לאחר שהוברר באמצעות התוספת השניה לחוק מי חייב בדיווח, יש לגשת לעצם הכנת הדו"ח. ישנם מספר מסמכים ושלבים אחריהם יש לעקוב בכדי להשלים את הדיווח.
על מה מדווחים :
- כמות פליטת חומר מזהם (לאוויר, לקרקע, למים או לשפכים), אם כמות החומר המזהם גדולה מערך הסף שנקבע יש לציין כמות מדויקת, אם כמות החומר המזהם קטנה מערך הסף יש לציין רק את קיומה של פליטת חומר מזהם זה.
- ציון האם פליטה היא כתוצאה מתקלה.
- כמות וסוג הפסולת שהועברה לסילוק וטיפול (כנ"ל שפכים), הגורם אליו הועברה הפסולת ואופן הטיפול המיועד בה.
- צריכת מים וצריכת אנרגיה.
- ציון השיטה (שיטת חישוב מיטבית) לפיה חושבו הכמויות של הסעיפים לעיל.
שמירת המידע: רק שני שלבים בתהליך הכנת הדיווח נכללים בדיווח עצמו (ציון שיטת החישוב וכמות הפליטה), עם זאת, המשרד להגנ"ס יכול לבקש לבדוק שלבים נוספים גם לאחר העברת הדיווח ובשנים הבאות בין אם במסגרת בקשה למידע נוסף או במסגרת אחרת. בהתאם, החוק מגדיר כי יש לשמור את כל המידע ששימש להכנת הדיווח עד 5 שנים לאחר העברת הדיווח (סעיף 9).
הכנת הדיווח:
אילו מסמכי הוראות קיימים?
המשרד להגנ"ס פרסם מספר מסמכים ובהם הוראות כלליות וכן הוראות ספציפיות לסקטורים מסוימים. לפני הכנת הדיווח מומלץ לקרוא את המסמכים הרלוונטיים.
- מסמך הוראות ראשיות: הוראות כלליות לכל סוגי הפעילויות – רלוונטי עבור כל המדווחים. המסמך מפרט את מיפוי מקורות הפליטה, תהליך החישוב, אופן קביעת שח"מ ועוד.
- מסמכי הוראות נוספים – סקטוריאליים: קבוצת הוראות נוספות, בהתאמה לרשימת הפעילויות החייבות בדיווח בתוספת השנייה לחוק. הוראות אלה קיימות רק עבור כחצי מסוגי הפעילויות השונות (37 מתוך 74 בתוספת השנייה). הוראות אלה באות בנוסף למסמך ההוראות הראשי.
בהוראות אלה מפורטים בין השאר מקורות הפליטה ורשימת החומרים המזהמים הצפויים מהפעילות הספציפית.
- מחשבוני עזר: קבצי אקסל שמסמכי ההוראות השונים (לעיל) מפנים אליהם. רלוונטי במידה ומסמך הוראות מפנה אליהם.
- קבצי נתונים: קבצים של נתונים לשימוש לפי מסמכי ההוראות ומחשבוני העזר. קיים באתר המשרד להגנ"ס.
- התוספות לחוק: קובעות 114 חומרים עליהם יש לדווח (תוספת ראשונה) ואת הפעילויות המחויבות בדיווח (תוספת שנייה).
קישור לאתר המשרד להגנ"ס - עמוד מסמכי הוראות.
*ניתן ללחוץ על הטבלה לשם הגדלתה
שלבי הכנת הדיווח: מבוסס על מסמך ההוראות הראשי של המשרד להגנ"ס:
שלב 1: מיפוי תהליכים במפעל והכנת תרשים זרימה לכל תהליך:
פירוט מתקנים ותהליכים של פעולות במפעל מהן צפויות פליטות או העברות (ראה בהמשך טבלה – מקורות הפליטה), באופן הבא: פירוט סוג התהליך או המתקן, חומרים המשמשים בו (תוצרים, תוצרי לוואי, חומרי גלם וחומרי ביניים), נקודות ההזנה, פריקת החומרים, נקודות הפליטה והחיבור למערכות קצה, מקורות הפליטה (לאוויר, קרקע, ים, מקור מים) או העברה ומתקני הטיפול הרלוונטיים לו. יש לצרף תרשים זרימה שיכלול את מקורות הפליטה או העברה. (סעיף 4)
חשיבות שלב זה: כביכול שלב טכני, אך בעל חשיבות היות והוא בעל השלכות על קביעת זהות וכמות המזהמים/פסולת/שפכים ומקורות הפליטה/העברה לסביבה שעל המפעל לדווח מדי שנה.
זיהוי מקורות הפליטה עליהם יש לדווח
במסמך ההוראות הראשיות מופיעה טבלת עזר המגדירה את סוגי מקורות הפליטה עליהם יש לדווח (סעיף 2). בנוסף, במידה וקיים מסמך הוראות סקטוריאלי לסוג הפעילות המחויב בדיווח בו המפעל עוסק – לרוב מפורטים בו רשימת מקורות הפליטה (והחומרים המזהמים) הצפויים מפעילות זו והמפעל יכול להסתמך על רשימה זו כל עוד פעילותו זהה למפורט בהוראות.
סוג פליטות והעברות |
פירוט |
מוקדיות |
פליטות לסביבה שמתועלות דרך צינור בר דיגום, כגון ארובה, סקרבר, פילטר שקים או צנרת שפכים, ללא קשר לחתך או צורת הצינור. באנגלית: point source, Channeled releases אוStack emissions . |
בלתי מוקדיות |
פליטות שאינן מוקדיות, כגון פליטות הנגרמות ממגע ישיר בין חומרים נדיפים (לחץ אדים חלקי גבוה מ 0.3 kPa בתנאים סטנדרטיים) או חומר חלקיקי לסביבה. יכולות להיות תוצאה של תכנון המתקן ורכיביו, תנאי הפעלה (רכיבי ציוד ומתקנים, מגדלי קירור), אחסון (כגון מיכלים, חביות, צוברים, מערומים, סילואים, בריכות ונשמים), פריקת וטעינת חומרים, שינוע בדרכים לא סלולות בתוך שטח המפעל ושריפה פתוחה כגון בלפיד. יכולות להגיע ממקורות נקודתיים, מקורות שטח, או מקורות בעלי נפח. באנגלית:Diffuse emissions או Fugitive. |
פליטה מרכיבי ציוד |
תת סוג של פליטות בלתי מוקדיות. פליטות הנובעות מדליפה מתמשכת של חומר מֵרכיב ציוד המכיל נוזל או גז, לדוגמה - מכלים, משאבות, מחברים וכו'. באנגלית: Fugitive releases. |
בלתי שגרתיות |
פליטות הנוצרות מתנאים החורגים מתנאי הפעלה רגילים כגון: שינוי בחומרי הגלם, שינוי בתנאי התהליך, התנעות, השבתות, הפסקות זמניות, תחזוקה, תקלות או תאונות. הפליטות הבלתי שגרתיות יכולות להיווצר תחת תנאים צפויים או בלתי צפויים. באנגלית: Exceptional releases. |
בלתי שגרתיות שאינן צפויות |
תת סוג של פליטות בלתי שגרתיות. פליטות הנוצרות באירועים לא צפויים כגון תאונה או תקלה. באנגלית: Accidental releases. |
העברות |
פינוי פסולת או הזרמת שפכים אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול. לרבות פסולות מפעילות שאינה תעשייתית (כגון חדר אוכל, משרדים), ושפכים שאינם תעשייתיים (כגון שפכים סניטריים ומזהמים שמקורם במי אספקה). |
אחר |
פליטות או העברות של חומרים מזהמים או פסולת שאינם נכללים בסיווגים לעיל. |
שלב 2: זיהוי מקורות פליטה או העברה וזיהוי מזהמים או פסולת:
על בסיס מיפוי התהליכים במפעל יש להכין טבלה המפרטת את מקורות הפליטה או העברה השונים ופירוט החומרים המזהמים הנפלטים או מועברים ממנו, וכן הפסולת המועברת ממנו. טבלה לדוגמא מופיעה במסמך ההוראות הראשיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 5).
חשיבות שלב זה: שלב טכני ש"מתרגם" את שלב המיפוי לטבלת מקורות פליטה/העברה וזיהוי מזהמים.
שלב 3: קביעת שיטת חישוב מיטבית (שח"מ) לכל חומר הנפלט או מועבר
"בעל מפעל יקבע שח"מ על פי העדיפות הגבוהה ביותר כמוצג בטבלה (כאשר עדיפות 1 היא העדיפות הגבוהה ביותר, ועדיפות 9 היא הנמוכה ביותר)." (סעיף 6)
חשיבות שלב זה: ההבדלים בין השח"מ השונות יכולים להשפיע על: מורכבות החישוב השנתי, המשאבים הנדרשים לאיסוף הנתונים במהלך השנה וביצוע החישוב השנתי (זמן עבודה, ספקים, ציוד וכו') וגם על ערך התוצאה הסופית.
עדיפות |
שח"מ |
דוגמאות |
1 |
מדידה - נתוני דיגום/ ניטור |
פליטות מוקדיות לאוויר, הזרמות שפכים, עבורן קיימים נתוני דיגום/ניטור |
2 |
מדידה בשילוב עם שח"מ אחרת |
רכיבי ציוד ומתקנים (סקר - LDAR Leak Detection and Repair) |
3 |
מדידות לא ישירות בשילוב עם שח"מ אחרת |
נתוני ספיקה, טמפ' |
4 |
מאזן מסה |
פליטות בלתי שגרתיות צפויות, פליטות לא מוקדיות |
5 |
מודל ייעודי או מחשבון |
אחסון חומרים נדיפים במכלים, פליטת מתאן ממטמנות, מחשבונים מפורטים בטבלה 2 |
6 |
יכולת חישוב על פי קשר פיזיקו-כימי מוכח בין התהליך לפליטות או העברות |
|
7 |
מקדם פליטה ספציפי למקור הפליטה |
|
8 |
מקדמי פליטה אחרים |
רכיבי ציוד ומתקנים (Protocol for Equipment Leak Emissions Estimates) |
9 |
הערכות הנדסיות |
פליטות בלתי שגרתיות שאינן צפויות |
בעל מפעל מחויב לבחור את שיטת החישוב בעדיפות הגבוהה ביותר לכל חומר ותהליך אלא אם אין באפשרותו לעשות כן (כפי שהגדיר המחוקק בסעיף 6) ואז יבחר בעדיפות הבאה – בשח"מ נחות.
ניתן לקבוע שח"מ נחות במקרים הבאים:
תמצית סעיף 6 בהוראות הראשיות:
- אין אפשרות הנדסית-טכנית ליישם את השח"מ. לדוגמה, בפליטת חומרים נדיפים ממיכל מדידה ישירה אינה אפשרית.
- קיימת שיטה מדויקת יותר: במקרה בו השח"מ המדורג בעדיפות נמוכה יותר, צפוי לחשב, עבור אותו מקור פליטה או חומר מזהם, כמות מדויקת יותר. לדוגמה, כמות פליטת תחמוצות גופרית לאוויר ממתקני שריפה, תלויה במספר פרמטרים ידועים, תכולת הגופרית בדלק ותהליך השריפה, ולכן ביצוע מאזן מסה לחישוב פליטה זו יהיה מדויק יותר מחישוב על בסיס נתוני דיגום.
- לא קיימים בידי המפעל נתוני מדידה (שורות 1 עד 3 בטבלה): מדידה אינה נדרשת על פי כל דין, נכון לתחילת השנה אודותיה מדווח המפעל, ונתוני מדידה אינם קיימים בידי בעל המפעל.
- מפעל המבצע פעילויות כאמור בפרטים 1, 4.1 – 4.6 לתוספת השלישית לחוק אוויר נקי, ושאין בידו מידע אודות כמות החומרים המזהמים הנפלטים מכל מקור פליטה לא מוקדי, רשאי בעל מפעל לערוך את דיווחו לעניין מקורות פליטה אלה, על בסיס חישוב סטטיסטי מייצג של מקורות אלה ובלבד שהוא מתבסס על נתונים מייצגים (כגון חישוב עבור מיכל אחד בתוכנת Tanks עבור מספר מכלים בעלי מאפיינים דומים), וכל זאת ככל שלא קיימים בידיו חישובים מפורטים (סעיף 7).
-------------
שלב 4: חישוב כמות החומרים הנפלטים לפי השח"מ שנקבעה
חישוב כמות החומר או הפסולת, הנפלטים או מועברים, לפי השח"מ שנקבעה בשלבים הקודמים. מסמך הוראות ראשיות, וכן מסמכי ההוראות הסקטוריאליים מפרטים אודות אופן החישוב על פי השח"מ השונות (סעיף 7).
חשיבות שלב זה: שלב זה הינו טכני ובמהותו מוציא לפועל את ההחלטות שנתקבלו בשלבים המקדימים אודות זהות וכמות מקורות הפליטה/העברה והמזהמים אותם יש לדווח ואת שיטת הדיווח).
שלב 5: השוואה של כמות הפליטה/העברה של כל חומר לכמות הסף לדיווח
השוואה של כמות הפליטה/העברה של כל חומר לכמות הסף לדיווח שמוגדרת בתוספת הראשונה לחוק. במידה וסך הפליטות של חומר מסוים במפעל נמוך מכמות הסף המוגדרת בחוק – המפעל מדווח רק אודות פליטות החומר, ללא ציון הכמות. במידה וסך הפליטות של חומר מסוים במפעל גבוה מכמות הסף לדיווח – המפעל מדווח גם אודות כמות החומר הנפלט.
שלב 6: חישוב צריכת מים, אנרגיה ופסולת
חישוב כמויות העברת פסולת (סעיף 7.8 – 7.9)
חישוב צריכת מים וצריכת אנרגיה במפעל (סעיף 7.10)
------------------
שאלות ותשובות:
האם ערך הסף בתוספת הראשונה מגדיר את כמות הפליטה המותרת?
חד משמעית לא. חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (PRTR) הוא חוק דיווח, הוא אינו מגדיר את כמות הפליטה המותרת למפעל (הכמות המותרת בד"כ נקבעת בתנאים לרשיון העסק) (סעיף 34 ב').
האם ייתכן שמפעל יידרש לבצע דיגום/ניטור/מדידה ישירה רק עבור דיווח זה?
לא בהכרח, לפי מסמך הוראות ראשיות, סעיף 6: "בעל מפעל רשאי לקבוע שח"מ שונה מהתיעדוף המוצג בטבלה 5, במקרים הבאים.... לא קיימים בידי המפעל נתוני מדידה (שורות 1 עד 3 בטבלה) - מדידה אינה נדרשת על פי כל דין, נכון לתחילת השנה אודותיה מדווח המפעל, ונתוני מדידה אינם קיימים בידי בעל המפעל (למעט האמור בפרק 7.1.1 (חישוב NMVOC - סיעף ג')).
כמו כן, לפי מסמך הוראות ראשיות, סעיף 7: "מפעל המבצע פעילויות כאמור בפרטים 1, 4.1 – 4.6 לתוספת השלישית לחוק אוויר נקי, ושאין בידו מידע אודות כמות החומרים המזהמים הנפלטים מכל מקור פליטה לא מוקדי, רשאי בעל מפעל לערוך את דיווחו לעניין מקורות פליטה אלה, על בסיס חישוב סטטיסטי מייצג של מקורות אלה ובלבד שהוא מתבסס על נתונים מייצגים (כגון חישוב עבור מיכל אחד בתוכנת Tanks, עבור מספר מכלים בעלי מאפיינים דומים), וכל זאת ככל שלא קיימים בידיו חישובים מפורטים".
האם מפעל נדרש לדווח על כל הפליטות כתוצאה מפעילותו, או רק על פליטות מהפעילות בגינה חלות עליו הוראות החוק?
מפעל, אשר חלות עליו הוראות חוק מפל"ס, נדרש לדווח על כל הפליטות וההעברות המתבצעות כתוצאה מפעילותו. לדוגמא –מפעל אשר מתבצעת בו פעילות של שריפת דלק בהספק של מעל 50 MW נדרש לדווח על הפליטות שהן תוצר פעילות זו, וכן על פליטות הנובעות מכל פעילות אחרת המתבצעת במפעל (גם אם אינה מופיעה בתוספת השניה לחוק). (קישור לעמוד שו"ת באתר המשרד להגנ"ס)
רשימת 114 החומרים המזהמים המחייבים דיווח מופיעים ב
תוספת הראשונה לחוק. אבל, איך ידע מפעל איזה מהם הוא פולט? במידה וקיים
מסמך הוראות סקטוריאלי לסוג הפעילות המחויב בדיווח בו המפעל עוסק – לרוב מפורטים בו רשימת החומרים המזהמים הצפויים מפעילות זו ומפעל יכול להסתמך על רשימה זו כל עוד פעילותו זהה למפורט בהוראות. במידה והמפעל מקיים הליך ייצור
שונה מזה המפורט בהוראות הסקטוריאליות, הוא אינו יכול להסתפק ברשימה זו, אלא עליו להתייחס לכל מקורות הפליטה והחומרים המזהמים על פי
מסמך ההוראות הראשיות.
במידה ולא קיים מסמך הוראות סקטוריאלי לסוג הפעילות המחויב בדיווח בו המפעל עוסק, יש לפעול על פי ההנחיות המפורטות במסמך ההוראות הראשיות של המשרד להגנ"ס.
כיצד נקבעו 114 החומרים המזהמים בתוספת הראשונה, עליהם יש לדווח?
המזהמים המופיעים בתוספת הראשונה לחוק הם רשימה חלקית של המזהמים הנפלטים לסביבה, ומקורם באמנות שונות להן מחויבת ישראל: שטוקהולם, ברצלונה, קיוטו ופרוטוקול קייב (המהווה את הבסיס לחוק + ישראל חתומה עליו) המחייב דיווח על לפחות 86 מזהמים מתוך הרשימה המופיעה בפרוטקול.
--------------
קישורים למסמכים רלוונטיים שהופיעו בעמוד זה:
- מסמך הוראות ראשיות (המשרד להגנ"ס) [pdf]
- עמוד מחשבונים ומסמכי הוראות נוספים - סקטוריאליים, באתר המשרד להגנ"ס
- חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם) התשע"ב-2012
- רשימת 114 המזהמים עליהם יש לדווח – תוספת ראשונה לחוק [pdf]
עמודי המדריך הבאים:
