האם תרחיש האסון ממיכל האמוניה הוא בעיה מדומיינת?
תחקיר של תוכנית 'המקור' בערוץ 10 מעלה סימני שאלה בנוגע לדו"ח הפרופסורים. במקביל, שורה של מומחים בינלאומיים הגיעו לכנס מקצועי בנושא אמוניה שיזם הטכניון. מה גרם לפרופ' גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסת כימיה בטכניון, לציין לקראת סוף הכנס כי שינה את דעתו בנוגע לסיכון מיבוא אמוניה באוניה?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/11/2017

פרשת האמוניה ממשיכה לבעבע. תוכנית 'המקור' של ערוץ 10 שידרה ביום רביעי האחרון תחקיר על פרשת האמוניה, לפיו חלק מהטענות ב'דוח הפרופסורים', שתרם רבות לסגירת מיכל האמוניה, עוצבו ונופחו למטרות יחסי ציבור. מנגד, נבחנה תמיכתם העקבית של שרת המשפטים שקד וסגן ראש המל"ל באינטרסים של "חיפה כימיקלים".

מספר ימים לפני שידור התוכנית, התקיים כנס מקצועי של הטכניון תחת הכותרת: "אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד", בהשתתפות מומחים מכל העולם מדיסציפלינות שונות, זאת כדי להציג עמדות מדעיות ומקצועיות בנושא מיכל האמוניה וחלופותיו. הטכניון הקפיד לציין כי הכנס לא מומן ע"י אף גורם חיצוני בעל אינטרסים.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא הסביר את הסיבה לקיום הכנס: "שום נושא בשנים האחרונות לא עורר כל כך הרבה רגשות בציבור, בתעשייה ובממשלה כמו סוגיית האמוניה. הכנס שנפתח היום בטכניון מפגיש את המומחים המובילים בתחום כדי ליצור שיח מבוסס מדע בנושא. לצערי, הטכניון לא היה חלק מהדיון הציבורי, למעט התבטאויות של אנשים שכיהנו כאן כפרופסורים והביעו את דעתם הפרטית. לכן החלטתי שראוי לקיים סדנה מקצועית שבה ידברו המומחים הגדולים בעולם בתחום האמוניה – מומחים שלא היו חלק מהוויכוח המקומי-ישראלי בשנתיים האחרונות."

פאניקת האמוניה – בעיה דמיונית?

אחד הדוברים בכנס היה קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה ויו"ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה. לדבריו, האמוניה 'זוכה' ליחסי ציבור גרועים שלא בצדק וחשוב לדעת את הסיכונים, אבל להבין אותם באופן רציונלי ועובדתי. אנדרסון הסביר כי העובדות הן שבאמוניה, כמו בכל חומר, הרעילות נקבעת על ידי מינון. לכן הנפגעים הראשונים הם המעגל הפנימי – העובדים במתקן האמוניה. אך לאחר כמה מאות מטרים האמוניה מתפזרת ולכן אינה מסוכנת, אלא שאנשים יכולים להריח אותה גם ממרחק רב (10 קילומטר) ומכאן הנטייה לפאניקה.

"במקרים רבים, פאניקת האמוניה היא 'חד קרן שחור' – בעיה מדומיינת. מוות מאמוניה הוא נדיר מאוד יחסית לתעשיות אחרות, והפגיעות מתרחשות רק בסביבת מקום התקלה. לכן ראוי להתייחס לאמוניה בכבוד, אך לא בפחד."

שקף מסכם | Kent Anderson

"הובלה באיזוטנקים מסוכנת פי 15 מהעברה במכלית"

ד"ר ג'ורג' פמיני, מומחה עולמי לניתוח איומים כימיים וחומרים מסוכנים ובכיר לשעבר במשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, התייחס למחלוקת סביב החלופות ליבוא אמוניה והציג ניתוח סיכונים לפיו חלופת האוניה פחות מסוכנת מחלופת האיזוטנקים. לדבריו, יבוא אמוניה באיזוטנקים מסוכן פי 15!! ממשאית להעברת אמוניה.

לדברי פמיני, אחסון אמוניה בטמפרטורה של מינוס 33 מעלות צלזיוס (באוניה) יותר בטיחותי מהנעת אמוניה באיזוטנק שם היא נשמרת בלחץ גבוה. פמיני התומך בחלופת האוניה הקטנה עם צינור מקשר, אמר: "גם אם יקרה אירוע בלתי סביר של פגיעה ישירה של טיל באוניה, אני לא צופה שיווצר ענן אמוניה המשוחרר לאוויר בדומה לאחסון אמוניה בלחץ".

שקף מסכם | George Famini

תרחיש של פגיעת טיל באוניה אינו סביר

פרופ' גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסת כימיה בטכניון ומארגן הכנס יחד עם פרופ' דניאל לוין, אמר לקראת סיום הכנס כי הוא השתכנע שחלופת האוניה הקטנה להעברת אמוניה בטוחה יותר מחלופת האיזוטנקים בטווח הקצר.

גרדר, שתמך עד לא מזמן בחלופת האיזוטנקים, הוסיף, כי ידוע שחלופת האיזוטנקים היא סיוט לוגיסטי, "החשש העיקרי שלי היה מה יקרה לאופציית האוניה הקטנה באירוע של ברבור שחור (אירוע נדיר ביותר ובלתי ניתן לחיזוי). החשש שלי היה האם תרחיש של פגיעה ישירה של טיל באוניה הקטנה עשוי לגרום למאות טונות של אמוניה להשתחרר לאוויר כפי שצפוי ממיכל אכסון אמוניה בלחץ. מדברי המומחים ששמענו בכנס אנחנו מבינים שזה לא הולך לקרות והשתכנעתי שתרחיש כזה אינו סביר".

7 אירועים ב-30 שנה, לעומת 2 בחודשיים

בין הדוברים בכנס היה גם עמיחי זיידר, סמנכ"ל התפעול של חיפה כימיקלים, שאמר כי חסן נסראללה וודאי מחייך לעצמו כשהוא רואה את ההיסטריה והפאניקה בישראל בגלל נושא האמוניה. לדברי זיידר, ב-30 השנים האחרונות דווחו 7 אירועי אמוניה בלבד במערך האמוניה שפעל במפרץ, מתוכם ב-6 מקרים הסתיימו ללא נפגעים וללא נזק. לעומת זאת, בחודשיים האחרונים התרחשו שני מקרים של דליפת אמוניה מאיזוטנקים ללא נפגעים וללא נזק.

זיידר הוסיף, כי האיזוטנק לא רק שאינו בטיחותי בשל האמוניה בלחץ, אלא שמדובר בסיוט לוגיסטי. כל איזוטנק עובר בממוצע דרך 30 פעולות שונות. הנפות, העברות והורדות דרך נמל אשדוד, העברה לאוניה. "בכל פעולה כזאת יכולה לקרות תאונה, ותאונות אכן קורות, ואנחנו בטוחים שהסטטיסטיקה מנצחת ואנחנו בדרך לתאונה שיכולה לגרום נזק לאנשים".

-------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מצגת של Kent Anderson [pdf]
  2. מצגת של George Famini [pdf]
  3. מצגת של עמיחי זיידר, סמנכ"ל תפעול, חיפה כימיקלים [pdf]

קישורים רלוונטיים:

  1. "מה השתנה לאחרונה שהביא לסגירתו של מיכל האמוניה? לדעתי יחסי ציבור", 19.11.2017
  2. ביה"ד לעבודה אישר את סגירת מפעל חיפה כימיקלים בצפון, 13.11.2017
  3. "אם עיריית חיפה הייתה יודעת שניתן לקבל החלטה בלעדיה היא הייתה כבר מגיעה להסכמה", 14.09.2017
  4. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot