ראיון עם הפרופסור תונג זו [Tong Zhu], דקאן בית הספר למדעי הסביבה והנדסה באוניברסיטת פקינג [PKU] היושבת בעיר הבירה של סין, בייג'ינג. פרופסור תונג זו מתמחה בתחום של זיהום אוויר, השפעתו על בריאות הציבור ובקרת איכות אוויר בסביבה עירונית. בין עבודותיו, ניתן לציין את התוכנית להבטחת איכות האוויר במחוזות השכנים למשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008, תוכנית שאומצה על ידי הרשויות בסין ושהמלצותיה הוטמעו.

אוניברסיטת פקינג, שנוסדה ב - 1898 היא האוניברסיטה המודרנית הוותיקה בסין ונחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות במדינה. האוניברסיטה מקבלת דירוגים בינלאומיים מחמיאים מדי שנה. 

פרופסור זו, מה מטרת הביקור שלך בישראל?

הגעתי בכדי לבקר במכון וויצמן, לדבר על זיהום האוויר בסין ולבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה בעתיד. זהו ביקורי הראשון בישראל.

לחלק מהאנשים מחוץ לסין ישנה תפיסה שהערים הגדולות בסין מתועשות וסובלות מזיהום אוויר כבד. עם זאת, אנו שומעים על החלטות מדיניות רבות המיושמות בסין בכדי לשפר את איכות האוויר. מה מצב איכות האוויר כיום בערים בסין בהשוואה לערים אירופאיות ואמריקאיות?

אנו יודעים שאיכות האוויר בסין הוא נושא מהותי. סין עוברת בפרק זמן קצר של כמה עשורים, פיתוח כלכלי וחברתי מואץ הגורם לזיהום אוויר. תהליכים אלה, נפרשו במדינות מערביות על פני תקופה ממושכת יותר. אף על פי כן, רמת איכות האוויר בערים הסיניות טובה מאיכות האוויר בערים אירופאיות בתקופות מקבילות של שנות ה - 50 או בערים בארצות הברית בשנות ה - 60. ניתן להשוות את איכות האוויר בערים הסיניות הגדולות כיום לאיכות האוויר של ערים גדולות בארה"ב ואירופה בשנות ה – 80.

אחד מצעדי המדיניות המפורסמים של סין לצמצום זיהום אוויר היא המגבלה על תנועת רכבים בבייג'ינג לפי מספר הרישוי הזוגי והאי זוגי. איזה צעדים נוספים ננקטים בבייג'ינג לשיפור איכות האוויר?

ישנם מספר דוגמאות לצעדים כאלה:

• דרישה לחמם בחורף באמצעות גז במקום בפחם ועידוד לבצע הסבה לחימום מרכזי במקום חימום נפרד של כל יחידת דיור.
• תעשיות מזהמות נדרשות לצאת מהעיר, לסגור, או לשדרג את המתקנים כך שיעמדו בערכי סף של פליטת מזהמים לאוויר.
• תחנות כוח המופעלות על פחם נדרשות להתקין אמצעים להפחתת פליטות של תחמוצות גופרית [SOx] וחנקן [NOx]. כמו כן יש כוונה להעביר את תחנות הכוח לשימוש בגז.
• בסקטור התחבורה הושק לאחרונה תקן מחמיר המקביל לתקן היורו 5.
• ישנה מערכת תחבורה ציבורית מפותחת, הכוללת, בין היתר קווים רבים של רכבת תחתית המכסים כ- 560 ק"מ.

בשנים האחרונות, מפעלים רבים בישראל מקבלים קנסות גדולים או מוגשים נגדם כתבי אישום פליליים, בגין אי עמידה בתקנים סביבתיים. האם זה נפוץ גם בסין?

כן. רואים עלייה במגמה זו גם בסין. היום, בנוסף לקנסות על זיהום אוויר, ישנה אפשרות של הגשת כתב תביעה פלילי לבעל המפעל המזהם במידה ולא עמד בערכי סף של פליטת מזהמים לאוויר. בנוסף, סכום הקנסות בגין זיהום אוויר גדל, גם עבור כל יום זיהום ובנוסף ניתן קנס על זיהום מתמשך שמחושב על פי מספר הימים בהם בוצע הזיהום.

לפני כמה חודשים ישראל הגבילה תנועת כלי רכב (בחיפה), בכדי להפחית את זיהום האוויר, לראשונה בהיסטוריה של המדינה. צעד זה מבשר הכרה ממשלתית בצורך להחמיר את הרגולציה על פליטות מתחבורה, בנוסף לרגולציה המחמירה על פליטות מתעשייה. כיצד ממשלת סין מחליטה על איזה מגזר להפעיל רגולציה של הפחתת פליטות?

בסין ההחלטות מתקבלות בהתאם לתרומה היחסית של כל מגזר בנקודת הזמן המדוברת. כלומר, מעת לעת, בוחנים איזה מגזר תורם יותר לפליטות ומחשבים את היעילות של האמצעים להפחתת פליטות במגזרים השונים בהיבט של עלות/תועלת. בהתאם, ראשי הרשויות מקבלים החלטה.

אם ננסה לתמצת את התהליך, השלב הראשון הוא למדוד את התרומה היחסית של כל מגזר לזיהום האוויר. לאחר מכן יש להעריך איזה אמצעים הכי אפקטיביים לטפל בזיהום האוויר ובהתאם לקבוע רגולציה. לאחר מספר שנים של יישום הרגולציה ולאחר שמגיעים לרמה מסוימת ורוצים שוב להשתפר, חוזרים על התהליך.

בגלל שאיני מכיר את המצב בחיפה, אני לא יכול לחוות דעה, אך התהליך שתיארתי הוא הבסיס של תהליך קבלת ההחלטות בבייג'ינג.

איך אתה רואה את התפקיד של האקדמיה בשיפור איכות האוויר בסין?

אני חושב שלאקדמיה תפקיד קריטי, מפני שהממשלה, בבואה לקבוע מדיניות, מתבססת על עבודה אקדמית של עשרות שנים שעונה על השאלה היכן נמצא הזיהום וכמה הוא חמור. בנוסף, בעזרת האקדמיה מזהים את ההשפעה של התגובות הכימיות על זיהום האוויר, שכן בנוסף לחומרים הראשוניים שנפלטים לאוויר, התגובות הכימיות יוצרות מזהמים נוספים אשר בעזרת המדע מזהים אותם ויודעים לטפל בהם.

המחקר המדעי גם מסייע בזיהוי מקורות הפליטה העיקריים ועוזר לפעול יותר ביעילות.

האם יש מקום לישראל ולסין לשתף פעולה בתחום של שיפור איכות האוויר?

כן. היה לי אמנם ביקור קצר, אך שוחחתי עם מספר פרופסורים במכון וייצמן וממה שהתרשמתי סין יכולה ליהנות מהמחקר, הידע וההמצאות הטכנולוגיות הקשורות לאנרגיה נקייה ואיכות אוויר שיש כאן. התרשמתי שיש במקום מחקר יוצא דופן.

מה דעתך בנוגע לקונפליקט שהוא הבסיס לנושא איכות הסביבה. מצד אחד, הרצון לאיכות חיים חומרית גבוהה יותר, המובילה לייצור מוגבר וזיהום מוגבר, ומצד שני הרצון לבריאות וסביבה נקיים?

אני חושב שיש לקחים רבים שאנו יכולים ללמוד ממדינות מפותחות כמו מדינות אירופה, יפן וארה"ב. הקונפליקט של פיתוח והזיהום הנלווה אליו, דומה בכל מקום. הפתרון תלוי בהבנה מדעית ויישום טכנולוגיה מתקדמת אך גם במצב הכלכלי שיאפשר להשתמש באותם טכנולוגיות. ברגע שהכלכלה מגיעה לרמה מסוימת, אפשר להשקיע את המשאבים הנדרשים ליישום אמצעים להפחתת פליטות.

יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

פרופסור תונג זו [Tong Zhu] הגיע לישראל כאורח של פרופסור יינון רודיך, ראש המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת בפקולטה לכימיה במכון וייצמן

--------

קישורים רלוונטיים

1. המשרד להגנ"ס יגביל תנועת 80,000 רכבי דיזל במרכזי ערים, 08.05.2016
2. לא רק בסין | הסיפור המלא על הגבלת תנועת המשאיות בחיפה, 07.01.2016
3. האמנם ראשי התינוקות בחיפה קטנים ב 20-30%? 08.02.2016
4. ראיון בלעדי עם מתאם בכיר בארגון הבריאות העולמי, 3.05.2015
5. זיהום אוויר | infospot

--------

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: