תחום הקרקעות המזוהמות הוא אחד התחומים ה"בוערים" על סדר היום של המשרד להגנת הסביבה. על רקע ההחלטה של קבינט הדיור לאשר את החברה לשירותי איכות הסביבה כזרוע לניהול פרויקט שיקום קרקעות מזוהמות של משרד הביטחון, התקיים מושב בנושא זה בכנס סביבה 2050 שהתקיים לאחרונה, בו שמענו התייחסות של הגורמים השונים לשאלות שעל הפרק.

פרויקט שיקום הקרקעות של משרד הביטחון מתחיל | מתי? איפה? איך?

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל החברה לשירותי איכות הסביבה האמונה על ניהול פרויקט השיקום, ציין כי החברה כבר עובדת בכל הכוח לקדם את הפרויקט והיא עתידה לפרסם הרבה מכרזים בתקופה הקרובה המיועדים לחברות ישראליות המטפלות בקרקעות מזוהמות, ובמקרים מסוימים גם לחברות מחו"ל. ד"ר גולוב הוסיף שכרגע הם שוקדים על מכרזים גדולים, שהראשונים יהיו בהובלה וצמ"ה. בנוסף, ציין גולוב כי כבר בחודש מאי הקרוב, הם מקווים להתחיל לפעול באתר הראשון, הוא תעש אפולוניה שבהרצליה. האתר השני, הוא ציין, יהיה כנראה צריפין 4, שקרוב לראשון לציון, ובהמשך מקומות נוספים.

מה דעתו של ראש עיריית הרצליה?

בתחומה של עיריית הרצליה סומנו 2 מוקדי זיהום לשיקום: תעש אפולוניה ותעש רמת השרון. מר משה פדלון, ראש עיריית הרצלייה שיבח את המשרד להגנת הסביבה ואמר "אני חושב שיצאו לדרך הנכונה. אנחנו אתכם". יחד עם זאת, הוא שיתף בחששו ששינויים שלטוניים יקברו את התוכנית כשאמר "החשש שלי הוא שעוד שנתיים יגיע שר אחר ויחליט שזה בעדיפות שנייה וכל התוכנית היפה הזו תלך לטמיון". בנוסף, הבהיר פדלון כי לא יאשר קרקע לבנייה ללא קבלת אישור שהקרקע שוקמה וטופלה בהתאם לתקן הטוב ביותר.

תחרות בין העוסקים בטיפול בקרקעות מזוהמות

נציגים של 3 חברות שונות דיברו במושב והציגו את השקפתם בנוגע לפרויקט שיקום הקרקעות של משרד הביטחון.

ד"ר רפי מנדלבאום, המייסד המנכ"ל והמדען הראשי של חברת LDD  טכנולוגיות מתקדמות, החברה הוותיקה בישראל המתמחה בטיפול בקרקעות מזוהמות, הדגיש את היכולת של השיטות המיקרוביאליות לטפל במגוון המזהמים שמצוי בקרקעות המיועדות לשיקום. "בשני העשורים האחרונים טיפלנו בעשרות אתרים שהיו מזוהמים במגוון חומרים. כמיקרוביולוג אני יכול לומר לכם כי אין שום מזהם, להוציא אולי חומרים רדיואקטיביים בתנאים מאוד קיצוניים, שאנחנו לא יודעים לטפל בו כיום, בשיטות שניסינו אותם, בדקנו אותם ויש לנו ניסיון איתם בארץ. בשיטות מיקרוביאליות, עושים שימוש במיליארדי חיידקים שכבר נמצאים בקרקע, עם כמות עצומה של גנים, שיכולים לטפל בכל מגוון המזהמים שיש. לפעמים זה לוקח הרבה זמן. אבל כשבאים עם כלים הנדסיים מתאימים אפשר לפרק את מרבית המזהמים הללו בעלות סבירה ופרק זמן סביר".

ד"ר מנדלבאום הוסיף: "עד כה עשינו מספר סקרים באתר תעש נוף ים והחדשות הטובות הן שלפי הממצאים עד עתה האתר יכול להיות מטופל במהירות ובשיטות יחסית זולות. עשרות מיליוני ₪ לאתר בסדר גודל הזה זה עלות סבירה בשביל להפוך את האזור המזוהם לאזור שאפשר לגור בו".

רוני קומר, מנכ"ל תהל סביבה, חברת ההנדסה הגדולה בישראל, הסביר כי גם אצלם, מתכוונים להתמודד במכרזים על שיקום הקרקעות: "אנחנו רואים את התחום של הקרקעות המזוהמות בישראל כתחום אסטרטגי שאנחנו הולכים לטפל בו. יש לנו חטיבת הנדסה עם הרבה מאוד מומחיות. יצרנו שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות עם הרבה ניסיון בתחום כולל חברות שעבדו עם הצבא האמריקאי ותעשיות ביטחוניות". עוד הוא הוסיף: "אני חושש שבגלל הלחץ לשחרר את הקרקעות מהר לבינוי, לא יעשו תהליך שיקום מסודר, יעגלו פינות ונקבל פרויקט שיקום מקרטע שלא משיג את התוצאות".

ד"ר איתן זילביגר, מנכ"ל אקוסול, חברת הבת של קבוצת ואוליה ישראל, המפעילה מתקן שריפה לפסולת מסוכנת ברמת חובב, ציין כי ואוליה נכנסה לתחום והסביר שבפרויקטים גדולים, של מאות דונמים ועשרות אלפי טונות של אדמה, גם פעולת השיקום עצמה עלולה להיות גורם בעל השפעה סביבתית. לכן, לדבריו הכיוון בעולם הוא שיקום באתר עצמו, insitu, כך נמנעים הסעים וחפירות מיותרים. לדבריו: "בעולם יש הרבה ניסיון בכך, וישנו פיתוח גובר של מתקנים ניידים המגיעים לשטח ומשלבים מספר טכנולוגיות למזהמים הנדרשים לטיפול, וזה הכי פחות משפיע על הסביבה. לקבוצה שאנחנו מייצגים יש טכנולוגיות ניידות שאפשר להביא אותן לארץ בכל רגע בתחום התרמי, הפיזיקו-כימי והן בתחום ההנדסי ולשקם איתם קרקעות עם זיהום מורכב".

מה יותר חשוב, מחירי הדיור או בריאות הציבור?

עורך דין עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין ציין כי חבל שהטריגר של משבר הדיור הוא שהניע את הטיפול בקרקעות המזוהמות במקום שהמדינה תראה לנגד עיניה קודם כל את בריאות הציבור. עו"ד ברכה הסביר כי אדם טבע ודין פועלים בתחום הזה למעלה מעשור, וזאת משום שהחומרים המזהמים מתפשטים הן למי התהום והן דרך גזי קרקע הם מסרטנים ומסכנים את התושבים שגרים בסמיכות.

עו"ד ברכה גם התייחס לחוק הקרקעות המזוהמות שמוקפא כבר 5 שנים ואמר כי יש להחיות את החוק שכם יעגן את הקצאת הכספים לטיפול באותם עשרות אלפי מוקדי זיהום קרקע בישראל. לדברי ברכה, במסגרת החוק המדובר, על המדינה להקצות תקציב שנתי לטובת קרן לשיקום הקרקעות המזוהמות: "אחרת תמיד נתעורר ברגע האחרון, כשיש משבר כמו הדיור עכשיו, ואז צריכים לרוץ מהר ולמצוא פתרונות. במקום זה, צריך חקיקה מסודרת וארוכת טווח שתייצר את המנגנון ותקצה את הכספים הנדרשים".

עמדת הרגולטור | אבי חיים, המשרד להגנ"ס

אבי חיים, ראש אגף ראש אגף שפכי תעשיה, דלקים וקרקעות מזוהמות, הציג את העשייה האחרונה של המשרד להגנת הסביבה ואת עמדתו: "בשנה האחרונה פרסמנו מדיניות חדשה להסדרת הטיפול במזהמים בקרקע וגם הנחיות ליישום אותה מדיניות. שינינו את כל התפיסה מחפירה וסילוק של קרקע מזוהמת, לטיפול והשבה. ישבנו עם משרד האוצר, ורמ"י וועדות התכנון והחברה לשירותי איכות סביבה והכנו את התשתית הנכונה לעשות את העבודה כמו שצריך. יש תוכנית סדורה".

אבי חיים ציין את אחת המהפכות שהתחום עבר באחרונה: "יש בישראל 23 אלף מוקדים החשודים כמזוהמים. אבל לא כל קרקע מזוהמת או חשודה כמזוהמת מהווה סיכון ומצריכה טיפול. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מטהרים את הקרקעות, אלא מטפלים בקרקע ומביאים אותה לערכי סף שלא מהווים סיכון".

סיכום | יש מספיק עבודה לכולם

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל החברה לשרותי איכות סביבה סיכם: "בעשורים של הקמת המדינה, כולם פעלו ללא ידע וגרמו לזיהום קרקע. כעת יש לשנס מותניים ולהשקיע עשור או שני עשורים בשיקום. יש כמה חברות מנוסות בישראל, ויש מספיק עבודה לכולן".

אבי חיים, מהמשרד להגנ"ס סיכם: "אני שמח שבמשמרת שלי יש הזדמנות נדירה לשלב את האינטרס הממשלתי לפתור את משבר הדיור וגם את האינטרס הסביבתי לשיקום הקרקעות המזוהמות".

-------

קישורים רלוונטיים

1. נחשף הסכם שיקום הקרקעות המזוהמות בין החברה לשירותי איכות סביבה למדינה, 23.02.2016
2. זיהום קרקע: תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2016, 08.02.2016
3. מי יהיה יועץ ה IRBCA של המשרד להגנת הסביבה? 28.02.2016
4. הנחיות חדשות לבחירת טכנולוגיה לשיקום קרקע מזוהמת, 24.01.2016
5. עכשיו זה רשמי: לא כל קרקע מזוהמת תחייב טיפול, 08.02.2016
6. נכנסו לתוקף הנחיות חדשות לביצוע סקר היסטורי (ועוד) 15.03.2015

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: