היתר פליטה לאוויר | הכנת בקשה להיתר
הכנת הבקשה להיתר פליטה אורכת בין 6 - 12 חודשים ומתבססת על מסמך הנחיות של המשרד להגנ"ס
  • מאת: מערכת infospot
  • עודכן בתאריך: 25/3/2014

רק לאחר שנקבע שמקור הפליטה טעון היתר, ניגשים להכין את הבקשה להיתר על פי מסמך "הנחיות הממונה לטיפול בבקשה להיתר פליטה" של המשרד להגנ"ס. הבקשה להיתר מורכבת ומכילה בד"כ מאות עמודים.

כל מסמכי הבקשה המוגשים למשרד להגנ"ס, של כל המפעלים, למעט סודות מסחריים, מפורסמים באתר המשרד להגנ"ס - כאן.

להלן תמצית מסמך ההנחיות: 

1. מידע כללי על מקור הפליטה והאתר:

(סעיף 1, עמ' 8)

  • פרטים על: בעלי המפעל, המנהלים, אנשי קשר, היתרים ורישיונות קיימים, גבולות האתר, סביבת האתר, מדיניות סביבתית של המפעל ועוד.
  • מפה 1:50,000 של סביבת האתר ברדיוס 10 ק"מ הכולל: סימון מפעלים ומוסדות רגישים (בתי"ס, בתי"ח, שמורות טבע וכו') והמרחק בינם לבין מקור הפליטה.
  • תשריט שטח האתר וגבולותיו בו מסומנים מתקני הייצור, הטיפול, נקודות הקצה העיקריות ועוד.
2. סקר תהליכים:

 (סעיף 2, עמ' 8)

מטרת סקר התהליכים היא להציג את מקור הפליטה, מקורות יצירת המזהמים ומקורות פליטתם לסביבה, שיטות יצור, תהליכים, תהליכים נלווים, אמצעים למניעת פליטות לסביבה, מערכות להשבה וטיפול ונהלי הפעלה. למידע המילולי יש לצרף תרשימי זרימה של תהליכים ודוחות או מסמכים הנדרשים לשם המחשת היבטי הפעילות במקור הפליטה. להלן רשימה של סוגי התהליכים אותם יש לסקר, לכל סוג תהליך יש דרישות סקר ספציפיות המפורטות בסעיף 2:

  • מתקני ייצור
  • מתקני שריפת דלקים וייצור אנרגיה
  • מכלי אחסון
  • מגדלי קירור
  • הולכת שפכים
  • מתקן קצה לטיפול בשפכים
  • תשטיפי שטח ומי נגר
  • תשתיות הולכה תת קרקעיות
  • תשתיות אחסון ושינוע
  • מים ואנרגיה
  • מקורות פליטה מוקדיים
  • מקורות פליטה שטח
  • דרכי טיפול במזהמי אוויר
3. סקר פליטות:

(סעיף 3 עמ' 17)

נחלק למספר חלקים:

3.1 סקר פליטות מוקדיות: 

מטרת הסקר לאפיין את השתנות הפליטות לפי הזמן (ריכוז וקצב הפליטה של כל מזהם), לקבוע מהו ריכוז מזהמי האוויר בגזי הפליטה ומהו קצב הפליטה המרבי של כל מזהם מכל מקור ולכמת את הפליטה השנתית.
סקר הפליטות המוקדיות יציג את הפליטות מכל מקור פליטה מוקדי, ארובה או ונט חופשי, המוצגים בסקר התהליכים.
הבסיס לאופן ביצוע סקר הפליטות הוא מסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.1) ומסמך הייחוס (BREF) בנושא עקרונות הניטור Reference Document on the General Principle of Monitoring (July 2003).
בהנחיות המשרד יש דגש על הבדל בין מתקן קיים למתקן מתוכנן/חדש:

  • מתקן קיים: הנתונים המספריים שיוצגו בסקר הפליטות יהיו מבוססים על דיגום שיתבצע לפי "נוהל בדיקת מזהמי אויר בארובה" של המשרד להגנת הסביבה. הנתונים שיוצגו יהיו מבוססים על שלושה דיגומי ארובה משלוש השנים אחרונות שלפני הגשת הבקשה, כאשר דיגום אחד לפחות יהיה מהשנה האחרונה שלפני הגשת הבקשה.
  • מתקן מתוכנן: מתקן שעדיין אי-אפשר לבצע בו דיגומים, הסקר יתבסס על הערכה חישובית הכוללת הסבר מפורט הקושר את חישוב הפליטות לאופי התהליך ולמאפייני הציוד. לאחר הפעלת המתקן המתוכנן יהיה על מגיש הבקשה להגיש מחדש את הסקר בהתבסס על מדידות כמפורט לעיל.
3.2 סקר פליטות לא מוקדיות:

מטרת הסקר להעריך את ריכוז וקצב הפליטות ממקורות הפליטה שאינם מוקדיים. את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות מסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.2) שמפנות גם למסמכים נוספים:
 EPA-AP42 או מחשבוני PRTR  המפורסמים באתר המשרד להגנ"ס.
להלן רשימת סוגי מקורות הפליטה הלא מוקדי, לכל סוג יש הנחיות ספציפיות:

  • מכלי אחסון
  • מסופים
  • מגדלי קירור
  • מקורות שטח (מערומים, שפכים וכו')
  • מקורות אחרים
3.3 הערכת פליטות לאוויר עקב דליפות מרכיבי ציוד:

מטרת ההערכה היא להעריך את קצב הפליטה השנתי מכל רכיבי הציוד במתקני הייצור ובהם:

  • מחברים ופלנג'ים
  • שסתומים וברזים
  • מדחסים
  • משאבות
  • ציוד ערבוב
  • נקודות דיגום
  • שסתומי פריקת לחץ (PRD)

את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.3) שמפנות גם למסמך נוסף:
 EPA-453/R-95-017 – Protocol for Equipment Leak Emission Estimates

3.4 סקר פליטות לא שגרתיות לאוויר:
מטרת הסקר להעריך את ריכוז הפליטה וקצב הפליטה הצפויים בזמן פליטות לא שגרתיות ואת התדירות הצפויה של פליטות אלו. פליטות לא שגרתיות הן פליטות גבוהות מן הפליטות המדווחות כפליטה המרבית. יש שני סוגים של פליטות לא שגרתיות:
  • פליטות צפויות: בזמן כיבוי והפעלה, עקב פעולות תחזוקה, בזמן הרצת מתקן.
  • פליטות לא צפויות: עקב תקלות טכניות או טעויות אנוש.

ההנחיות של המשרד מפרידות בין חישוב פליטות לא שגרתיות ממתקן קיים, למתקן מתוכנן:

  • מתקן קיים: הגשת סיכום אירועי פליטות לא שגרתיות בשלוש שנים שלפני הגשת הבקשה.
  • מתקן מתוכנן/חדש: הערכה של מספר המקרים הצפויים של פליטות לא שגרתיות מכל סוג על בסיס אירועים קודמים, חישובים הנדסיים, מידע על מקורות פליטה אחרים בעלי מאפיינים דומים, מקדמי פליטה מאושרים, או שיטה אחרת באישור המשרד.
3.10 דיווח על מטרדי ריח:
מטרת הדיווח היא להעריך את הפוטנציאל של מקור הפליטה לגרימת מטרדי ריח. הדיווח כולל:
  1. פירוט חומרים ריחניים במפעל ומוקדי הפליטה שלהם.
  2. פירוט תלונות על ריח מהמפעל.
  3. אמצעים קיימים לטיפול בריח.

את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות בסעיף 3.10 במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס.

3.12 מאזן מסה (ללא שינוי):
כחלק מהבקשה יש להגיש תרשים לכל חומר המציג את מאזן המסה בצורה גרפית.

------------

4. ניתוח פערים מול ה- BAT Gap Analysis:

(סעיף 4 עמ' 28)

מטרת הניתוח היא להציג את הפערים בין הטכניקות והטכנולוגיות המיושמות במקור הפליטה לבין הגדרות ה- BAT – Best Available Technology –  (טכניקה מיטבית זמינה) כפי שהן מופיעות במסמכי הייחוס (BREF).
סקר הפערים יתבצע בנפרד לכל מתקן ולכל תהליך ייצור במתקן ויתבסס על כל מסמכי ה-BREF הרלוונטיים למקור הפליטה.

בניתוח משווים את המצב הקיים במקור הפליטה לטכניקה המביאה להפחתה מרבית בפליטות (BAT מיטבי) ולערך המביא להפחתת פליטות מרבית מתוך טווח הפליטות המצוין במסמכי הייחוס (BREF).

בין השאר ייבחנו פערים בתחומים להלן:

  • מדיניות סביבתית
  • טכנולוגיות טיפול והפחתה
  • נהלים ותחזוקה
  • טיפול בתקלות ואירועים חריגים
  • דיגום וניטור סביבתי
  • התייעלות אנרגטית
  • דיווח

קישור לעמוד מסמכי הייחוס BREF של האיחוד האירופי

בנוסף לניתוח המתואר לעיל, יש לבצע ניתוח פערים גם לנושאים נוספים, בין המצב הקיים, לבין הנוהל הרלוונטי של המשרד להגנ"ס:

  • גובה ארובות: השוואה למסמך הנחיות לקביעת גובה ארובה של המשרד להגנ"ס.
  • נוהל ניטור רציף: השוואה למסמך נוהל ניטור רציף ארובה של המשרד להגנ"ס.
  • נוהל דיגום ארובות: השוואה לפרקים 2+3 בנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה של המשרד להגנ"ס.
  • מתקני שריפה הקטנים מ 50MW: עמידה בערכי פליטה כפי שמופיעים בטופס 4.3.
  • סקר אנרגיה: השוואה להמלצות סקר אנרגיה מאושר ע"י משרד האנרגיה והמים (במידה ויש) והגשת טופס 4.3.2 + 2.1.10.1 במידה ומקור הפליטה נדרש לבצע סקר אנרגיה עפ"י חוק.
5. אופן בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה (BAT):

(סעיף 5, עמ' 33)

כאשר יש יותר מחלופה אחת במסמכי הייחוס (BREF) או טווח ערכי פליטה אפשריים – יש לבחור ב BAT  המביא לעמידה בערך הפליטה הנמוך ביותר מתוך הטווח המופיע ב BREF.
במידה ולדעת מגיש בקשה, יישום BAT מיטבי אינו אפשרי מבחינה טכנולוגית או אינו מידתי מבחינה כלכלית או שיש לו השפעות סביבתיות שליליות (cross media effect), והוא מעוניין ליישם BAT שאינה BAT מיטבית, עליו להציג את כל החלופות מה-BAT המיטבית ועד ה-BAT המוצע וכן את ערך הפליטה המיטבי בו תעמוד ה-BAT המוצעת ולפרט את שיקוליו לבחירה ב-BAT שאינה מיטבית, וזאת לפי המתודולוגיה שבמסמכי  ECM BREF (קישור לעמוד אינטרנט ממנו ניתן להוריד את המסמך - Economics and Cross-Media Effects).

בהצגת חלופה, יש להציג:

  • ריכוז הפליטה וקצב הפליטה הצפויים.
  • השפעות סביבתיות אחרות (cross media) כגון: רעילות לאדם, אנרגיה, פסולת, שינוי אקלים, שפכים, חומציות ועוד.
  • פליטות לא שגרתיות.
  • פרק זמן נדרש ליישום החלופה.
  • הליך הבחירה ופירוט השיקולים הסביבתיים והכלכליים.
  • סך העלויות הכרוכות ביישום החלופה.
6. תכנית לסגירת פערים, יישום BAT והפחתת פליטות:

(סעיף 6, עמ' 42)

על מגיש הבקשה להציג תוכנית ליישום ה BAT הנבחר לכל אחד מן הפערים שנמצאו בניתוח הפערים (Bat Gap Analysis). התוכנית תכלול גם לוח זמנים לכל אחד משלבי היישום.

7. סקר סביבתי:

(סעיף 7, עמ' 43)

מטרת הסקר היא להעריך את השפעת מקור הפליטה על ריכוז המזהמים בסביבתו ביחס לערכי איכות האוויר במצב הקיים ולאחר יישום תכנית הפחתת הפליטות. ההערכה תיעשה בהסתמך על מודלים לפיזור מזהמי אוויר.

