לאחרונה התקיים יום עיון בנושא קרקעות מזוהמות ומי תהום מזוהמים ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה והתאחדות התעשיינים ובמהלכו ניתנו סקירות של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים על המדיניות שלהם והתוכניות לעתיד הקרוב. בנוסף, דיבר מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שהציג את נקודת המבט של התעשייה על הרגולציה הסביבתית בכלל וקרקעות מזוהמות ומי תהום מזוהמים בפרט.

עדכון מדיניות המשרד להגנת הסביבה

את הכנס פתח אבי חיים, ראש אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים במשרד להגנ"ס, שסיפר על עדכון המדיניות של קרקעות מזוהמות שביצע המשרד לאחרונה ועליו דיווחנו כבר לפני כחודש ובמרכזו המטרה לצמצם את כמות הקרקע המזוהמת הנשלחת ככיסוי לאתרי הטמנת פסולת מעורבת ולהגדיל את השימוש החוזר בקרקע המזוהמת בתשתיות ומקומות נוספים. זאת לצד עדכון ערכי הסף של 76 מזהמים בקרקע.

אבי חיים גם הציג את סיכום כמות הקרקעות המזוהמות שטופלה בשנת 2016-2017 לפי יעדי קצה (רק קרקעות שנחפרו). סה"כ נחפרו והוצאו 203,000 טון של קרקעות מזוהמות, מתוכן כמעט 70% הועברו לכיסוי באתרי הטמנת פסולת ורק 1.5% עברו לשימוש חוזר. אלה בדיוק המספרים שהמשרד מעוניין לשנות.

פילוח קרקעות מזוהמות לפי יעדי קצה 2017

מקור: המשרד להגנ"ס

 הסדר עם תחנות הדלק לשיקום קרקעות מזוהמות

לפני עשור, בשנים 2007 ו-2008, חברות הדלק הגדולות חתמו על תוכנית הסדרה וולונטרית עם המשרד להגנ"ס לביצוע סקר קרקע ושיקום קרקע בתחנות דלק ישנות שהוקמו לפני 1997. מדובר בכ-430 תחנות דלק שמתוכן כ-200 ממתינות עדיין לשיקום ו-101 נמצאות בתהליך של שיקום. לדברי חיים, לפני חודש התבקשו החברות שממתינות לשיקום או בשלבי חקירה להשלים את שיקום הקרקע עד מאי 2018. לדבריו, בתחנות הדלק שבהן יוחלט על טיפול insitu תינתן הארכה.

מקור: המשרד להגנ"ס

יעילות שיקום הקרקעות המזוהמות שהמשרד להגנ"ס דורש מחברות הדלק הוא הפחתה של 80% מהזיהום תוך 5 שנים וקצב הפחתה של לפחות 15% בשנה.

 מודל הערכת סיכונים לקרקעות מזוהמות IRBCA

אבי חיים עדכן גם את סטטוס השימוש במודל הערכת הסיכונים מקרקעות מזוהמות – IRBCA שפרסם המשרד להגנ"ס לפני כשנתיים לאחר שנים של תהליך עבודה רב משתתפים. המודל מאפשר לקבוע ערכי שיקום ספציפיים לאתר בהתאם לחשיפה לזיהום של הרצפטורים הציבוריים הסמוכים לאתר.

כדי ליישם את מודל ה IRBCA, יש צורך בתוכנה. עד היום, כל מי שרצה לעשות שימוש במודל נאלץ להשתמש בתוכנות מחו"ל, אבל כעת המשרד להגנ"ס מפתח תוכנה מבוססת אקסל שתוכל לשמש את השוק הישראלי.

תמונת מצב לביצוע סקרי סיכונים IRBCA

מקור: המשרד להגנ"ס

מאחר וה-IRBCA הוא פרויקט מורכב וחדש בארץ הוחלט שחברה ישראלית שרוצה להשתתף בפרויקט צריכה להיות בעלת ניסיון ב-3 פרויקטים לפחות שביצעה בליווי חברה מנוסה מחו"ל ולהשתמש בתוכנה מתאימה. לכן מתוכננים להיפתח מספר קורסים להכשרת אנשי מקצוע שילמדו את השימוש במתודולוגיה.

 מה צפוי בקרקעות מזוהמות בשנת 2018?

אבי חיים סיכם עם הצגת עיקרי תוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס לתחום הקרקעות המזוהמות ב-2018. הנה תמצית הדברים:

• מהטמנה להשבה: צמצום היקף הקרקעות המזוהמות הנשלחות לכיסוי באתרי הטמנה.
• HUB: הקמת מתקני טיפול בקרקעות מזוהמות HUB -.
• הכשרת אנשי מקצוע: קורס נוסף להכשרת אנשי מקצוע בתחום קרקעות מזוהמות לאור הצלחת הקורס הראשון שהסתיים לאחרונה ובו השתתפו אנשי מקצוע מהשוק הפרטי לצד אנשי המשרד להגנ"ס.
• פיקוח: הגברת הפיקוח על חברות הייעוץ והדוגמים. בשנה החולפת בוצעו כ- 18 פיקוחים על חברות ייעוץ שונות. תוצאות הפיקוח הועברו ליועצים ולבעלי האתרים שבהם בוצע הפיקוח, בכוונת המשרד החל משנה הבאה לעלות  לאתר המשרד להגנ"ס את דוחות הפיקוח המבוצעות על ידי היועצים והדוגמים. תוצאות הפיקוח יועלו לאתר המשרד להגנ"ס.
• שינוע: הסדרת שינוע קרקעות מזוהמת במשאיות להובלת חומ"ס. עד היום קרקע מזוהמת הובלה כחומ"ס ולכן ניתן היה למלא רק חצי מנפח המשאית. מצב זה מגדיל את מספר הנסיעות שעושות המשאיות מהאתר המזוהם ליעדי הקצה השונים וכמובן מייקר את הפרויקט באופן משמעותי.
• אישורי מנהל: כמענה לשאלה מהקהל הסביר חיים כי חברות בעלות כמות גדולה של קרקע מזוהמת בעלת מאפיינים ידועים, כגון חברות דלק, חברת חשמל, רכבת ישראל וכו' החלו לקבל אישור שנתי לטיפול בכמות גדולה של קרקע מזוהמות מבלי לקבל אישור מנהל פרטני לכל משלוח שמפונה. האישור השנתי מהווה מעין אישור מנהל רוחבי. צעד זה יצמצם את כמות העבודה של נותני האישורים במשרד ויאפשר להם לתת שירות יותר טוב למקרים האחרים.

מדוע חשוב לטפל בזיהום מי תהום?

אחרי אבי חיים, עלה לדבר גיא רשף, מנהל אגף איכות המים ברשות המים, שהציג תחילה את הרקע לרגולציה הכבדה בתחום זיהום מי תהום - המחסור במשאבי קרקע ומים בישראל.

לדברי רשף, צריכת המים השנתית בישראל עומדת על כ- 2.2 מיליארד מ"ק, כאשר רק מחציתם מגיעים ממילוי טבעי שנתי. כלומר יש צורך לגשר על כ-50% מהמחסור הקבוע במאזן המים השנתי בישראל. את הגישור מבצעים באמצעות הגידול בהתפלה שמספקת כ-30% מצריכת המים בישראל והשימוש במי קולחין המהווים כ-23% ממאזן המים השנתי.

למרות הקולחין ומי ההתפלה, רשף מדגיש כי בגלל הגידול באוכלוסייה ובגלל הרגישות הביטחונית-אסטרטגית-כלכלית של תלות במתקני התפלה בודדים, חשוב לשמור על מקורות המים הטבעיים ובהם מי התהום. בנוסף, לאחר רצף של 5 שנים שחונות ולמרות ההתפלה מפלס מקורות המים הטבעיים בספטמבר 2017 בכי רע ומשפיע לרעה גם על איכות המים.

 הגורמים לזיהום מי תהום ואופן הטיפול בהם

מקורות זיהום מי תהום הם: מתקני דלק, מפעלי תעשייה, פעילות חקלאית, אתרי סילוק פסולת וגורמים טבעיים. ב-2 העשורים האחרונים נסגרו 210 בארות מים. 25% מקידוחי השתייה הושבתו בעשור האחרון בשל זיהום תעשייתי, כאשר כמעט ולא נסגרות בארות בגלל כלורידים וניטרטים.

רשף מסביר כי רשות המים דורשת פתיחה של חקירה סביבתית של זיהום מי תהום בד"כ על בסיס מידע של המשרד להגנ"ס או דיווח מהגורם המזהם עצמו. כ-20 אתרים חדשים נכנסים בממוצע מדי שנה לחקירה סביבתית, ובשנת 2016 מספרם עלה ל-313 אתרים שנמצאים במעקב ובקרה, כאשר ב-67 מהם מבוצעות פעולות שיקום.

לדברי רשף, החודש עתיד להתפרסם מסמך הנחיות לביצוע חקירות לאיתור ואפיון זיהום במי תהום. מדובר באיחוד של כל הנהלים לסט הנחיות אחד. המסמך יצא ליועצים ולחברות וגם להערות הציבור.

 ללא חקיקה ראשית לא ניתן להשקיע מיליוני ₪ בשיקום

בהמשך עלה לדבר יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, שהסביר כי בשנים האחרונות המדינה לא מסוגלת לחוקק חקיקה ראשית (דוגמת חוק קרקעות מזוהמות) – דבר הפוגע בוודאות הרגולטורית שהכרחית לתעשייה במיוחד במקרים בהם נדרש ממנה להשקיע תקציבי עתק בפעולות שיקום. "בכנס שהתקיים בהרצליה לפני 8-10 שנים, השר להגנ"ס דאז, גלעד ארדן, הבטיח שעוד בקדנציה שלו יעבור בכנסת חוק קרקעות מזוהמות. עד היום אין".

אריה הסביר, כי כשמנהל צריך לבוא לבעלי המניות של החברה ולבקש מהם להוציא עשרות מיליוני ₪ על שיקום קרקע מזוהמת, ללא חקיקה ראשית, אלא על בסיס הנחיות מקצועיות ללא תוקף חוקי שנכתבו ע"י פקיד, שמוכשר ככל שיהיה יכול להתחלף מחר ואיתו גם יוחלפו ההנחיות שכתב – זה בלתי אפשרי.

בנוסף, ציין אריה כי התעשייה נמצאת תחת מבול של הנחיות חדשות, כאשר רק בשנה האחרונה פורסמו כ-50 מסמכי הנחיות חדשים או עדכונים בתחום הגנת הסביבה. כל מסמך כזה מצריך מהתעשייה להשקיע שעות בלימוד שלו, לעתים להעיר הערות ציבור בפרק זמן לא סביר של 30-45 יום וכמובן ליישם בשטח. לדברי אריה שיטת העבודה הנ"ל תורמת לעומס הרגולטורי הקיים ממילא ויוצרת חוסר יציבות רגולטורי.

בעיה נוספת שהציג אריה עוסקת בהתאמה לרגולציה באירופה. לדבריו, כולם מסכימים שהבסיס לרגולציה הסביבתית בישראל צריך להיות ה-OECD והדירקטיבות האירופיות. אלא ש"עבודת ההתאמה של הדירקטיבות האירופיות לישראל נעשתה בצורה חפוזה ולא עקבית, שיוצרת בעיות מהותיות. בחלק מהמקרים נקבעו בישראל ערכי סף יותר חמורים מאירופה ללא הצדקה מקצועית אלא כתוצאה מחוסר הבנה של הדירקטיבה. מי שחושב שניתן לעמוד ביעדים האלה לאורך זמן משלה את עצמו. השונות הזאת גם לא מאפשרת להשתמש בפתרונות אירופים. צריך להבין שהאירופים מתייעצים עם יצרני הציוד לפני שהם קובעים את התקנות, כדי לוודא כי זה ישים. אצלנו זה לא קיים ".

------------

קישורים רלוונטיים:

1. עודכנו ערכי הסף למזהמים בקרקע, 03.09.2017
2. קרקעות מזוהמות: עדכון מדיניות, 31.08.2017
3. זיהום מי תהום בדלק ב-180 אתרים, 29.08.2017
4. כמה זמן לוקח לטפל בזיהום מי תהום בישראל? 29.08.2017
5. 100 בסיסי צה"ל עדיין לא מחוברים לביוב ומזהמים את הקרקע ומי התהום,19.06.2017
6. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: