רשות המים פרסמה את כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשעד-2014. הכללים החדשים שנכנסו לתוקף ב-1.7.2014, באים במקום כללי תאגידי מים וביוב שיצאו בשנת 2011 וגוברים על כל הסכם קיים שנחתם עד כה על סמך הכללים הישנים, למעט חריגים המפורטים במסמך (סעיף 19). הסיבה העיקרית לניסוח הכללים מחדש, במקום להסתפק בהכנסת תיקונים כמקובל, הייתה כמות התיקונים הרבה שנדרשה בשל חוסר הבהירות של הנוסח הישן שגרם למחלוקות בין מפעלים לתאגידי מים שפירשו את הכללים בדרכים שונות.

הכללים מסדירים את סוג וריכוז השפכים האסורים בהזרמה או המחייבים אישור לפני הזרמתם למערכת השפכים הכללית, כמו גם את סמכויות תאגידי המים, שעובדים מול המפעלים בעניין זה. עוד בכללים: מאפייני תוכנית הניטור, אופן הדיגום, תעריפי הזרמת השפכים, מנגנוני בקרה ועוד.

החידושים:

תדירות תוכנית ניטור:

תאגיד מים החושש לגבי איכות השפכים המוזרמים למערכת הביוב ממפעל הנמצא בשטח שיפוטו, מחויב להכין תוכנית ניטור לשפכי המפעל. התוכנית תגדיר את סוג ותדירות הדיגומים שיבוצעו, ותהווה את הבסיס לפיקוח והסדרת השפכים מול המפעל.

החידוש: לפי כללי 2014, על תאגיד מים להכין תוכנית ניטור אחת לשנתיים ולא אחת לשנה כפי שנדרש ממנו בעבר (סעיף 4).

מאפייני תוכנית ניטור:

לעומת כללי 2011 שלא פירטו מה אמור להיכלל בתוכנית הניטור, בכללים החדשים מפורטים המאפיינים הבאים:

• הכנת תוכנית הניטור תתבסס על אופן הזרמת השפכים במפעל, סוג המזהמים במפעל וכמויות המים(סעיף 4).
• מיקום נקודת הדיגום במפעל (בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל/לפני חיבור המפעל למערכת הביוב/בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו – הכל בהתאם למגזר התעשייתי אליו משתייך המפעל) (סעיף 6).
• סוג הדיגום שיבוצע במפעל (דיגום חטף או מורכב) (סעיף 6).
• ביצוע ארבעה דיגומים בשנה לכל הפחות, כאשר כמות הדיגומים תיקבע ע"פ פעילות המפעל לאחר שמאפייניו נבדקו ביסודיות (סעיף 4).

ערעור על תוכנית הניטור

על פי הכללים החדשים, מפעלים יכולים לערער על עצם הקביעה כי דרושה להם תוכנית ניטור, או לטעון נגד סעיפים מסויימים בתוכנית לפני אישורה הסופי, זכות שלא הייתה מוזכרת בכללים הישנים (סעיף 5, סעיף 13).

תלונות על תאגידים וביטול קנסות

הכללים הנוכחיים, לעומת הקודמים, מסדירים את אופן הגשת תלונות על תאגידי מים: הכללים מפרטים על רשאותו של מפעל להתלונן על הוראות, החלטות ופעולות של תאגיד מים בפני ממונה שפכי תעשייה ברשות המים. כמו כן, אם הממונה ימצא כי התאגיד הפר משמעותית את הכללים, הוא יהיה רשאי לבטל את חיובי המפעל ולדרוש מהתאגיד לתקופה מסוימת להעביר לאישורו דרישות תשלום בטרם העברתם למפעל (סעיף 13).

בכללי 2011 לא הייתה כל התייחסות לאפשרות הגשת תלונה על תאגיד מצד מפעל.

אישור הזרמת שפכים חריגים

לפי הכללים החדשים, הזרמת שפכים חריגים המחייבים קבלת אישור מוקדם מתאגיד המים ומהמשרד להגנ"ס תוגש אחת לשלוש שנים, זאת לעומת אחת ל - 30 יום בכללים הקודמים. כמו כן, תינתן תשובה לבקשת המפעל תוך 60 יום ע"י התאגיד (אחרת תיחשב הבקשה כמאושרת אוטומטית) (סעיף 10).

תעריפים

• גובה החיוב למפעל ייקבע ע"פ תוצאות הדיגום בפועל ולא ע"פ ההערכה המוקדמת שמסר המפעל לגבי סוגי וריכוזי המזהמים שקיימים בשפכיו, כפי שניתן היה להבין בכללים הקודמים (סעיף 11).
• החיוב למפעל יחושב עבור התקופה שחלפה מהדיגום האחרון במפעל או עבור תקופה של 90 יום – התקופה הקצרה מביניהם, ולא עבור 6 החודשים האחרונים כפי שקבעו הכללים הקודמים (סעיף 11).

שקלול ערך אי ודאות בבדיקת השפכים

דגימות השפכים שנלקחו מהמפעל מועברים לבדיקת מעבדה מוסמכת לבדיקות איכות סביבה.

החידוש: ערך האי ודאות עליו מצהירה המעבדה הסביבתית בכל בדיקה, יילקח בחשבון בעת השוואת תוצאות הבדיקה לערך הסף לשפכים אסורים בהזרמה או שפכים טעוני אישור הזרמה (סעיף 1 בתוספת הראשונה).

ערכי סף לשפכים אסורים להזרמה

• חלק מערכי הסף לשפכים אסורים להזרמה השתנו, לדוגמא:
  • ריכוז מותר של שמנים ושומנים כללי – עד 250 מיליגרם לליטר במקום 200 מיליגרם לליטר (סעיף 13 בתוספת הראשונה).
  • ריכוז ה – COD  צריך להיות גדול מ - 800 מיליגרם לליטר (סעיף 17 בתוספת הראשונה).
• בחומרים בהם יש 2 חלופות, הכללים החדשים מקלים ומנחים לקחת לפי הערך הגבוה, ולא כפי שהיה בעבר, הערך הנמוך. למשל: "נתרן בריכוז העולה על 132 מיליגרם לליטר כ-Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 232 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה". כנ"ל בכלורידים וסולפאטים (סעיפים 20,21,22 בתוספת הראשונה).

-----

קישורים רלוונטיים:

1. נוסח כללי תאגידי מים וביוב 2014 באתר infospot 
2. נוסח כללי תאגידי מים וביוב 2011 באתר infospot
3. עמוד ראשי - שפכים תעשייתיים