האיזון העדין בין האינטרסים של תושבים, רשויות מקומיות ועסקים ותעשיה הוא ליבת העיסוק בתחום איכות הסביבה. כדי להבין איך הדברים האלה מתבצעים בשטח קיימנו ראיון עם מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון – אחד האזורים המורכבים בישראל לשמירה על אותו איזון עדין.

מיטל, תוכלי להציג את עצמך בקצרה לטובת הקוראים שלא מכירים אותך?

נולדתי וגדלתי בדרום ואני גרה כיום בלהבים. בעלת תואר שני מטעם אוניברסיטת ת"א במינהל ומדיניות ציבורית ותואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן גוריון בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. במשך 18 שנה ביצעתי מגוון תפקידים במחוז דרום במשרד להגנת הסביבה. תפקידי האחרון היה מנהלת תחום התכנון הסביבתי במחוז. במסגרת תפקידי שימשתי, בין היתר, כנציגת השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה והייתי אמונה על בדיקה ואישור של ההיבטים הסביבתיים של תכניות פיתוח ובניה במחוז הדרום.

במהלך השנים ריכזתי את הטיפול בפרויקטים משמעותיים בין היתר הובלת השינוי התכנוני בפארק החולות אשדוד (הדיונה הגדולה), חברה בוועדה הבין משרדית לחוות הבודדים בנגב, הקמת יישובים חדשים עבור מפוני גוש קטיף במזרח לכיש וקידום הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת.

לפני כשנתיים, מוניתי לתפקיד מנכ"לית איגוד ערים לאיכות סביבה-נפת אשקלון ולשמחתי גיליתי שאני יכולה לתרום רבות לקידום המטרות החשובות אותן מקדם האיגוד.

מי נמצא באחריות איגוד ערים נפת אשקלון?

באיגוד חברות 10 רשויות מקומיות, בהן מתגוררים 350,000 תושבים, בשטח נרחב של כ- 1.5 מיליון דונם. מדובר באזור מגוון וחשוב מבחינת ערכי טבע, הכולל שמורות טבע, מצוק חופי, יערות, ונחלים.

בד בבד, מטבע הדברים כאזור מיושב בערים ובמועצות אזוריות, בנפה מתקיימת פעילות חקלאית ענפה וכן מספר גדול של אזורי תעשייה. למעשה, בתחומי הנפה פועלים לא פחות מ 17 אזורי תעשיה, הכוללים מפעלי מזון, משחטות, מפעלים כימיים, הייטק, יצור מתכות ותעשייה כבדה.

נוסף על כך, קיימות ופועלות בשטחנו תשתיות לאומיות כגון קצא"א, תש"ן, 6 תחנות כוח וביניהן תחנת הכוח הפחמית רוטנברג באשקלון.

בסה"כ אנחנו מבצעים פיקוח ואכיפה סביבתית בדרגות שונות על יותר מ-1,000 עסקים בעלי פוטנציאל להשפעה על איכות הסביבה.

במה מתמקדת העשייה שלכם?

אנחנו עוסקים בקידום איכות הסביבה בנפת אשקלון לטובת כלל הציבור תוך דגש על שמירת ערכי הטבע הקיימים באזור ומניעת מפגעים סביבתיים ומקדישים משאבים רבים לתכניות חינוך סביבתיות. הייחוד של האיגוד הוא בחיבור הבלתי אמצעי לרשויות המקומיות ולתושבים. אנו משמשים כגוף מתווך אשר תפקידו לשלב בין צרכי התעסוקה והפיתוח המקומי לבין שמירה על איכות הסביבה והחיים של התושבים. 

באיגוד עובדים שורה של אנשי מקצוע במגוון תחומי איכות הסביבה והם משמשים כמערך פיקוח ואכיפה לאיתור ולמניעת זיהומים ומפגעים סביבתיים .האיגוד מפעיל מערך כוננות חירום במתכונת 24/7 שנותן מענה מיידי באירועים סביבתיים. 

האיגוד נותן מענה לפניות הציבור הנוגעות בד"כ למפגעי ריח מהתעשייה ומפעילות חקלאית, רעש, זיהום אוויר, הזרמות שפכים לנחלים והשלכת פסולת בשטחים פתוחים.

האיגוד גם עוסק רבות בליווי מקצועי של הליכי התכנון והבנייה ברשויות החברות, מעורב בגיבוש תנאים סביבתיים ברישיונות עסק ובהיתרים.

האיגוד מחזיק מערך ניטור איכות אוויר הכולל 12 תחנות ניטור רציף המפוזרות ברחבי הנפה.

כמו כן, אנחנו מלווים את הרשויות המקומיות ורשויות הניקוז האזוריות בהשגת תקציבים ומשאבים מהשלטון המרכזי לטיפול במפגעים סביבתיים כגון שיקום נחלים, פיתוח סביבתי בשכונות הוותיקות בעיר ופתרונות מתקדמים לסילוק פסולת.

כיצד מתייחסים אליכם ראשי הרשויות? כגורם המעכב פיתוח כלכלי? או כגורם המשפר את איכות החיים?

אנחנו למעשה הממשק בין הרשויות המקומיות, התושבים, העסקים והמשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנ"ס קובע מדיניות סביבתית אותה אנו מיישמים, אך במקביל  אנחנו מעלים את הצרכים והרצונות של האוכלוסייה והשלטון המקומי בפני המטה של המשרד ומנסים  לגשר בין האינטרסים השונים. בראש מענייננו, שיפור איכות החיים של תושבי הנפה. יש לזכור כי קיים קשר ישיר בין איכות הסביבה ואיכות החיים של התושבים. מכיוון שהאיגוד פועל בצמוד לרשויות אנו מבינים כי הפיתוח ויצירת מקומות עבודה הם הכרחיים להצלחת האזור ולכן מטרתנו היא לתמוך בפיתוח ולזרזו ככל שניתן תוך שמירה קפדנית על איכות הסביבה לטובת בריאות התושבים.

באיגוד שלנו אנחנו זוכים לשיתוף פעולה הדוק מצד ראשי הרשויות והרשויות עצמן, היות ויש לנו אינטרסים משותפים ואנחנו בעצם מייצגים אותם מול העסקים ומול השלטון המרכזי.

אינדיקציה לשביעות רצון הרשויות בפעילות האיגוד היא התמיכה שלהם בהגדלת כוח האדם המקצועי, המעידה באופן הברור ביותר כי הרשויות רואות בפעילות האיגוד ערך חשוב. כדי לעמוד ביעדים שלנו הכפלנו את מצבת כוח האדם – כשהגעתי לאיגוד היו 4  עובדים. כעת האיגוד מונה  10 עובדים ובקרוב נגייס 4 עובדים נוספים בתחום הפסולת, התכנון והתעשייה. מועצת מליאת האיגוד ויו"ר האיגוד נותנים לי רוח גבית משמעותית וזה לא מובן מאליו.

מה לגבי ההתנהלות מול הגורמים המפוקחים? תשתיות האנרגיה ואזורי התעשייה?

מצד אחד, אכן יש צורך בפיתוח וקיום פעילות עסקית נרחבת, ומצד שני יש צורך להגן על בריאות התושבים והסביבה ולשמור על האיזון בין השניים. השילוב ביניהם זה האתגר היומיומי שלנו.

אנחנו אנשי מקצוע. כל פרויקט ומפגע סביבתי נבחן בהיבט סביבתי כשלנגד עיננו בריאות ואיכות הסביבה של התושבים. לפעמים  אנחנו נחשפים לאינטרסים שונים שלא קשורים בהכרח לנושא איכות הסביבה, אך אנחנו מקפידים לשמור תמיד על גישה עניינית קונקרטית ומקצועית.

מאז כניסתי לתפקיד האיגוד מוביל קו מאוד ברור. העסקים באזור שלנו יודעים שהנושא הסביבתי הוא על סדר היום הציבורי, המודעות הסביבתית עלתה והתושבים כבר לא מוכנים לשלם בחייהם ובבריאותם על מפגעים סביבתיים. אנחנו מחמירים בטיפול במפגעים סביבתיים, הצוות שלי גדל, יש לנו תוכנית פיקוח על תעשיה ועסקים – בקיצור, המפעלים מבינים שיש גוף שמפקח ומבקר אותם ומקפיד על היבטי איכות הסביבה.

אחרי שנתיים בתפקיד אני יכולה לומר שאני ברת מזל כי יו"ר האיגוד וראש המועצה  האזורית שפיר, אשר אברג'ל וראשי הרשויות החברות באיגוד תומכים בי, גם כשזה מגיע למאבקים מול חברות גדולות כמו קצא"א וחברת חשמל. בלי התמיכה הזאת לא היינו מגיעים לאותם הישגים ואני מודה להם על כך.

בשנתיים האחרונות סיקרנו את הפיקוח ההדוק שלכם על מתחם קצא"א בהקשר של הרחבת חוות הדלקים, מפגעי ריח ואיכות אוויר. בקצא"א מתעקשים שהם לא המקור למפגעים (מלבד שימוש מתואם אחת לרבעון באתיל מרקפטן כסמן ריח לגז בישול) וכי נתוני תחנות ניטור איכות האוויר החדשות מראים זאת. מה דעתך?

אנחנו ניהלנו מאבק נגד תכנית ההרחבה של חברת קצא"א שביקשה להוסיף 9 מיכלי אחסון של דלק גולמי המבטאים גידול של 40% בקיבולת של חוות הדלקים. כל זאת, לדעתנו ללא אמצעים מספקים להגנה על הסביבה. מדובר בהרחבה מאוד משמעותית שיש לה השפעה על הסביבה בהיבטים של איכות אוויר, זיהום קרקע וים. צריך לקחת בחשבון גם את מרחקי ההפרדה המתחייבים ביחס לפעילות הכרוכה בחומרים מסוכנים, בעיקר לאור העובדה שהחווה נמצאת בקרבה של כ- 570 מטרים מבתי מגורים קיימים ומשימושים רגישים מתוכננים.

המסמך הסביבתי הראשון שקצא"א הגישה הצביע על חריגות משמעותיות בבנזן המהווה חומר מסרטן, ולכן ביקשנו לבחון בכובד ראש את הבקשה להרחבת הפעילות. למרות שקצא"א בשל חוק הזיכיון אינה מחויבת לעבור את מסלול התכנון המוכר והרגיל, אנחנו עמדנו על כך שהיות ומדובר בהרחבה ניכרת שמשמעותה הגדלה של פוטנציאל ההשפעה על הסביבה, יש לקיים דיון בנושא בוועדה המחוזית ולאפשר דיון ציבורי ושקוף בנושא.

בעקבות כך, אכן, לראשונה ובאופן תקדימי, התקיים דיון בו נדרשה קצא"א להציג באופן פומבי את תוכניותיה ואת השפעותיהן הצפויות על הסביבה.

בהמשך למהלך חשוב ומשמעותי זה, הוצבו דרישות סביבתיות מחמירות, והוקמו שתי 2 תחנות ניטור איכות אוויר חדשות אשר חוברו למרכז הבקרה של האיגוד.

לשאלתכם, עדיין מוקדם לקבוע חד משמעית האם זיהום האוויר מגיע מפעילות קצא"א, כי תחנות הניטור חדשות יחסית ופועלות מזה זמן קצר בלבד.

אנו עוקבים מקרוב אחר המצב יחד עם קצא"א אשר החלה לדווח לנו לאחרונה על כל פריקה וטעינה של אוניה כדי שנוכל להצליב עם משטר הרוחות וזאת בעקבות דרישה שהעלנו במסגרת שימוע שנערך לה.  

תחנת הכוח רוטנברג באשקלון היא אחת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות היחידות בישראל ולכן בעלת השפעה סביבתית ניכרת. האם יש לכם השפעה על ההתנהלות הסביבתית של חברה ממשלתית עוצמתית כמו חברת חשמל? או שאלה דברים שנסגרים ברמת הפוליטיקה הארצית?

היתר הפליטה לאוויר של תחנת הכוח רוטנברג מצוי בסמכות אגף איכות אוויר של המשרד להגנת הסביבה, כלומר מנוהל ברמת המטה הארצי.

אנחנו פועלים לייצג ולשמור על האינטרסים של הרשויות והתושבים שחיים באזור.

בין היתר, ניהלנו מאבק לצמצום לוחות הזמנים להתקנת הסולקנים וקיימנו, לראשונה, הליך רחב של שימוע ציבורי במסגרת תהליך קבלת היתר הפליטה לאוויר. במהלך השימוע, בו נכחו נציגי הרשויות המקומיות החברות באיגוד, הוצגו הערותיו המקצועיות של האיגוד להיתר הפליטה, וביניהם דרישה שתחנת הכוח תעמוד בתקנים המחמירים והמתקדמים ביותר המקובלים כיום בעולם המערבי.

אנחנו נמצאים בשטח כדי לפקח ואנחנו מקבלים את הנתונים מארובות תחנת הכוח 24/7 למרכז הבקרה של האיגוד.

מעבר לכך, כל הליך האכיפה האחרון שכלל פתיחה בחקירה פלילית נגד תחנת כוח רוטנברג ומנהליה, התבצע בעקבות פעילות מקצועית של כונני האיגוד. במשך שנים התלוננו תושבים על מפגעי ריח ולא היה ידוע מה המקור. פעולות בדיקה שעשינו בעקבות התלונות, העלו כי  פיזור אבק פחם והתלקחויות לא מבוקרות במאגר אבק הפחם המאוחסן בתחנת הכוח, גורמים למפגעי ריח וזיהום אוויר.

האם יש אמת מאחורי הדימוי של הפריפריה כ'חצר אחורית' בה קיים ריכוז גבוה של מפגעים סביבתיים? הרי אזורי התעשייה ותשתיות האנרגיה הגדולות לא נמצאים בתל אביב. האם תושבי אשקלון והסביבה סובלים יותר ממפגעים סביבתיים מאשר בגוש דן?

זה נכון שבמשך השנים, עוד מהעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה מקימים ומעבירים תשתיות היוצרות מפגעים סביבתיים לפריפריה ולדרום בפרט. זה נכון גם ש 80% מהפסולת של גוש דן משונעת לאתרי הפסולת בדרום. בדרום גם מתקיימת פעילות תעשייה הכבדה במספר אזורית תעשייה גדולים – נאות חובב, מישור רותם ואזורי תעשיה נוספים המצריכים הסדרה פיקוח ואכיפה לצורך צמצום ההשפעות הסביבתיות.

עם כל הקשיים והאתגרים שמציאות זו מכתיבה לנו, הבשורה הטובה היא שהמודעות הסביבתית הולכת וגדלה. בין היתר בזכות גופים כמו איגודי הערים לאיכות הסביבה כמו האיגוד שלנו, המציאות משתנה. אני יכולה לומר בגאווה שאיכות הסביבה של תושבי נפת אשקלון נשמרת ומפוקחת בצורה טובה ויעילה יותר היום מאשר בעבר. האיגוד מצליח לצמצם את שיעור המפגעים הסביבתיים ברחבי הנפה ומקדם פרויקטים אשר תורמים באופן משמעותי לשיפור איכות הסביבה והחיים של התושבים.

מה עמדתך בקונפליקט בין הצורך בשמירה על רמת חיים גבוהה וצריכה גבוהה שמובילה לייצור מוגבר הגורם לזיהום סביבתי - לבין הרצון לשמור על בריאות התושבים ועל סביבה נקייה?

אין סתירה בין הדברים. אפשר לחיות ברמת חיים גבוהה ולהפחית את הזיהום הסביבתי. התעשייה היא צורך חיוני וקיומי של המדינה ומהווה מפתח לאיכות החיים הנדרשת, ולכן אין ברירה אלא לקיים דו שיח ולמצוא את האיזון בין תקני איכות הסביבה וערכי הסף המגנים על בריאות הציבור לבין הצורך של התעשייה להתקיים ואף להתפתח.

צריך לזכור שבמקביל לתהליכים של הגברת הצריכה ישנה התפתחות של טכנולוגיית קלינטק המאפשרת להפחית את ההשפעה הסביבתית באמצעות ייצור חכם יותר. זה חלק מובנה במגמת השיפור של התעשייה. לכן, לסיכום אני יכולה להגיד שמנקודת המבט שלי, יש מקום לאופטימיות.

------------

קישורים רלוונטיים:

1. המשרד להגנ"ס אישר דחייה נוספת בהתקנת הסולקנים באשקלון, 03.10.2017
2. תנאי רישיון העסק של קצא"א יוחמרו, 13.07.2017
3. קצא"א חויבה להקים 2 תחנות ניטור איכות אוויר, 09.02.2017
4. ראיון עם מי שמוציא לפועל את המדיניות הסביבתית ברשות המקומית, 01.09.2015
5. ראיון בלעדי עם מי שקובע את ערכי הסף הסביבתיים, 3.05.2015
6. יחידות סביבתיות ואיגודי ערים - מידע נוסף, infospot

עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי: