בהמשך לפרסום נתוני המפל"ס לשנת 2017 לפני יומיים, אנו מתחילים סדרת כתבות בהן נבחן לעומק את נתוני המפל"ס. בכתבה שלפניכם נתמקד במספר ממצאים מסקרנים: האם יש מגמה של מפעלי תעשייה שעוברים לדרום? מה השפעה של המעבר לגז טבעי על איכות האוויר בישראל? והשוואת חלקם של מדווחי המפל"ס מסך פליטות החומרים המסרטנים והחומרים האורגניים הנדיפים בישראל - לא תאמינו מי התורמים העיקריים.

המפעלים עוברים לדרום?

מנתוני המפל"ס עולה כי מתחילת הדיווחים ב-2012, חלה עליה של 10% במספר מפעלי התעשייה במחוז דרום ועלייה של 3% במחוז צפון, ואילו במחוזות מרכז ותל אביב חלה ירידה של 8% ובמחוז חיפה נרשמה ירידה של 3%, כאשר במחוז ירושלים המספר נותר ללא שינוי.

לדברי המשרד להגנ"ס השינויים נובעים מסגירה ופתיחה של מפעלים, הורדת היקף פעילות אל מתחת לסף המחייב דיווח והעתקת מפעלים. במחוז דרום, העלייה נובעת בעיקר מהקמת 5 תחנות כוח פרטיות, מתקן התפלה ומפעל כימיה. הירידה במחוזות תל אביב ומרכז מוסברת בהורדת כמויות ייצור אל מתחת לסף חובת הדיווח בשני מפעלי ציפוי מתכות; העתקת מחלבה לדרום וסגירת מפעל אחד.

הפחתות בפליטה לאוויר עקב הגברת השימוש בגז טבעי

ב-5 השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בפליטת תחמוצות חנקן [NOx], תחמוצות גופרית [SOx] מתחנות הכוח ומפעלי תעשייה. הירידה נובעת מעלייה בשימוש בגז הטבעי לייצור חשמל במקום בפחם, מזוט וסולר, וכן מהתקנת סולקנים ואמצעים נוספים להפחתת פליטות. הירידה התלולה בפליטת תחמוצות גופרית (26%) בשנת 2017 נובעת בעיקר מהשבתת יחידת ייצור בתחנת הכוח רוטנברג (חדרה) לצורך התקנת סולקנים.

השפעת צריכת הגז הטבעי

בהתאם לכך, בשנת 2017 חלה ירידה של 17% בצריכת מזוט על ידי מדווחי המפל"ס, ובמצטבר משנת 2012 מדובר בירידה של 80%. זאת בעיקר עקב המעבר לשימוש בגז טבעי.

צמצום צריכת מזוט

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מפל"ס 2017, 02.10.2018
2. מפל"ס 2016 איזה פעילות מזהמת יותר מהתעשיה? 12.12.2017
3. חומרי ניקוי ביתיים מהווים מקור עיקרי לזיהום אוויר בערים, 15.03.2018
4. מפל"ס – ראשי | infospot

מי אחראי לפליטת מרבית החומרים המסרטנים לאוויר בישראל?

כבר בכתבה הקודמת, לפני יומיים, הצגנו את העלייה הקלה (1%) בפליטת חומרים מסרטנים על פי נתוני המפל"ס של 2017. הסברנו שהעלייה נובעת ברובה מעלייה בייצור של מפעלי אספלט, תוספת הטמנה שנתית של מטמנות פסולת מעורבת ועדכון הנחיות החישוב עבור מט"שים שיושם לראשונה בדיווחי 2017.

אך מעניין לבחון תמונה רחבה יותר בהקשר של פליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים. במפל"ס מדווחים כ 568 אתרים המחויבים לדיווח. אך יש עוד אלפי מקורות פליטה בישראל, חלקם כמובן מפעלים ומתקנים שפעילותם נמצאת מתחת לסף הדיווח למפל"ס, אך בנוסף אליהם יש את הפליטות של ענף התחבורה, תחנות הדלק ואפילו פליטות שמקורן בשריפת פסולת צמחית.

עד כמה משמעותי החלק של המפל"ס ביחס לשאר מקורות הפליטה בישראל?

תרשים: פליטת חומרים מסרטנים מפל"ס + מצאי פליטות [טון/שנה]

מסתבר שהמפל"ס מהווה רק 15% מפליטת החומרים המסרטנים בישראל. כאשר התורמת המשמעותית ביותר היא דווקא שריפת פסולת צמחית האחראית ל 42% מפליטת החומרים המסרטנים בישראל. לאחר מכן ענף התחבורה וכלי הרכב שאחראים ל 36% מהפליטות ורק אח"כ מגיעים למפל"ס.

אגב, בין השאר בעקבות הנתונים האלה שחוזרים ועולים בשנתיים-שלוש האחרונות כתוצאה מניתוח נתוני המפל"ס ומצאי הפליטות, המשרד להגנ"ס מוביל תוכנית פעולה להפחתת זיהום אויר מתחבורה ומניעה וצמצום של שריפת פסולת צמחית. 

את הפליטות משריפת פסולת צמחית המשרד להגנ"ס מחשב על בסיס הכפלת מקדמי פליטה של פעילות זו כפי שנקבעו ע"י רגולטורים מחו"ל עם כמות וסוג הפסולת הצמחית המוערכת בישראל, כפי שמפורט במסמך ההנחיות הרלוונטי (מופיע בהמשך).

מי אחראי לפליטת חומרים אורגניים נדיפים?

גם כשבוחנים את נתוני פליטת החומרים האורגניים הנדיפים (NMVOC) מגלים מספר הפתעות. קודם כל, לפי דיווחי המפל"ס הופחתה ב-15% פליטות ה NMVOC's בשנת 2017 אך רק הפחתה של- 8% במצטבר משנת 2012.

הסיבות העיקריות להפחתה בפליטות בשנת 2017:

• הפחתה של כ-110 טון במפעל כרמל אולפינים בעקבות יישום דרישות הפחתה של המשרד להגנת הסביבה.
• הפחתה של יותר מ-500 טון בשל ההשבתות במפעלי חיפה כימיקלים במפרץ חיפה ובמישור רותם.
• חזרה לרמות הפליטה המופיעות בהיתר של רותם אמפרט נגב (כ-1,000 טון). זאת לאחר שב-2016 נפלטו כ-500 טון נוספים בזמן שדרוג מתקנים לצורך הפחתת פליטות.

אך כשבוחנים את חלקם של מדווחי המפל"ס בסך פליטות החומרים האורגניים הנדיפים בישראל, אנו מגלים שהמפל"ס מהווה חלק קטן מהצפוי, רק 20%.

תרשים: פליטת חומרים אורגנים נדיפים מפל"ס + מצאי פליטות [טון/שנה]

התורם המשמעותי ביותר לפליטת חומרים אורגנים נדיפים בישראל הוא דווקא השימושים הביתיים שאחראי ל 46% מהפליטות. רק אחריו המפל"ס עם 20%, תחנות הדלק עם 14% וענפים נוספים.

גם כאן, זו לא השנה הראשונה בה המסקנות האלה עולות כתוצאה מניתוחי המפל"ס ומצאי הפליטות. אך לא ידוע לנו האם המשרד ביצע פעולות כלשהם להפחתת הפליטות מענף השימושים הביתיים. 

שימו לב כי אופן החישוב של פליטות החומרים האורגניים הנדיפים ממגזר השימוש הביתי (לעיל) מתבצע ע"י מכפלת מקדם פליטה ביחידות גרם/אדם/שנה במספר תושבים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקדם הפליטה בו משתמש המשרד להגנ"ס הנו 2,700 גרם לאדם לשנה. מקור המקדם הוא במסמך של האיחוד האירופי. מקדם פליטה זה כולל פליטות מחומרי ניקוי ביתיים, מוצרי תמרוקים ורחצה, מוצרים רפואיים, הדברת חרקים, פעילויות צביעה ושיפוץ ומוצרי תחזוקה וטיפוח לרכב. קישור למסמך ההנחיות לחישוב הפליטות משימושים ביתיים מופיע בהמשך.

לקחים משנת דיווח 2017 במפל"ס

בהתאם לממצאים שעולים מניתוח נתוני המפל"ס לשנת 2017, המשרד להגנ"ס מצביע על מספר לקחים שהוא רוצה ליישם ובהם:

• עדכון דרישות להפחתת פליטות לאוויר ממפעלים שאינם נדרשים לקבל התרי פליטה לאוויר – מטמנות, יצור אספלט, מט"שים - שהיו אחראים לעלייה בפליטת החומרים המסרטנים.
• לבחון אמצעים למניעת אירועי פליטה בתקלות או פליטה בלתי שגרתית משום שבשלוש השנים האחרונות התרחשו פליטות משמעותיות בתקלות או פליטה בלתי שגרתית:

1. בשנת 2015 נפלטו כ-300 טון NMVOC בכרמל אולפינים.
2. בשנת 2016 נפלטו כ-5,100 טון חומרים שונים באירוע שריפת מיכל בבז"ן וכ-500 טון NNMVOC  ברותם אמפרט נגב.
3. בשנת 2017 כ-2,700 טון חומרים שונים לקרקע ברותם אמפרט נגב.

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת מסכמת מפל"ס 2017, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. שיטת חישוב של פליטות משימושים ביתיים, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. שיטת חישוב פליטות משריפת פסולת צמחית, המשרד להגנ"ס [pdf]
4. שיטת חישוב פליטות מתחבורה, המשרד להגנ"ס [pdf]