לפני שבוע דיווחנו על פרסום תזכיר חוק פסולת בניין. לתזכיר מצורף דו"ח שהכין המשרד להגנת הסביבה המעריך את השפעת הרגולציה המוצעת [RIA Regulatory Impact Assessment] ומשווה אותה לחלופות אחרות. לפניכם תמצית הדברים.

המצב כיום | כשל שוק

הדו"ח מסביר כי הצורך בהתערבות רגולטורית נובע מכשל שוק המתבטא בכך ששירותי פינוי פסולת בניין הניתנים במסגרת השוק החופשי אינם מצליחים למגר את התופעה של השלכת פסולת הבניין בשטחים פתוחים.

במצב כיום, יצרני פסולת הבניין, קבלני בנייה או תושבים המשפצים דירה, מתקשרים באופן חופשי עם קבלני פינוי פסולת, ואלה מפנים עבורם את פסולת הבניין לאתרים מוסדרים להטמנה או מיחזור. עלות טיפול והובלה של פסולת הבניין למתקני הקצה כוללת: עלות כלי האצירה ותחזוקתם, עלות פינוי הפסולת לאתר קצה ועלות הכניסה למתקני הקצה. הסכום הכולל של כל הרכיבים הללו משולם לקבלני פינוי הפסולת מראש, ומתוכו קבלני הפינוי משלמים את עלות הכניסה למתקני הקצה.

רבים מקבלני פינוי פסולת הבניין לא מפנים את הפסולת לאתרי מורשים וכך חוסכים את עלות הכניסה לאתרי קצה, היות ולפי אומדני המשרד להגנ"ס כ-900 אלף טון פסולת בניין, המהווים כרבע מפסולת הבניין השנתית המיוצרת כיום, מושלכים בשטחים הפתוחים כל שנה. מאמצי האכיפה לא מצליחים להוות גורם מכריע במיגור תופעת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת הבניין.

הנזק הנגרם מהשלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים

השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין גורמת לפגיעה ישירה כדלקמן:

1. פגיעה בטבע ובנוף
2. עלויות טיפול וניקוי פסולת הבניין משטחים פתוחים: מחיר טיפול בטון פסולת בניין נע בין 52-72 ₪ לטון. בהנחה שמדובר בפינוי של 900 אלף טון, הרי שמדובר על 63 מיליון ₪ בשנה. בשנת 2010  מחוזות המשרד להגנ"ס העריכו את מפגעי פסולת הבניין הקיימים בכ-3,906,000 טון, שעלות הטיפול בהם מסתכמת ב-273,420,000 ₪.
3. אובדן הכנסות מהיטל הטמנה: מיולי 2007 מושת היטל הטמנה על פסולת בניין. אובדן ההיטל  מ-2007 ועד 2017 עומד על 34,689,000 ₪, וכ-4 מיליון ₪ נוספים בכל שנה עתידית.
4. פריצת שריפות: ריכוז חומרים דליקים בפסולת הבניין (כגון: עץ, גומי, צמיגים) עשויים להוביל לפריצת שריפות בשטחים הפתוחים.

בנוסף לכך, נגרמת גם פגיעה עקיפה כתוצאה מהשלכה לא חוקית של פסולת בניין, הכוללת בין השאר:

1. זיהום קרקע, מים עיליים ומי תהום
2. ירידת ערך נדל"ן ופגיעה בערכם של השטחים הפתוחים כאתרי נופש ותיירות.
3. אובדן הכנסה ממיסים: שירותי הפינוי של פסולת בניין מתנהלים כיום כשוק חופשי, המתאפיין בתשלום במזומן. בטח כאשר קבלן הפינוי משליך את הפסולת בשטח פתוח. כך שלא בהכרח משולמים מסים בגין העסקאות.
4. אובדן של משאב חומרי גלם הניתן לשימוש חוזר
5. מוקדי משיכה והתרבות של מזיקים

החלופות המוצעות לפתרון בעיית פסולת בניין

במסגרת החשיבה על הצעת החוק עלו 3 חלופות:

1. הגברת האכיפה: חלופה זו מציעה להותיר את המצב החוקי כפי שהוא, בו יצרן הפסולת מתקשר עם קבלן פינוי כראות עיניו, אך הגברת מאמצי האכיפה של הרשויות המקומיות (ולא של המשטרה הירוקה של המשרד להגנ"ס) באמצעות הקמת יחידות פיקוח עירוניות יעודיות לנושא השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים. פעילותן של יחידות הפיקוח תעוגן בחוקי עזר עירוניים תואמים. פרויקט דומה התבצע בעיריית ירושלים בשנים האחרונות ועליו מתבססת חלופה זו.
2. העברת אחריות הטיפול בפסולת בניין לרשויות המקומיות: זו החלופה שנבחרה בסופו של דבר והיא כאמור מעבירה את האחריות לפינוי פסולת בניין וגביית תשלום בגין פינוי פסולת הבניין לעיריה.
3. אחריות יצרן מורחבת: כנהוג בפסולת אריזות/צמיגים/פסולת אלקטרונית. לפי הצעה זו, על יצרני ויבואני חומרי בנייה תוטל אחריות למימון האיסוף והטיפול בפסולת הבניין, באמצעות תאגיד מיחזור שאת פעילותו הם יממנו בהתאם לסוג ומשקל חומרי הבניה שהם מוכרים בישראל.

השוואה בין החלופות

מניתוח החלופות ומשקלול של הקריטריונים, עולה כי החלופה  המטילה את  האחריות לפינוי פסולת הבניין על הרשויות המקומיות היא החלופה הטובה ביותר.

סוגיות במחלוקת

אחת מהמחלוקות נסובה סביב הבקשה להעדיף מתקן למיחזור פסולת בניין על פני סילוק הפסולת להטמנה. נציגי השלטון המקומי טענו כי העדפת המיחזור תייקר את פינוי הפסולת, והציעו להתנות את העדיפות למיחזור בכפוף לקיומם של תנאים שווי ערך.

נקודת מחלוקת נוספת נסובה סביב קביעת מחיר מינימום לגובה אגרת פינוי הפסולת. כאשר נציגי משרד הפנים רצו להגדיר מחיר מזערי לגובה האגרה. המשרד להגנ"ס טען שאין להגדיר מחיר מינימום, משום שהדבר יפגע בהליכי המכרז של הרשות המקומית לבחירת קבלני הובלת פסולת, ואף עשוי לייצר עליית מחירים (בהצעות למכרז) ולהשפיע על יוקר המחיה.

---------

מסמכים רלוונטיים:

1. תזכיר חוק פסולת בניין – נוסח החוק, [pdf]
2. תזכיר חוק פסולת בניין – דוח RIA , [pdf]
3. תזכיר חוק פסולת בניין – דברי הסבר, [pdf]

----------------

קישורים רלוונטיים:

1. פורסם תזכיר חוק פסולת בניין, 08.08.2017
2. משרד הפנים והשלטון המקומי מעכבים חקיקה בנושא פסולת בניין, 29.06.2017
3. אם לא תקדם חקיקה בנושא פסולת בניין ננקוט בצעדים משפטיים, 18.06.2017
4. משרד להגנ"ס מקדם חוק חדש לטיפול במפגעי פסולת בניין, 20.6.2016
5. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת, 20.11.2016
6. נוהל חדש לפינוי פסולת בניין, 18.04.2016
7. פסולת בניין: נוהל חדש ורשימה מעודכנת של אתרי הטמנה ומיחזור, 06.09.2015
8. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot