אבי גבאי התפטר בשבוע שעבר מתפקידו על רקע פוליטי, לאחר שנה בה כיהן כשר להגנת הסביבה. לא צריכים לפשפש עמוק בזיכרון על מנת לשלוף משם את הפעם האחרונה שזה קרה – רק לפני שנה וחצי התפטר על רקע פוליטי השר הקודם להגנ"ס, עמיר פרץ (מפלגת "התנועה"), לאחר זמן מעט ממושך יותר של שנה ו- 8 חודשים בתפקיד.

שר האוצר, משה כחלון, ראש מפלגתו של גבאי (כולנו), הודיע מיד לאחר ההתפטרות כי הוא יחזיק בתיק של המשרד להגנת הסביבה, במקביל לתיק האוצר. כחלון גם ציין כי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס ב– 9 החודשים האחרונים, גם הוא מינוי פוליטי מבית "כולנו", יישאר בתפקידו, מה שהופך את דצינגר לאיש החזק במשרד להגנ"ס כעת.

לאחר מושב הקיץ הנוכחי בכנסת המסתיים באוגוסט, צפוי סבב עדכון של תיקי הממשלה בקואליציה בה כנראה ימונה גם שר חדש להגנת הסביבה. אלא אם יהיו שינויים קואליציוניים מפתיעים לפני כן.

מה ההשפעה של חילופי שרים תכופים?

חילופי שרים תכופים עלולים לגרום לחוסר יציבות בעבודת המשרד להגנת הסביבה. ההתפטרות של גבאי, משמעותה שלמחליפו יוותרו לכל היותר כשנתיים וחצי בתפקיד, וגם זה רק אם הממשלה תחזיק מעמד עד סיום הקדנציה. עם זאת, יש הגורסים כי דווקא חילופי שרים מחזקים את היציבות של המשרד, היות ודרג המנהלים המקצועיים הבכירים, שחלקם עובדים זמן ממושך במשרד הופכים להיות הגורם הדומיננטי והיציב. נראה כי גם כאן, בסופו של דבר, תלוי מי האנשים.

גבאי ודנציגר לא בזבזו זמן בשנה הראשונה שלהם בתפקיד והתניעו לא מעט מהלכים שנמצאים עתה בשלבים ראשוניים של עשייה. חלק מהמהלכים הם המשך ושדרוג של עשייה שהייתה קיימת במשרד גם קודם ולכן פחות יושפעו מההתפטרות, אך חלקם הם שינויים מהותיים בעבודת המשרד ולכן יושפעו יותר מהעדרו של השר שיזם אותם. אין ספק שבמידה וישראל דנציגר יישאר בתפקידו כמנכ"ל המשרד עד תום הקדנציה, הוא יכול לסייע לשמירת היציבות, אך ללא שר מחויב במשרה מלאה, המשרד יתקשה להעביר מהלכים בכנסת, לגייס שיתופי פעולה של משרדי ממשלה וגורמים נוספים ולקבל את תשומת לב התקשורת הארצית.

3 ימים לאחר התפטרותו של גבאי קיבלנו דוגמא חיה להשפעת חסרונו של השר. המשרד להגנ"ס יזם דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת לאישור הצעתו להעלאת היטל ההטמנה לפסולת בניין. עד לדיון הזה, כל נושא שגבאי הביא לוועדה, עבר בהצלחה - והנה, 3 ימים לאחר ההתפטרות, המשרד לא הצליח להעביר את ההצעה והנושא ירד מסדר היום.

הנושאים הסביבתיים שגבאי הציב בראש סדר העדיפויות

כל נושא שדורש גיוס של משרדי ממשלה וגורמים נוספים ותהליכי עבודה בכנסת, נמצא עתה בסימן שאלה ולבטח יתעכב. נושא כזה הוא חוק הפסולת החדש להחזרת כספי היטל ההטמנה לרשויות המקומיות, עליו הכריז גבאי ימים אחדים לפני התפטרותו ואמר שיובא לאישור הכנסת כבר במושב הקיץ הנוכחי. נושאים נוספים בתחום הפסולת שאולי יושפעו הם הכנסת תחרות לתחום פסולת אריזות, הסרת המכלים הגדולים מחוק הפיקדון ושינוי המדיניות של המשרד בנוגע להפרדת פסולת במקור. גם חוק רישוי סביבתי משולב שכמעט אושר בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני שבועיים עתיד להתעכב וכך גם ביטול אגרות הרישוי הסביבתי שהוביל גבאי.

צמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח הפחמיות, שדורש הסכמות עם משרד האנרגיה וחברת חשמל והינו בעל השפעה כלכלית ולכן קשור גם לאוצר – עלול להיות מושפע. פרויקט הפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה בוודאי ימשיך, אך ייתכן שחלקים מורכבים בתוכו שטרם הושלמו, כגון הגבלות נוספות על תנועת רכבים, יתעכבו.

אנו מעריכים שפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון לא צפוי להיות מושפע, גם בגלל שאינו דורש שינוי חקיקה נוספים וגם בגלל שהוא הפרויקט הסביבתי הכי חשוב מבחינתו של שר האוצר משה כחלון, כחלק מהמאמץ להפחתת מחירי הדיור.

אנחנו נמשיך לעדכן.

---------

קישורים רלוונטיים:

1. גבאי התפטר ושינוי היטל ההטמנה לא עבר בכנסת, 02.06.2016
2. אבי גבאי מתפטר, 27.05.2016
3. ההיריון הסתיים, גבאי מציג את הבייבי שלו, 07.03.2016
4. גבאי ודנציגר יורים בתוך הנגמ"ש הממשלתי, 12.04.2016
5. מה אנחנו יודעים על אבי גבאי, השר החדש להגנת הסביבה? 17.05.2015