החברה לשירותי איכות הסביבה מדווחת, כי בחודשים הקרובים עתיד להתפרסם מכרז להקמת מתקן שטיפה, ראשון מסוגו בארץ, לטיפול בקרקעות מזוהמות שבבעלות המדינה. כיום אין בישראל מתקני שטיפה לקרקעות מזוהמות ולכן יש צורך לייבא טכנולוגיה זו מחו"ל.
על פי הודעת החברה, כחלק מתנאי המכרז להקמת מתקן שטיפה, המציעים יצטרכו להציג, במסגרת מסמכי המכרז, זיקה קניינית או אובליגטורית למגרש בעל ייעוד קרקע המאפשר הקמת מתקן מסוג זה, וכן הסכם התקשרות עם חברה זרה בעלת ניסיון בהקמה ותפעול של מתקני שטיפה.
בדוח סיכום שנת הפעילות הראשונה של פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמת של המדינה, ציינה החברה לשירותי איכות הסביבה כי בוצעה הערכה עתידית להתפלגות סוג הטיפול בקרקעות המזוהמות לפי כמות וסוג הזיהום. כאשר הניתוח בוצע לפי שיעור החרסית בקרקע.
לפי הניתוח, במידה ושיעור החרסית בקרקע גבוה מ-40%, תועבר רוב הקרקע לטיפול תרמי במפעל נשר, ואילו כאשר שיעור החרסית נמוך מ-40% תועבר רוב הקרקע לטיפול במתקן שטיפה, שצפוי לקום לטובת הפרויקט.
על פי ההערכות, במסגרת הפרויקט, עד שנת 2025 יטופלו כ-2 מיליון טון של קרקעות מזוהמות. רוב הקרקע – כ-40% תועבר לטיפול במתקני שטיפה, העתידים לקום בקרוב. כ-22% תועבר לטיפול תרמי במפעל נשר, כ-12% מהקרקע תועבר לכיסוי באתרי הטמנה ו- 12% נוספים יועברו לטיפול ייצוב מיצוק בחברה לשירותי איכות הסביבה.
שיטת השטיפה של קרקע מזוהמת מבצעת הפרדה פיזיקלית של מרכיבי הקרקע השונים על בסיס גודל (סלעים, חצץ, חול, חרסית) ושטיפת המזהמים בעזרת מים. היעילות של הטכנולוגיה תלויה בחוזק הקשרים בין המזהמים לחלקיקי הקרקע. שיטה זו היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לטיפול בקרקעות המזוהמות בפרויקט.
התהליך מתחיל בהפרדת הסלעים ולאחר מכן החצץ, מהקרקע המזוהמת כך שהם יוצאים נקיים מזיהום וניתן להשתמש בהם לשימושים שונים. לאחר מכן, תהליך שטיפה נוסף מפריד את החול מהקרקע המזוהמות כך שגם הוא נותר נקי מזיהום ובר שימוש. בסיום התהליך מרבית הזיהום נותר מרוכז בחלק החרסיתי של הקרקע המזוהמת, ובריכוז גבוה בהרבה מאשר היה במקור.
טיפול בזיהום בחלק החרסיתי בקרקע הוא החלק היקר ביותר בתהליך, ולכן השיטה הזאת רלוונטית לקרקעות חוליות ולא חרסיתיות, עד 30-40% תכולת חרסית.
-------
כתבות רלוונטיות לנושא: