המשרד להגנת הסביבה האמריקאי פרסם את מסקנותיו מהערכת סיכונים שביצע לשימוש חוזר בחול יציקה משומש מבוסס סיליקה למטרות הבאות:

על פי המסקנות, שימוש למטרות אלה בחול זה, במקרים בהם הוא משמש ליציקה של חלקי ברזל, פלדה ואלומיניום אינו פוגע בבריאות האדם וגם משתלם כלכלית וסביבתית. בבדיקה נמצא כי ריכוז המתכות בחול זהה לריכוז מתכות כללי בקרקעות בארה"ב.
יש לציין כי המסקנות מתייחסות רק לחול מבוסס סיליקה ורק לחול שמקורו בתהליכי יציקה של המתכות שהוזכרו לעיל. שאר המתכות וסוגי החול לא נבדקו. הערכת הסיכונים מכירה בשימושים נוספים שנעשה בחול המשומש (למשל בהכנת אספלט והכנת בטון) אך לא התמקדה בהם.
חול מבוסס סיליקה הינו אותו החול בו אנו פוגשים בחוף הים, הוא החול הנפוץ בעולם ולכן גם הזול ביותר. החול משמש להכנת תבניות חול ליציקת חלקי מתכת, הדרך הנפוצה בעולם להכנת חלקי מתכת. למרות שנעשה שימוש חוזר בחול למספר סבבים של יציקות, בשלב כלשהוא הוא מאבד מאיכותו והופך להיות פסולת.
כיום כ – 26% בלבד מכלל חולות היציקה המשומשים בארה"ב מנוצלים לשימוש חוזר (ולא נשלחים להטמנה). מרבית חולות היציקה שיוצאים משימוש עקב שחיקה מוחלפים בחול חדש ומוטמנים בתורם באדמה. לפי ה – EPA למיחזור החולות הללו יש יתרון סביבתי וכלכלי, בין היתר על ידי חסכון משמעותי בצריכת אנרגיה, מים ובפליטת גזי חממה הנגרמים כתוצאה מכריית חול או אגרגט אחר לאותם שימושים חלופיים, כמו גם הקטנת המפגע הנופי וצמצום כמויות האבק המשתחרר בתהליכי כרייה של חול או אגרגט חדש. בנוסף, יש חסכון פוטנציאלי בעלות הכרייה ועיבוד או הכנת החול בכל פעם מחדש, עשיית רווח ממכירת החול המשומש כחומר גלם על פני תשלום היטל הטמנה ועוד.
בישראל, ענף הבנייה והסלילה צורך בין 7-9 מיליון טון חול חדש בשנה הנכרה ברובו באזור מישור רותם ודימונה. טון חול חדש עולה כ- 100 ש"ח.
---
קישורים רלוונטיים: