המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום חמור נגד "אגודה שיתופית חקלאית קומפוסט שלוחות", שהוקמה לצורך ייצור דשן לשימוש בשטחים החקלאיים בקיבוץ שלוחות שליד בית שאן, בגין השלכת בוצה גולמית רעילה בשטחים חקלאיים, מסירת דיווחים כוזבים, עשיית רווחים שלא כדין ועוד.

תהליך הטיפול בבוצה של שפכים

על מנת להבין את כתב האישום, חשוב להבין איך עובד תהליך הטיפול בשפכים. מכוני טיפול שפכים (מט"שים) קולטים את השפכים של מערכות הביוב העירוניות ומטפלים בהם טיפול ראשוני, שניוני או שלישוני כחלק מתהליך המשדרג את איכות השפכים והופך אותם למים בהם אפשר להשתמש שוב, לחקלאות, אז הם נקראים מי קולחים. במסגרת הטיפול במים, מסירים את המוצקים (האורגניים) והמזהמים מהמים כדי שאלה יהיו נקיים ובאיכות טובה. אך מה עושים עם אותם מוצקים ומזהמים שהוסרו מהמים? חלקם נמצאים ב"בוצה" שבמקרה שלנו מורכבת מתמצית של מוצקים אורגניים ומזהמים שהיו קודם לכן בשפכים.

מה עושים עם בוצה המורכבת ממוצקים אורגניים ומזהמים? לאחר שמטפלים, במידת הצורך, בהקטנת ריכוז המזהמים בבוצה, מתחת לערכי הסף המותרים, ניתן לטפל בבוצה האורגנית כך שתהפוך לדשן (קומפוסט) המשמש להעשרת הקרקע בגידולים חקלאיים.

הבעיה הסביבתית | השלכת בוצה רעילה ללא טיפול להסרת מזהמים

מכתב האישום עולה כי במקום לטפל בבוצה, להקטין בה את ריכוז המזהמים ולהפוך אותה לדשן לשדות חקלאיים, לכאורה, השליכו הנאשמים, במספר מועדים, בוצה גולמית רעילה שנאספה ממכוני טיהור שפכים ברחבי הארץ ישירות לשטחי קיבוצים סמוכים. פעולות אלה, גרמו למפגעים סביבתיים חמורים ובכללם חשש לזיהום מקורות מים וגרימת מפגעי ריח חזק ובלתי סביר לתושבי האזור.

לדברי המשרד, הבוצה הגולמית, לא טופלה והושלכה בשדות בעודה מכילה רעלים מסוגים שונים: מתכות כבדות כגון ניקל ואבץ וריכוזים מסוכנים של קוליפורמים וחיידקים צואתיים נוספים. מיותר לציין כי גידולים חקלאיים המדושנים בבוצה שאינה מטופלת אסורים למאכל אדם וחל איסור להשתמש בבוצה באופן זה.

על פניו, נדמה כי במידה ולא מטפלים בבוצה גולמית, כפי שמתואר בכתב האישום, חוסכים את ההוצאות התפעוליות של הטיפול בבוצה ובדרך זו מגדילים את הרווחים שלא כדין. אלא שלפי כתב האישום, הנאשמים פעלו באופן חמור הרבה יותר.

הבעיה הכלכלית | דיווחים כוזבים למט"שים ולמשרד להגנ"ס

מעיון בכתב האישום, אנו למדים כי התאגיד הנאשם, אסף בוצה גולמית ממספר מט"שים מהם הוא מקבל תשלום בגין כל טון בוצה שהוא אוסף. לכאורה, לפחות בחלק מהמקרים, השקילה של הבוצה נעשתה רק על ידי המשאיות של התאגיד הנאשם שמסר לאחר מכן למט"שים נתונים גבוהים ממה שהיה בפועל, על מנת להגדיל את רווחיו.

אבל זה עוד לא הכל, מסתבר שלתאגיד הנאשם הייתה מכסה מותרת לטפל ב- 35,000 טון בוצה בשנה לפי התנאים הסביבתיים ברישיון העסק. על פי כתב האישום, לכאורה, התאגיד שוב מסר דיווחים כוזבים, הפעם למשרד להגנת הסביבה ולקיבוץ עצמו כדי שלא לחרוג מהתנאים הסביבתיים ברישיון העסק.

על פי כתב האישום, שיטת הפעולה הזאת, הניבה לנאשמים רווח של למעלה מ 1.2 מיליון ₪ בתקופה המדוברת של כ – 4 חודשים וזאת רק בבדיקה של שלושה מט"שים.

------

קישורים רלוונטיים

1. כתב אישום נגד קומפוסט שלוחות, בית משפט השלום בנצרת [pdf]
2. אכיפה סביבתית: כתב אישום למפעל בגין הזרמת שפכים תעשייתיים, 01.12.2015
3. כתב אישום נגד ראש מועצת גן רווה בגין זיהום מים, 21.10.2015
4. משתלם לערער על הרשעה סביבתית?, 24.11.2015
5. משפט סביבתי | infospot

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת:

​