה – זוהי משימה של המפעל לקדם את היתר הבניה".

דגשים וטיפים לתהליך טיפול במפעל מחזיק חומ"ס מרעידות אדמה

1. סקר סיכוני רעידות אדמה אזורי: אמנם כל מפעל צריך להגיש סקר סיכוני רעידת אדמה באופן נפרד, אך אינג' מיכאל ואטנמכר, מרכז בכיר היערכות לחירום, במשרד להגנת הסביבה מציין כי יחד עם התאחדות התעשיינים הם מנסים לקדם ביצוע של סקר סיכונים אזורי שיוכל לשמש מספר מפעלים יחד ולחסוך בעלויות. ד"ר דיוויס מחברת אקולוג הוסיף כי ניתן להשתמש בנתונים של סקר סיכונים של מפעלים שכנים אך במידה ומדובר באזור בעייתי בעל גיאולוגיה הטרוגנית לא תהיה ברירה אלא לבצע סקר בנפרד.
2. בדיקה עצמאית עם ביקורת מדגמית: מר ואטנמכר, נציג המשרד להגנ"ס, טוען כי מרבית התהליך, במיוחד התכנון והביצוע של שדרוג המתקנים, לא יבדקו ע"י המשרד באופן פרטני, אלא באופן מדגמי. עוד הוא ציין, כי על מנת לעמוד בלוחות הזמנים, ובהתאם למדיניות הבדיקה העצמאית, לאחר הגשת תצהיר התכנון למשרד להגנ"ס, יש לבצע את הביצוע ללא המתנה לאישור מהמשרד להגנ"ס.
3. חלק מהמתקנים עומדים כבר עתה בדרישות: רק לאחר ביצוע שלב הסקרים (סקר סיכוני רעידות אדמה וסקר הנדסי) יכול מפעל לדעת האם מתקן מסוים עומד או לא עומד בדרישות של המשרד להגנ"ס. משרד ירון אופיר מהנדסים הציג נתונים לפיהם ע"פ  סקר הנדסי שנערך במספר רב של מתקנים באתר מסוים נמצא כי 68 מתקנים מתוך 218 מתקני חומ"ס  שנסקרו (כ- 31%) עמדו בדרישות ולא נדרש טיפול בהם. בנוסף, ציין ירון כי פעמים רבות בעזרת שילוב אנשי הנדסה בעלי ניסיון בתחום אפשר למצוא פתרונות יצירתיים ואלגנטיים בעלויות נמוכות ובמינימום הפרעה לפעילות המפעל.
4. פתרונות שדרוג: לדברי ואטנמכר, המשרד להגנ"ס לא יכתיב פתרונות לטיפול במתקני חומרים מסוכנים מרעידות אדמה, אלא, הפתרונות ייקבעו על ידי המפעלים והיועצים שלהם שיגישו למשרד תצהיר תואם.
5. לא לשכוח את הצנרת: לדברי ירון אופיר, אחד הרכיבים החשובים לטיפול זה הצנרת שמובילה חומרים מסוכנים וכן החיבורים בין הצנרת למתקנים, וכן מערכת כיבוי האש.
6. לבצע כמה שיותר מוקדם: ואטנמכר ציין כי מומלץ לבצע את שני הסקרים באופן עצמאי, עוד לפני שהדרישה מגיעה בהיתר הרעלים, כך ניתן לדעת מה המצב ולהכין תוכנית רב שנתית לביצוע מיגונים בתיאום עם עבודות אחרות המבוצעות במתקן ולא בלחץ של לוחות זמנים כפויים.
7. לבצע במתקנים חדשים: כל הדוברים הסכימו כי עלות היישום של דרישות העמידות בשלבי הקמה של מתקן הם שוליים ביחס לעלות של התאמת מתקן קיים. לכן חשוב ליישם את הדרישות כבר בעת בניית מתקן חדש.
8. לתעד את תהליך העבודה מול המשרד להגנ"ס: מר ואטנמכר הוסיף: "תתעדו ותיידעו את המשרד בכל צעד. זה חשוב. בעוד 5 או 10 שנים המדיניות של המשרד יכולה להשתנות, וחשוב שתוכלו להראות את האישור על התהליך שעשיתם."

רשימת ההרצאות והמצגות מיום העיון

-------------

קישורים רלוונטיים

1. בקרוב: דרישות למיגון מפעלים מסוכנים מפני רעידת אדמה, 06.09.2015
2. 49 מפעלים יחויבו לטפל במתקני חומ"ס קיימים מפני נזקי רעידות אדמה, 25.01.2015
3. טיוטת המדריך לטיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס לעמידות מפני רעידות אדמה – המשרד להגנת הסביבה, [pdf]
4. מיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה - עמוד ראשי, infospot