המשרד להגנת הסביבה מסכם 5 שנים ראשונות לפרויקט הלאומי לשיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, בניהול של החברה לשירותי איכות סביבה, החברה הממשלתית ששימשה כזרוע ביצוע ומנהלת הפרויקט בפועל.

במסגרת הפרויקט עד כה שוקמו 23 מתחמים ששחררו כ- 6,100 דונם לפיתוח ובנייה. 400 אלף טונות של קרקע מזוהמת פונו ליעדי קצה. אלפי טונות טופלו in-site או במתקני שטיפה שהוקמו במתחמים. עלות השיקום עד כה מסתכמת ב-218 מיליון ₪, סכום שמשקף מחיר ממוצע של 36,000 ₪ לדונם החל משלב הסקר ההיסטורי ועד לסיום העבודות.

החברה לשירותי איכות סביבה צפויה לטפל ב-5 השנים הבאות ב- 36 מתחמים נוספים שנמצאים כיום בשלבי טיפול שונים שישחררו עוד 12,000 דונם.

סרטון: שיקום אתר רכס עתלית

כתבות רלוונטיות:

1. ניסיון נוסף להעביר חוק קרקעות מזוהמות, 31.3.2022
2. 30 מפעלים בשנה יכנסו לתהליך חקירת זיהום קרקע, 01.11.2018
3. 870 עסקים יחויבו לבצע סקר היסטורי כל 7 שנים, 13.08.2018
4. 176 מתקני דלק זיהמו מי תהום, 2.07.2018
5. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

איך מתקדם פרויקט שיקום קרקעות המדינה?

פרויקט שיקום קרקעות המדינה מנוהל בידי החברה לשירותי איכות סביבה החל משנת 2016, לצד ועדת היגוי שכוללת נציגים מרשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, האוצר והמשרד להגנת הסביבה.

ב-5 השנים האלה הסתיים הטיפול ב-23 מתחמים ו-6,100 דונם שוחררו להמשך פיתוח ובניית יחידות דיור. בשטח הפרויקט הראשון 'רכס עתלית' כבר נבנתה שכונת מגורים.

עד כה, עלות השיקום הסתכמה ב-218 מיליון ₪ עבור כ- 6,100 דונם, שהם 36 אלף ₪ לדונם בממוצע. 92% מהתקציב הושקע בשיקום, 6% בחקירת קרקע ו-2% בשונות. אך חשוב לזכור שיש שונות גדולה בין האתרים השונים. היו אתרים שלא נמצא בהם זיהום ולכן הטיפול בהם כלל רק את שלב הסקרים ולכן היה זול, ומנגד היו אתרים שנמצא בהם זיהום חמור ומורכב ולכן עלות הטיפול בהם הייתה גבוהה.

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות יש הוזלה של כ-20% במחירי הטיפול בקרקעות מזוהמות.

לאן נשלחו הקרקעות המזוהמות?

במסגרת הפרויקט פונו מעל 400 אלף טונות קרקע מזוהמת ליעדי קצה לפי הפילוח הבא:

תרשים: פילוח יעדי קצה לטיפול בקרקעות מזוהמות

יעדי הקצה שאליהם נשלחות הקרקעות המזוהמות:

• טיפול ביולוגי באחד מ-4 מתקני טיפול ביולוגיים בארץ: קומפוסט אור, גרין סויל, אפעה, ביוסויל

• טיפול תרמי (בשריפה) במפעל המלט של נשר רמלה
• טיפול בשטיפה במתקן הארצי באזור תעשייה בראון. המתקן מיועד לשרת את כל הארץ ולטפל בקרקעות שיש בהן ריכוזים נמוכים וגבוהים של מתכת בין השאר. הוא יהווה תחרות ליעדי קצה אחרים.
• הטמנה באתר הפסולת המסוכנת של החברה לשרותי איכות הסביבה בנאות חובב – רק במקרה של קרקע מזוהמת שלא ניתנת לטיפול בדרך אחרת.

נוסף לכך, לפחות בשני אתרים מתקיים טיפול On-site:

• טיפול במתקן שטיפה ייעודי שהוקם בלעדית לצורך הטיפול בקרקעות המזוהמות באתר הפסולת בנתניה. עד כה טופלו בו 70 אלף טונות של קרקע המזוהמת בעיקר בעופרת. 500 אלף טונות נוספים יטופלו בהמשך. הטיפול במקום מאפשר שימוש חוזר בקרקע באתר עצמו תוך חיסכון של כ-10 מיליון ₪ בשל הימנעות משינוע הקרקע המזוהמת לאתרי קצה.
• טיפול תרמי בשילוב שטיפה במסגרת פיילוט שמבוצע בימים אלה לניקוי כספית באתר תעשיות אלקטרוכימיות (עכו)

לפי נציגי החברה לשרותי איכות הסביבה, בהמשך הפרויקט בשנים הקרובות צפויה להתגבר המגמה של טיפול במתקני On site שחוסכים שינוע, וטיפול in situ שחוסך את חפירת הקרקע.

כמה מתחמים נמצאים כעת בטיפול ובאיזה שלב?

כיום מתבצע תהליך שיקום ב-14 אתרים. ב-12 אתרים נוספים מתבצעת חקירת קרקע (סקר קרקע או סקר גז קרקע). ב-2 אתרים נוספים – סקר היסטורי וב-8 אתרים סיימו את הסקר ההיסטורי וכעת ממתינים לאישור תהליך סטטוטורי. בסך הכול קיימים 36 מתחמים שנמצאים בשלבי טיפול שונים והחברה לשירותי איכות סביבה צפויה לטפל ב-5 השנים הבאות ב-12,000 דונם נוספים.

הדברים הוצגו בכנס זיהום סביבתי בקרקע ומקורות מים של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה 

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: