לאחרונה התקיים יום עיון באיגוד לשכות המסחר בנושא יישום חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית, בו הוצגו סוגיות, דגשים וטיפים שיכולים לסייע ליבואנים, יצרנים ובעלי עסקים לעמוד בדרישות החוק. לפניכם תמצית הדברים.

טיפים ליישום יעיל וחסכוני של חוק האריזות

הסוגיה המרכזית שנידונה הייתה חובת הדיווח בחוק האריזות, לפיה יבואנים ויצרנים נדרשים לדווח למשרד להגנת הסביבה מדי חצי שנה אודות היקף וסוג האריזות שהם "הכניסו לשוק". את הדיווח מעבירים דרך תאגיד המיחזור המוכר ת.מ.י.ר.

בעבר הצגנו את מורכבות הדיווח השנתי בחוק האריזות, המביאה יבואנים ויצרנים להצהיר "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח". חובת הדיווח משמעותית לא רק בגלל זמן העבודה הממושך הנדרש להכנת הדיווח המסורבל, אלא משום שדמי הטיפול השנתיים שכל יצרן ויבואן משלם נקבעים לפי אותו דיווח.

ערן בושארי, מנכ"ל חברת ערנות לסביבה, המתמחה בליווי ארגונים ביישום דרישות חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית, הסביר כי לאחר שליוו מאות דיווחים, התגבשו אצלם עקרונות ודגשים שיכולים לחסוך הרבה משאבים לעסקים המדווחים על פסולת אריזות. הנה כמה מהם:

סיווג פסולת משפיע ישירות על דמי הטיפול

ערן הסב את תשומת הלב לחשיבות שיוך האריזות לזרם ביתי או זרם מסחרי, היות ודמי הטיפול לזרם הביתי יקר יותר בכ 200% - 300% בכמעט כל סוגי האריזות. פסולת אריזות בזרם הביתי, הסביר ערן, הוא מרכיבי האריזה שהופכים לפסולת בבית הלקוח ואילו והזרם המסחרי כולל את האריזות המשמשות בשאר התהליך. היות ויש מוצרים הנמכרים גם לזרם מסחרי וגם לזרם פרטי – חשוב להכיר את הנושא.

בנוסף, נדרש לשייך כל אריזה לפי סוג ומשפחה, כאשר לכל אחד מהם תעריף טיפול שונה. יש מקרים, הסביר ערן, בהם מי שממלא את טופס הנתונים בפועל, לא יודע איך לשייך אריזות מסוימות, ומסווג אותן תחת קטגוריית "אחר", מבלי להיות מודע לכך שדמי הטיפול של קטגוריה זו גבוהים פי 2 או פי 3 מהסיווג המדויק של האריזה.

מועדי דיווח קצרים

מועדי הדיווח הקצרים הם סוגיה נוספת שהוצגה. בראש ובראשונה הדו"ח החציוני, שאמנם לא צריך להיות מבוקר על ידי רו"ח חיצוני, אך יש להעבירו חודש לאחר סיום החציון – משימה מאתגרת כשלוקחים בחשבון שצריך להספיק לאסוף את המידע, לעבד אותו ולהפיק ממנו דו"ח שבפעמים רבות נדרש להשלמות. גם הדו"ח השנתי, עבורו נקבע זמן הכנה ממושך יותר, כ – 4 חודשים, לא תמיד מוכן בזמן, היות והוא תלוי בביקורת של משרד רו"ח חיצוני שלפעמים מעכב את השלמת הביקורת.

יבואנים מתקשים באיסוף נתונים מפורטים מיצרנים בחו"ל

נושא נוסף שעלה לדיון היה רמת פירוט המידע הנדרש מיבואנים ויצרנים לאסוף אודות האריזות והמוצרים הארוזים, הכולל בין השאר: משקל האריזה, חומר הגלם, שיוך למשפחת מוצרים, מק"ט של כל מוצר ארוז וכמובן נתוני כמות יחידות ומשקל כולל ועוד. ערן הסביר כי איסוף הנתונים הנ"ל מהווה אתגר עבור היבואנים שכן חלק מהמידע הנ"ל לא נמצא אצלם "בבית" ולכן הם נדרשים לפנות ליצרן במדינת האם עם בקשות מידע, שעקב פערי שפה, תרבות עסקית ומגבלות מסחריות הופך את מלאכת האיסוף למשימה מורכבת, במיוחד אם מדובר ביבואן עם מאות, אלפי או עשרות אלפי מוצרים מיובאים.

שיטתיות בדיווח על פסולת אריזות

אחד מנציגי היבואנים הסביר, כי מניסיון הדיווח שלהם, מאוד חשוב להתחיל ולהשלים את כל גיליונות האריזה, לפני שמתחילים להכין את הדיווח הכמותי במערכת הממוחשבת של תמיר, ולא הפוך. זאת משום שבמידה ומתחילים קודם עם הדיווח הכמותי, ומתגלה טעות, צריך להתחיל הכל מהתחלה ולבזבז זמן יקר.

ערן חיזק את הדברים, כשהסביר כי מערכת הדיווח הממוחשבת של תמיר היא מערכת סגורה המגלה חוסר התאמות בנתונים ולכן חשוב מאוד להקפיד על שיטת דיווח סדורה. למשל, אם יבואן או יצרן דיווח על כמות אריזות ממשפחת אריזות מסוימת, אבל בגיליונות האריזה שלו אין משפחה תואמת, המערכת תתריע שיש חוסר התאמה והוא יאלץ לאתר את המקור מבין עשרות, מאות או אלפי מוצרים של אותו יבואן / יצרן.

"עד שאתה לא מגיע לביקורת של רואה החשבון, אתה לא יודע איפה אתה טועה והאם תצטרך לחזור על חלק מהעבודה או כולה" אמר ערן והסביר כי לכן "מומלץ להשאיר את הקצוות פתוחים עד שלא עוברים דיווח מבוקר ראשון, אחריו עושים שינויים נדרשים, מקבלים החלטות וקובעים את שיטת העבודה איתה נעבוד באופן שוטף בשנים הבאות". בנוסף הוא הדגיש את חשיבות תהליך הקמת מערכת הדיווח בפעם הראשונה, שלעתים נעשה ללא ידע מספק וגורר שיטות עבודה וטעויות לשנים הבאות.

סיכום

ערן סיכם את הדברים כשציין שהדגש חשוב ביותר הוא להכין באופן חד פעמי שיטת דיווח פשוטה וברורה שתתאים לחברה המדווחת, הן מבחינת המוצרים והאפיון שלהם, הן מבחינת בעלי התפקידים הרלוונטיים - הזמינות שלהם והיכולות שלהם, והן מבחינת מערכות המידע ושיטות העבודה של הארגון. כל זאת, על מנת שהכנת הדיווח מדי חצי שנה תגזול מינימום משאבים מהארגון ותביא למיצוי מרבי של מבנה התעריפים והסיווגים של פסולת האריזות, כך שהארגון ישלם את דמי הטיפול המזעריים הנדרשים.

----------

קישורים רלוונטיים

1. ריבוי גופים בחוק האריזות? מחלוקת בין אבי גבאי לדרג המקצועי, 18.01.2016
2. "אנחנו לא רוצים שייכנס גוף חדש ויחרב לנו את הישגי חוק האריזות", 13.12.2015
3. 750,000 ₪ קנסות לגופים שהפרו את חוק האריזות, 30.09.2015
4. חובת הדיווח בחוק האריזות: "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח", 05.07.2015
5. פסולת אריזות: האם יבואנים ויצרנים שהתקשרו עם תמיר הם "פראיירים"? 28.06.2015
6. פסולת אריזות | infospot

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: