כנס נאות חובב לתעשייה וסביבה שהתקיים לאחרונה אמנם נערך במועצה התעשייתית נאות חובב שבנגב, אך עסק לא מעט במקום המרוחק 200 ק"מ משם - מפרץ חיפה. המהפך שעברה המועצה התעשייתית נאות חובב, מאזור תעשיה רווי במפגעים סביבתיים הנמצא במרכז מאבק ציבורי ותקשורתי, לפארק אקו תעשיה ירוק ומשגשג בלב מדבר, המהווה מופת לשילוב תעשיה, קהילה ואיכות סביבה – נראה כמו פתרון אפשרי למוקדים אחרים של חיכוך כמו שיש היום במפרץ חיפה.

על מנת לבחון האם המודל של נאות חובב מתאים למקומות אחרים, ננסה להבין קודם מה הביא למהפך במקום. האם אלה היו הדיונים המשותפים עם הקהילה? מעבר צה"ל לנגב? מפגעי הריח החריגים של יוני 2002? הסכם הגישור? האנשים הספציפיים? ההשקעות של המפעלים בפתרונות סביבתיים? או שילוב של הכל?

לאחר מכן, נביא את התייחסותם של הדוברים השונים, כולל ח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, לשאלה האם ניתן ליישם את המודל המוצלח של נאות חובב גם במפרץ חיפה.

הרגולטור: מפגע ריח חריג הפיל את האסימון

שורה של דוברים הציגו בכנס את נקודת המבט שלהם למהפך של נאות חובב. ד"ר יוסי ענבר, מי שהיה בכיר במשרד להגנת הסביבה בין השנים 1991 – 2011 והוביל את הטיפול באזור התעשייה מטעם המשרד, סיפר כי בקיץ של שנת 2002 בריכות אידוי השפכים התעשייתיים של רמת חובב גרמו למפגע ריח חריף במיוחד שהגיע למרחק של 40 ק"מ. לדבריו, האירוע גרם לכך שבמשרד להגנת הסביבה נפל אסימון והבינו שהמצב הקיים לא יכול להמשך. אז החל להתגבש הפתרון שכל מפעל יטפל בעצמו בשפכים התעשייתיים שלו ותשויך לו בריכת אידוי נפרדת. דרישה זו יושמה מספר שנים לאחר מכן, כחלק מהסכם הגישור וגררה השקעות הון אדירות מצד המפעלים לטיפול בכלל מפגעי איכות האוויר ואכן הביאה להפחתה משמעותית בריחות שבמקום.

התעשייה: השקעה של מאות מיליונים והידברות מקצועית

יוסי גולדשטיין, מנהל תחום בטיחות, גהות ואיכות סביבה באדמה פתרונות לחקלאות, סיפר כי מפגעי הריח של יוני 2002 אכן נחרטו אצלו בזיכרון כנקודת מפנה בו הבינו כי חייבים למצוא פתרון, שהרי גם עובדי המפעלים עצמם, שוהים במקום במשך שעות רבות ורבים מהם תושבי האזור. לדבריו, המפעלים השקיעו מאות מיליוני ₪ בטכנולוגיות, תשתיות ומערכות ניטור בעשור האחרון שהביאו לצמצום ניכר בהשפעה הסביבתית שלהם.

לדבריו בהדברות מקצועית ושקולה בין הצדדים, אפשר למצוא פתרונות. "אין לנו רצון להגיע שוב לגישור ודיונים משפטיים, אלא להוביל בעצמנו את הפתרונות לצמצום ההשפעה הסביבתית" הוא סיכם.

המועצה המקומית: עשייה אמיתית וחזון

אנדריי אוזן, יו"ר המועצה התעשייתית נאות חובב ואמנון בן דהן, מנכ"ל המועצה הסבירו כי המהפך בנאות חובב מקורו בעשייה אמיתית של המועצה והמפעלים, בליווי של המשרד להגנ"ס לפתרון הבעיות הסביבתיות, השקעה בתשתיות ופיתוח מיזמים סביבתיים. הם הזכירו את שורת הפרויקטים הרבים שקרמו עור וגידים בשנים האחרונות: מרכז מבקרים, שביל אופניים, בוסתן אקולוגי, שיקום בריכות אידוי, הקמת מערך סולארי, מחלף הכניסה החדש לאזור, תחנת הדלק שעתידה לקום בקרוב, מערך ניטור איכות אוויר מתקדם ועוד. במקביל, כשמתקשרים את העשייה האמיתית החוצה ומשתפים את הקהילה בעשייה, נוצר השינוי הנכסף, כך הסבירו.

הירוקים: שינינו גישה ופתחנו בהידברות

בלהה גבעון, תושבת באר שבע העומדת בראש עמותת "נגב בר קיימא" הינה פעילה סביבתית וממובילות המאבק נגד המפעלים באזור במשך שנים ארוכות. אלא שבשנת 2001, חל אצלה שינוי והיא החליטה לנסות לשנות גישה: "במקום לריב, בוא ננסה לדבר. אנחנו מעוניינים בתעשייה. אבל תעשיה שתפעל עבורנו התושבים, ולא הפוך" סיפרה גבעון.

לדבריה, שינוי הגישה שלה לא התקבל בקלות. המפעלים, שהתרגלו לראות בה מתנגדת קולנית, חששו בתחילה שמדובר במניפולציה כנגדם והארגונים הירוקים ראו בה בוגדת. "לא נרתעתי ויחד עם פעילים נוספים תושבי האזור הקמנו פורומים משותפים לקהילה, נציגי המפעלים ונציגי המועצה". התהליך הזה היה לדבריה הזרע הראשון שהבשיל מאוחר יותר להסכם הגישור ב 2006.

האם ניתן ליישם את המודל במפרץ חיפה?

אם כן, שורה של תהליכים, השקעות ואנשי חזון וביצוע גרמו למהפכה בנאות חובב. אך האם ניתן להעתיק את המודל המוצלח למפרץ חיפה?

מלבד ההבדל הגיאוגרפי של סמיכות אזור התעשייה בחיפה לאזורי מגורים, הבדל משמעותי נוסף הוא שהמפעלים במפרץ חיפה משלמים ארנונה לרשות בה הם ממוקמים, חיפה, קריית ביאליק, נשר ובהתאם גם כפופים אליה ומקבלים ממנה שירותים. מנגד, בנאות חובב הארנונה וכל הסמכויות נמצאות בידי המועצה המקומית – שהיא מועצה תעשייתית שכל עיסוקה אזור התעשייה. מבנה של מועצה תעשייתית מתקיים במקום אחד נוסף בישראל, תפן שבצפון.

אנדרי אוזן, יו"ר מ.ת נאות חובב הסביר כי המודל של נאות חובב בו למועצה יש את הסמכות, האחריות והתקציבים לעבודה הוא הכרחי כבסיס לפתרון בעיית התעשייה. לדבריו, ראשי העיריות בצפון מצוינים, אך מתוקף תפקידם עסוקים בנושאים רבים מלבד תעשיה: חינוך, תחבורה, תרבות, ועוד. בעוד בנאות חובב, בגלל מבנה המועצה התעשייתית, כל המשאבים מושקעים באוזר התעשייה עצמו.

כשנשאל מדוע שראשי הרשויות באזור מפרץ חיפה יסכימו לוותר על ההכנסות שלהם מהארנונה של המפעלים, לטובת מועצה תעשייתית, הסביר אוזן כי במידה ולא ימצא פתרון למצב בחיפה, המפעלים עלולים להיסגר או לעבור למקום אחר, כך שראשי הערים יאבדו גם את הארנונה וגם מקומות תעסוקה רבים. מנגד, הצלחה כמו שיש בנאות חובב, לא רק שתשמור על מקומות העבודה, אלא אף תגדיל את כמות העובדים במקום.

עו"ד אריה נייגר ממשרד עמית פולק מטלון, מי שהיה אז והיום יועץ משפטי של התאחדות התעשיינים ומפעלים שונים הפועלים במקום ולקח חלק בהסכם הגישור, טען כי לא ניתן להעתיק את המודל של נאות חובב למפרץ חיפה. בנאות חובב פתרו בעיה אמיתית ומשמעותית בהידברות מקצועית שקטה הרחק מאור הזרקורים ואילו בחיפה מדובר בבעיה מדומה הנובעת מתפיסת סיכון מוטעית, טען עו"ד נייגר. בנוסף לכך, הסביר עו"ד נייגר, ללא שיח מקצועי וכן בין התעשייה לרגולטור, כפי שהיה בנאות חובב, לא ניתן לפתור בעיות ולאור ההתנהלות הציבורית והתקשורתית כיום, שיח כזה לא יכול להתקיים.

ד"ר יוסי ענבר, שהיה בכיר במשרד להגנ"ס שנים ארוכות וגם כיהן כמנכ"ל המשרד, הסכים עם חלק מהדברים כשאמר שהמפעלים בחיפה השקיעו הון בצמצום הפליטות שלהם, שאיכות האוויר בחיפה הרבה יותר טובה מבעבר ושזיהום האוויר בתל אביב חמור יותר. אלא, אמר ד"ר ענבר, שקשה להתנהל מול אירגוני הסביבה, התקשורת והפוליטיקאים ש"לא נותנים לעובדות לבלבל אותם".

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה לא קיבל את הדברים ואמר כי הבעיה בחיפה אינה מדומה וכי לא ניתן לפתור את בעיית מפרץ חיפה באמירה שהאוויר נקי.

בלהה גבעון, הפעילה הסביבתית, הסבירה שללא תהליך שמתחיל מלמטה המבוסס על שיח ויצירת אמון בין הקהילה למפעלים, זה לא ייקרה במפרץ חיפה. לדבריה, שיח פתוח ועקבי בין הקהילה להנהלת המפעלים מייצרת אמון ומסייעת להנהלה לשכנע את בעלי המפעלים להשקיע בטכנולוגיות.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין שנכח בכנס גם התייחס לנושא וסיפר שהמשרד להגנת הסביבה בוחן את העתקת המודל לאזור חיפה. לדבריו: "אני מקווה מאוד שנדע לשכפל את מודל ההידברות כאן בנאות חובב, שהצליחו להגיע  להבנה שאם רוצים לשנות באמת, ההתמודדות ראש בראש לא תועיל. רק המודעות לכך שהתעשייה אינה אויב העם ושערך הסביבה אינו לוקסוס מיותר אלא הבריאות של כולנו תביא להבנה ששני האינטרסים חייבים לחיות זה עם זה, ועל כן יש למצוא פתרונות בחשיבה משותפת."

הדברים נאמרו בכנס נאות חובב לתעשייה וסביבה

--------

קישורים רלוונטיים:

1. "לבנות דירות וקניונים זה נחמד, אבל...", ראיון עם מנכ"ל נאות חובב, 26.11.2016
2. מי זכה באות הנגב לאיכות סביבה? 18.10.2016
3. השקעת עתק של 4 מיליון ₪ בשדרוג מערך ניטור אוויר בנאות חובב, 28.08.2016
4. קול קורא לטכנולוגיות חדשניות לניטור מפגעי ריח, 29.03.2016