לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מפעל שטראוס בשל אירוע דליפת האמוניה ממפעל הגלידות של יוניליוור בעכו שהתרחש לפני כחודש, שהיווה לטענת תושבים הגרים בסמיכות למפעל מפגע סביבתי וגרם להם להסתגר בבתים במשך 6 שעות עד לסיום האירוע. כך לפי כתב התביעה.

הפעם דליפת האמוניה הסתיימה ללא נפגעים, אך מה היה קורה אם היו נפגעים? ניצלנו את הדיווח אודות התביעה הייצוגית שיפורט בהמשך, לבדוק איזה אמצעים ננקטו לאחר הדליפה בכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, וגם בדקנו יותר לעומק את הרקע שהוביל לדליפת האמוניה היות ובמשך עשור מדברים על ההתנגדות החריפה של המשרד להגנת הסביבה להקמת הקניון בצמוד למפעל בשל הסיכון מדליפת אמוניה.

תביעה ייצוגית: פיצוי תושבים והעתקת פעילות החומ"ס

מגישי התביעה, 2 תושבים הגרים באזור שנחסם סמוך למקום האירוע ובעל בית קפה ומסעדה שעסקיו נפגעו בשל סגירת דרכי הגישה לאזור, מבקשים לפצות את תושבי האזור, בעלי העסקים בטווח הדליפה וכל מי שהיו באזור או ניזוקו מתוצאות האירוע ב-2.5 מיליון ₪.

בנוסף מבקשים התובעים מביהמ"ש לחייב את המפעל להעתיק את הפעילות בחומרים מסוכנים ולפתח תוכנית טיפול בחומ"ס המותאמת למציאות של העדר מרחקי הפרדה ולקבוע בטוחות ליישומה של התוכנית.

על פי כתב התביעה האירוע פגע בתושבים ובעסקים באזור הסמוך הן בשל הצורך להסתגר בבתים במשך זמן ממושך והן בשל החשיפה לגז האמוניה המהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וטוענים להפרת שורה של חוקים ביניהם: הפרת חוק למניעת מפגעים סביבתיים, גרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר, מטרד ליחיד ומטרד לציבור, רשלנות, הפרת תנאים בהיתר רעלים.

כיצד תסתיים התביעה הייצוגית?

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות של תביעות ייצוגיות בדרישה לפיצוי ונקיטת אמצעי מניעה בגין מפגעים סביבתיים שונים, כגון דליפות של חומרים מסוכנים בסמיכות לאזורים מיושבים שגורמים להפרעה בשגרת התושבים, או מפגעי ריח חוזרים ונשנים.

מרבית התביעות האלה מסתיימות בפשרה בה החברה מתחייבת לנקוט באמצעי מניעה שיפחיתו את הסיכוי למפגעים דומים בעתיד ושיפחיתו את הסיכון וההשפעה הסביבתית במידה ומקרים כאלה מתרחשים. בנוסף, בדרך כלל יש רכיב כלשהו של פיצוי לקהילה בדמות תרומה של כמה עשרות אלפי שקלים לעמותה או גוף קהילתי רלוונטי.

לא נתפלא אם גם המקרה שלפנינו יסתיים באופן דומה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. פינוי קניון עזריאלי בעכו בשל דליפת אמוניה במפעל סמוך, 1.07.2019
2. דליפת אמוניה במפעל גלידות באזור תעשיה באר טוביה, 4.03.2019
3. פיצוי לתושבים שנאלצו להסתגר בבית עקב דליפת אמוניה, 13.01.2019
4. צו סגירה למפעל: מחזיק 4,000 ליטר אמוניה, 03.09.2018
5. בעקבות דליפת אמוניה: מפעל הגלידות קולורדו יושבת, 22.07.2018
6. מידע נוסף על היתר רעלים | infospot

ראש עיריית עכו לשר אלקין: לא לחדש למפעל את היתר הרעלים

ראש עיריית עכו (15 שנים רצופות), שמעון לנקרי, פנה מיד לאחר הדליפה לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין וביקש שלא לחדש למפעל את היתר הרעלים שאמור היה לפוג ולהעתיק את המפעל למקום מרוחק ממגורים. "הגיע הזמן להוציא מלב העיר מפעל המחזיק כ-18 טון אמוניה המהווים סכנה לשלום הציבור ולהעתיקו למקום מרוחק ממגורים" כתב לנקרי והוסיף "רק בנס הסתיים האירוע האחרון בשלושה נפגעים בלבד ואסון כבד נמנע", כתב לנקרי וביקש את התערבותו של השר, "ויפה שעה אחת קודם". 

אך פנייתו של לנקרי נענתה באופן חלקי. עם גילוי דליפת האמוניה במפעל המשרד להגנת הסביבה אסר על המפעל לעשות שימוש במערכת הקירור שדלפה ולא אישר את חזרתה לפעולה עד להודעה חדשה. מיד לאחר האירוע בוצע תחקיר - הן על-ידי המפעל והן על-ידי המשרד, וכן בוצעה סדרת פעולות שמטרתה תיקון הליקויים ומניעת סיכון אפשרי לציבור.

לשאלתנו, המשרד להגנת הסביבה הסביר שהוחלפה כל הצנרת בצד המזרחי של המפעל (לכיוון הכביש הראשי); הצנרת החיצונית הוכנסה לתוך שטח סגור; הותקנו אמצעי הרטבה בעת אירוע בצד המזרחי; הותקנו גלאים חדשים ונוספים, הוספת אמצעים לטיפול באירוע, ונערכה בדיקה על ידי חברת הנדסה חיצונית לכל מערכות הקירור במפעל.

רק לאחר ביצוע תנאים אילו, חודש לאחרונה היתר הרעלים של המפעל ושולבו בו תנאים חדשים: החלפת מערכת הקירור בקו יצור שדלף לכזו שאינה מבוססת אמוניה ושדרוג של תוכנית תחזוקת המנע במפעל, הכוללת תוכנית רב שנתית להחלפה מדורגת של מערך קירור האמוניה במפעל בציוד חדש.

כמו כן, המשרד להגנת הסביבה מסר כי ישקול את המשך צעדיו כאשר יסיים את התחקיר המלא הנוגע לאירוע. תגובתם המלאה של המשרד להגנת הסביבה ועיריית עכו מופיעים בהמשך.

התעלמות מאזהרות המשרד להגנ"ס

כאמור, ניצלנו את הדיווח על התביעה הייצוגית, בכדי לבדוק קצת יותר לעומק את אירוע הדליפה היות ובמשך עשור מדברים על ההתנגדות החריפה של המשרד להגנת הסביבה להקמת הקניון בצמוד למפעל בשל הסיכון מדליפת אמוניה.

התרחיש של דליפת אמוניה ממפעל הגלידות בעכו שתסכן את מבקרי קניון עזריאלי הסמוך, היה צפוי. המשרד להגנ"ס התריע על הסכנה של הקמת קניון בצמוד למפעל המחזיק אמוניה, אך ההתנגדויות שלו חזרו ונדחו על ידי ועדות התכנון השונות שאישרו את הקמת הקניון.

מסמך ערר שהגיש המשרד להגנ"ס לוועדת התכנון של מחוז צפון באוקטובר 2011, מציג את השתלשלות העניינים:

חברת עזריאלי יזמה הקמת קניון מסחרי על שטח שנרכש על ידם, של מפעל 'טמבור' שנסגר, שהיה מיועד לתעשייה ומלאכה זעירה. השטח המיועד צמוד למפעל גלידות קיים (אז בבעלות שטראוס, כיום בבעלות יוניליוור). המשרד להגנ"ס התוודע לתוכנית בראשית שנת 2010 כשהוגשה הבקשה להיתר בנייה לחוות דעת של איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערב.

בדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עכו למתן היתר לבניית הקניון, שהתקיים בתחילת 2010, הבהיר המשרד להגנ"ס כי הוא מתנגד להקמת הקניון וחוות דעת של המשרד נקבעה כתנאי להיתר בניה. בהמשך אותה השנה, התקיימו מספר פגישות ודיונים במטרה למצוא פתרון לסיכון למבקרי הקניון העתידי מהחומרים המסוכנים בהם משתמש המפעל והוחלט על הכנת סקר סיכונים על פי תרחישים שייתן המשרד להגנ"ס.

בינתיים, היזם החל בבניה וזאת מבלי שמולא התנאי של חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה. אך בדיון נוסף בוועדה המקומית הוחלט שלא להמתין לתוצאות סקר הסיכונים וכי מילוי התנאים של המשרד להגנת הסביבה לא יהיה תנאי להיתר הבנייה, אלא לאכלוס המבנה לאחר שכבר נבנה (!) וזאת חרף התנגדות המשרד להגנ"ס למתן היתר בנייה למבנה.

המשרד מסביר בערר כי הסטת מימוש התנאי של חוות דעת של המשרד משלב היתר בנייה לתנאי לאיכלוס מעידה שהוועדה המקומית לא התייחסה ברצינות הראויה לעמדת המשרד והעדיפה ל"גלגל" את הבעיה לשלב מאוחר כאשר הבנייה כבר בוצעה והינה עובדה קיימת.

סקר הסיכונים: טווח נדרש 202 מטר. טווח בפועל 7 מטר

מסמך הערר ממשיך לפרט את האירועים: סקר הסיכונים שהוגש בסוף שנת 2010 קבע כי טווח הסיכון הנדרש מהמפעל על מנת לצמצם את הסיכון למבקרים בקניון, בשל מצבורי האמוניה במפעל, הוא 202 מטר, כאשר בפועל המרחק הוא 7-10 מטר בלבד מקיר המפעל לקיר הקניון.

במהלך שנת 2011 התקיימו מספר פגישות ודיונים בין נציגי עיריית עכו, נציגי היזם (עזריאלי) ונציגי המשרד להגנת הסביבה כולל המנכ"לית אז, אלונה שפר קארו. אלא שלמרות התנגדות המשרד, בישיבה נוספת של הוועדה המקומית של עכו הוחלט לאשר גם את טופס האכלוס של הקניון ולהסיר את התנאי של אישור המשרד להגנת הסביבה מרשימת הדרישות לאיכלוס.

הוועדה הוציאה החלטה בלתי סבירה

המשרד להגנת הסביבה מציין בהתנגדותו שהוגשה לוועדה המחוזית צפון, כי התריע לאורך כל הדרך כי אישור מבנה מסחרי שימשוך אלפי מבקרים במרחק של מטרים ספורים ממצבור אמוניה, היא החלטה לא סבירה, וכי שני שימושים אלה, מסחר ומפעל המאחסן חומרים מסוכנים – אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.

אך כאמור, גם הועדה המחוזית לא קיבלה את התנגדות המשרד להגנת הסביבה, הקניון נבנה, ואוכלס ובלית ברירה המשרד נאלץ להציב בפני המפעל תנאים מחמירים לאחזקת האמוניה.

הקניון מאוכלס והמפעל מקבל דרישות מיגון מחמירות

בשנת 2012, משנוכח המשרד להגנת הסביבה שלא הצליח לגרום למניעת הקמת ואיכלוס הקניון בצמוד למפעל, הוא דרש מהמפעל מיגון מחמיר של מערכת האמוניה כולל מיגון מפני רעידות אדמה, שאמור היה להפחית את הסיכון ולאפשר את המשך הפעילות של המפעל בצמוד לקניון.

אלא שהמפעל, אז בבעלות שטראוס, התנגד להשקעה הגדולה שנכפתה עליו בשל השכן החדש. רק לאחר שהמשרד להגנת הסביבה איים בשלילת היתר הרעלים של המפעל, האמצעים הותקנו.

הבעיה: מדיניות מרחקי ההפרדה חלה רק על צד אחד - המפעלים

מה המרחק המזערי שיש לשמור בין שכונת מגורים ומתקן עם חומרים מסוכנים? התשובה לשאלה הזאת אמורה להופיע במסמך של המשרד להגנת הסביבה - מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים שפורסם במרץ 2014. אלא שלמשרד להגנת הסביבה אין סמכות חוקית להחיל את מדיניות מרחקי ההפרדה על מינהל התכנון וועדות התכנון, כך שבפועל מדיניות מרחקי ההפרדה חלק רק על צד אחד במשוואה - המפעלים/מתקנים שמחזיקים בחומרים מסוכנים. 

כך אנו נתקלים במקרים בהם וועדות התכנון מאשרות בנייה של מבנה מגורים או מסחר בקירבת מתקן עם חומרים מסוכנים במרחק נמוך מזה המותר במדיניות. והתוצאה? המפעל או הארגון שמחזיק במתקן מחויב ליישם אמצעי מיגון או שינוי פעילות כך שיופחת הסיכון למבנה החדש שנבנה בקירבתו.

אמנם המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובתו (המופיעה בהמשך) כי מדיניות מרחקי ההפרדה יצאה כמדיניות מנחה למחוזות מנהל התכנון, אלא שלהבנתנו וועדות התכנון לא חייבות לפעול על פי המדיניות.

התייחסויות

מעיריית עכו נמסר: "ראש העיר שמעון לנקרי פנה לשר להגנת הסביבה וביקש ממנו שלא לחדש את היתר הרעלים למפעל ולהעתיקו למקום אחר אשר מרוחק מאזור מגורים. כמו כן, העירייה דרשה חקירה יסודית של המקרה על ידי כל הגורמים המוסמכים על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

נדגיש, כי הגורם המוסמך היחידי לאשר אחסנת אמוניה במפעל "גלידות שטראוס" ושימוש בה, הוא המשרד להגנת הסביבה, אשר במשך שנים נתן וממשיך לתת למפעל היתר רעלים. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם המוסמך היחידי שיכול להפסיק את אחסנת האמוניה במפעל או להורות על העתקת מיקומו בשל עניינים הקשורים בחומרים מסוכנים.

באשר להקמת קניון עזריאלי, הרי שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה סברה שיש לאפשר את פיתוח וקידום העיר בהתאם לתוכניות, וזאת לאחר שהקניון התחייב ואף הקים מערכות אקטיביות לנטרול האמוניה, למיגון ולהקטנה משמעותית של טווח השפעתה. בנוסף לכך, ההיתרים שניתנו קיבלו את האישורים של משרד הגנת הסביבה ושל רשות הכבאות.

בנוסף לכך, הרי שגם הערר שהגיש המשרד להגנת הסביבה בשעתו נגד אכלוס הקניון נמחק לאחר שהמשרד הגיע להסדר עם המפעל עצמו על התקני בטיחות. עם זאת נדגיש, כי המשרד להגנת הסביבה אף אישר לפני כשלוש שנים את בקשת הקניון לתוספת בנייה של שתי קומות בכפוף ליישום תכנית להפחתת סיכונים."

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה התנגד לאורך כל הליך התכנון להקמתו של קניון עזריאלי בעכו בסמיכות מסוכנת למפעל, 7 מטרים בלבד, וזאת בניגוד למדיניות מרחקי ההפרדה של המשרד.

עמדת המשרד נדחתה על-ידי הוועדה לתכנון ובנייה של עכו שאישרה את הקמת הקניון, והמשרד הגיש ערר על החלטה זו של הוועדה המקומית. ועדת ערר ביקשה מהמשרד לקבוע דרישות מיגון מהמפעל והקניון - שבשלב זה כבר הוקם למרות התנגדות המשרד - כך שהסיכונים שעליהם התריע המשרד ימוזערו.

המשרד להגנת הסביבה אינו רגולטור של ועדת התכנון, אלא משמש כחבר ועדה ויועץ סביבתי. מדיניות מרחקי ההפרדה של המשרד גובשה בתיאום עם מנהל התכנון, אשר מנחה את הליכי התכנון. מאז נערכו פגישות רבות בגיבוש מדיניות זו עם מנהל התכנון, והיא יצאה כמדיניות מנחה למחוזות של מנהל התכנון."

מיוניליוור נמסר: ״המפעל בעכו, המעסיק 270 עובדים, הוקם לפני 57 שנים, באישור כל הגורמים המוסמכים ופועל ומתוחזק על פי התקנים המחמירים ביותר. התקלה שאירעה תוקנה במהירות והחברה מיישמת את כל הנחיות המשרד להגנת הסביבה״.

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים, 03.2014, המשרד להגנ"ס [pdf].

עורכי דין בתחום איכות הסביבה: