התחום של השקעות אחראיות ואחריות תאגידית, תופס חלק הולך וגדל בשיח העסקי והציבורי, כחלק ממגמה עולמית וכתוצאה מאירועים כמו המחאה החברתית שהייתה אצלנו ב 2011.

גם בתחום איכות הסביבה אנו עדים להתגברות של מגמה זו, בין אם ב"מדד הסביבתי המשולב" של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם מדי שנה ואמור לשמש ככלי בידי משקיעים לבחינת פוטנציאל ההשפעה הסביבתי של חברות הנסחרות בבורסה, או מרשם הפליטות לסביבה שהושק ב 2012 ומפרסם לציבור את נתוני הפליטות של המפעלים. גם הסערות הציבוריות סביב מאבקים סביבתיים כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה, הם עדות למודעות ולחשיבות ההולכת וגוברת בתחום.

לאור כל האמור לעיל, הלכנו לראיין את ארז צדוק, המייסד והמנהל של חברת "אביב ניהול קרנות" באמצעותה הוא מנהל כבר 3 שנים קרן השקעות בחברות "הוגנות". הנה הדברים.

הי ארז, ספר לנו קצת על עצמך.

אני פעיל בשוק ההון למעלה מ 20 שנה. התמחיתי בעבר בהשקעות גלובאליות. עבדתי בתחילת העשור הקודם בבית ההשקעות אקסלנס, לאחר מכן הקמתי את 'גרין-בול' פמילי-אופיס הנותנת שרותי ניהול השקעות למשפחות מבוססות. את הפמילי-אופיס מכרתי ב 2012 בין השאר משום שרציתי להמשיך לעסוק בתחום ההשקעות, אבל לייצר ערך מעבר לכסף. כך הגעתי להקים את חברת "אביב ניהול קרנות", בה קרן הדגל היא "אביב ערכית", קרן המשקיעה בחברות הוגנות. כשאני אומר הוגנות אני מתכוון להוגנות כלפי עובדים, לקוחות, ספקים, סביבה וכלל בעלי העניין.

מה מביא אדם עם רקע עשיר בפיננסים לפתוח קרן להשקעות "הוגנות"?

דווקא בתקופה של המחאה החברתית, לא הזדהיתי איתה. התגוררתי אז בצהלה ועבדתי ברמת החייל וחייתי בבועה של אנשי שוק ההון האמידים. קצת אחר כך, כשהתחלתי לדבר עם מנהיגי המחאה ולרדת לעומקם של דברים, הבנתי שהם לא "מפונקים מרוטשילד" כפי שאולי ניסו לצייר אותם בחוגים מסוימים, ושהמחאה מצביעה על בעיות אמתיות.

בנוסף, כאיש שוק ההון, היקף התספורות, עסקאות בעלי עניין ושאר המהלכים העסקיים המפוקפקים שקרו בשנים האחרונות, הדליקו אצלי נורות אדומות וגרמו לי לשאול את עצמי, איך אני יכול לגרום לשינוי. כך בקצרה, הגעתי להקמה של קרן השקעות הוגנות.

מה הן מטרות הקרן?

לקרן יש מספר מטרות. הראשונה, להצביע על כך שיש חברות שמתנהלות בחוסר הוגנות ולכן אסור להשקיע בהן עד שלא ישנו את דרכיהן. במקביל, להראות שיש המון חברות טובות שכן ראויות לכספי המשקיעים ושצריך לדעת להבדיל בין 2 הקבוצות. כלומר, אי אפשר ללכת נגד כל המגזר העסקי, נגד העקרונות הקפיטליסטיים ולהיות אנטי כלפי הכל. צריך לתמוך ב"הוגנים" ולהסיר את התמיכה מה"לא הוגנים".

לא פחות חשוב, רצינו להראות למשקיעים שלא רק שזה הדבר הנכון לעשות מבחינה מוסרית, אלא שזה גם משתלם כלכלית וטוב לכיס שלהם. כך שאני מאוד שמח לומר שסיימנו 3 שנים ראשונות בקרן, והשגנו תשואה של קרוב לפי 2 ממדד הייחוס הרלוונטי ובסיכון יותר נמוך.

כמה כסף מנהלת הקרן?

עשרות מיליוני שקלים בודדים. אני מודה שהיה לנו קשה לגייס כסף בשנים הראשונות רק על סמך האמירה של ההוגנות. אך כעת, כשאנחנו מראים תוצאות טובות, הסכומים צפויים לגדול באופן משמעותי. יש לציין כי הקרן לא פתוחה לקהל הרחב, אלא למשקיעים כשירים ומוסדיים בלבד.

האם הקרן משקיעה רק בחברות בבורסה בתל אביב? או גם בחברות מחו"ל?

רק חברות ישראליות, בין אם נסחרות בתל אביב או בבורסות אחרות בעולם. אנחנו לא משקיעים בחברות זרות כי קשה לנו לבחון את החברות בחו"ל באותו אופן.

מה הם הקריטריונים שלכם לקביעת "הוגנות" של חברה?

יש לנו 10 קריטריונים לבחינת הוגנות של חברה:

• אתיקה  וקוד אתי
• תנאי עבודה ושכר
• התייחסות לספקים ולקוחות
• התייחסות למתחרים
• שמירה על איכות הסביבה
• מינוף, סיכון עסקי ותספורות
• שכר בעלי שליטה ונפוטיזם
• איכות הנהלה ובעלי מניות
• ממשל תאגידי
• מעורבות בקהילה ופילנתרופיה

האם אלה קריטריונים כמותיים קשיחים ואובייקטיביים, המשקללים ניקוד בכל אחד מהפרמטרים? או שמדובר בהערכה איכותית סובייקטיבית?

לדעתי, קשה לבדוק הוגנות על בסיס כמותי בלבד ולכן אנחנו משתמשים בשילוב של מדדים כמותיים ואיכותיים. חשוב גם לומר שאנחנו לא מסתמכים רק על ממוצעים וניקוד. יש לנו קווים אדומים. כלומר, אם חברה עברה קו אדום באחד הקריטריונים, לא נשקיע בה גם אם הממוצע שלה גבוה.

כשאנחנו בוחנים השקעה בחברה, אנחנו מתחילים בבדיקות חיצוניות:

• מידע כללי מגוגל – לראות מה צריך לבדוק.
• פסקי דין נגד החברה
• משתדלים לדבר עם לקוחות, ספקים ועובדים.
• לבחון שקיפות באתר האינטרנט של החברה, דוח אחריות תאגידית, שאלון ממשל תאגידי ועוד.
• וכמובן קריאה מדוקדקת של הדוחות הכספיים

לאחר שסיימנו עם הבדיקות החיצוניות, אנחנו נפגשים עם הנהלת החברה, לרוב באתר פעילות מרכזי. אנחנו מנהלים דיון עם ההנהלה, מסתובבים באתר, משוחחים עם עובדים ומגיעים לרמה של בחינת חדר האוכל – עד כמה הוא נקי, מרווח ומזמין. 

האם אין בעייתיות בהסתמכות על מדדים איכותיים סובייקטיביים לפי התרשמות אישית? "מי שמך לשופט"?

היחידים שהסמיכו אותי זה הלקוחות שלי. בנוסף, אנחנו לא מפרסמים את שמות החברות שבדקנו ושההתרשמות שלנו מהם היא שלילית, למעט חברות ענק שהדברים לגביהן כבר פורסמו בתקשורת. זאת גם הסיבה לכך שאנחנו לא מפרסמים מדד של החברות בהן אנחנו משקיעים. אני גם מזכיר שאנחנו כן מסתמכים על הרבה פרמטרים כמותיים.

יש בישראל מדד וותיק של חברות הוגנות – מדד מעלה. מה ההבדלים ביניכם?

בעיני, מעלה, עשו צעד חיובי כשהתחילו את השיח של האחריות התאגידית בישראל, אבל כיום השיטה שלהם בעייתית. הראייה לכך היא שהחברות הכי לא הוגנות מקבלות שם את הדירוגים הכי גבוהים. המצב הזה, לדעתי, יוצר נזק לתחום של אחריות תאגידית והוגנות של חברות ובפרט להתחשבות בהם כקריטריון להשקעה.

במידה ובהמשך הדרך, הקרן שלכם לא תצליח להשיג ביצועים עודפים בהשוואה למדד הייחוס, האם זה אומר שהשקעות הוגנות לא משתלמות?

גם אם נעשה תשואות פחות טובות, אני מאמין שזה ינבע מכך שהטעויות היו אצלי כמנהל השקעות או בדרך בה בחרנו לבחון הוגנות ולא באסטרטגיה הכללית של השקעה בחברות הוגנות. אני מאמין שהוגנות כן נותנת תשואה עודפת.

יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

צרכנים ולקוחות מעדיפים את מי שלא מזיק לסביבה, לא מרמה ומתנהל בהוגנות. מי שדופק את העובדים, הספקים והלקוחות צפוי גם לדפוק את המשקיעים.

אני קורא לכם – אם יש לכם יועץ או מנהל השקעות, תגידו לו – תשקיע עבורי רק בחברות הוגנות. לכו לסוכן הפנסיוני שלכם ותגידו לו שאתם מחפשים קרן פנסיה או קופת גמל שמשקיעה רק בחברות הוגנות. נכון, בהתחלה יצחקו עליכם. אבל אם מספיק אנשים יעשו את זה, יפסיקו לצחוק עליכם וילכו לחפש פתרונות.

זה טוב לכם לכיס וגם הופך את העולם לטוב יותר.

-----------

קישורים רלוונטיים:

1. האם כדאי לפרסם דו"ח אחריות תאגידית? 07.03.2016
2. האם דו"ח אחריות תאגידית משפיע על המניה? 17.09.2015
3. איך מפעל יכול לקבל ניקוד חיובי בדירוג הסביבתי של המשרד להגנ"ס? 14.07.2016
4. מידע נוסף על אחריות תאגידית סביבתית | infospot