הסקר הסביבתי הינו הליך מקצועי מורכב – יש לבצע אותו באמצעות מומחים רלוונטיים.

המסמכים ומקורות המידע הרלוונטיים להגשת בקשה להיתר פליטה:

כללי:

  1. מסמך ראשי המפרט את תהליך הגשת היתר פליטה: הנחיות הממונה לטיפול בבקשה להיתר פליטה, מהדורה 4, ספטמבר 2014, המשרד להגנ"ס.
  2. נספחים למסמך ההנחיות הראשי:
    1. רשימת תיוג (צ'ק ליסט) להגשה: לקוח מתוך נספח א' שלהלן, מותאם למסמך הנחיות הממונה, המשרד להגנ"ס.
    2. נספח א' - טפסים למילוי על פי הנחיות הממונה לטיפול בבקשה להיתר פליטה - גרסה 4 (09.2014), המשרד להגנ"ס.
    3. נספח ב' - טבלאות סקר פערים - אוויר בלבד - הנחיות הממונה לטיפול בבקשה להיתר פליטה - גרסה 4 (09.2014), המשרד להגנ"ס.

בחלק מהפרקים במסמך ההנחיות הראשי יש הפניה למסמכים חיצוניים. להלן רשימת המסמכים לפי החלוקה לפרקים: 

  1. מידע כללי: אין מסמכים מיוחדים.
  2. סקר תהליכים:
    1. מערכת למציאת מספר זיהוי של חומר CAS - Chemical Abstracts Service של האיחוד האירופאי.
  3. סקר פליטות:
    1. מסמך הייחוס (BREF) בנושא עקרונות הניטור Reference Document on the General Principle of Monitoring (July 2003) – האיחוד האירופאי.
    2. נוהל בדיקת מזהמי אויר בארובה- המשרד להגנ"ס.
    3. EPA-AP42 Emissions Factors & AP 42, Compilation of Air Pollutant Emission Factors – משרד הגנ"ס האמריקאי.
    4. מחשבוני PRTR  המפורסמים באתר המשרד להגנ"ס
    5. EPA-453/R-95-017 – Protocol for Equipment Leak Emission Estimates - משרד הגנ"ס האמריקאי.
  4. ניתוח פערים מול ה- BAT:
    1. עמוד מסמכי הייחוס BREF של האיחוד האירופי
    2. הנחיות לקביעת גובה ארובה 2013
    3. נוהל ניטור רציף ארובה
    4. נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה 2002
  5. אופן בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה (BAT):
    1. ECM BREF - Economics and Cross-Media Effects – האיחוד האירופאי.
  6. תכנית לסגירת פערים, יישום BAT והפחתת פליטות: אין מסמכים מיוחדים.
  7. סקר סביבתי:
    1. תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), תשע"א-2011
    2. עמוד מסמכים וקודי הפעלה של מודלים לפיזור מזהמים באוויר - משרד הגנ"ס האמריקאי.
    3. הנחיות להרצת מודל ה CALPUFF – עדכון 2014 – המשרד להגנ"ס.
    4. Appendix W to Part 51 -- Guideline on Air Quality Models - משרד הגנ"ס האמריקאי.
    5. נספח A של מסמך ההנחיות להפעלת AERSURFACE - משרד הגנ"ס האמריקאי.
    6. AERMOD IMPLEMENTATION GUIDE (2009) - משרד הגנ"ס האמריקאי.
    7. הנחיות לשימוש במקדמי פליטת מזהמי אוויר מכלי רכב, אוקטובר 2011 – המשרד להגנ"ס.
    8. USERS GUIDE FOR THE AERMOD TERRAIN PREPROCESSOR (AERMAP) - משרד הגנ"ס האמריקאי.

----------------

קישורים רלוונטיים:

  1. חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008
  2. תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש"ע-2010
  3. הנחיות הממונה לטיפול בבקשה להיתר פליטה, מהדורה 4, ספטמבר 2014
  4. מערכת חיפוש מסמכי בקשות להיתר | המשרד להגנ"ס

עמודי המדריך הבאים: