ראיון עם השר להגנת הסביבה | ח"כ זאב אלקין
האם חוק רישוי סביבתי משולב יעבור בקדנציה שלו? מי אשם בפרשת האמוניה? וגם התייחסות לרפורמה בפסולת מסוכנת, תחרות בין תאגידי מיחזור, פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה ועוד. ראיון מיוחד עם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 12/12/2017

ח"כ זאב אלקין (ליכוד) מונה לתפקיד השר להגנת הסביבה באוגוסט 2016 במקביל לתפקידו כשר ירושלים ומורשת. אלקין נכנס למשרד להגנ"ס בתקופה סוערת בה נושאים של איכות סביבה זוכים למודעות מוגברת ועומדים בראש סדר היום הציבורי באופן תדיר.

לצד סוגיות בעלות פרופיל ציבורי גבוה, כגון מיכל האמוניה ואיכות האוויר במפרץ חיפה, על שולחנו של אלקין מונחות סוגיות מהותיות בתחומים מקצועיים רבים שפחות מעניינים את הקהל הרחב, אך מאוד מסקרנים את הקהילה המקצועית של אנשי איכות הסביבה בישראל. לכן, קיימנו עמו ראיון קצר.

חוק רישוי סביבתי משולב | התגברות הרגולציה הסביבתית בשנים האחרונות תרמה את חלקה לסגירת מפעלים או העברתם לחו"ל. מנכ"ל בז"ן התפטר על הרקע הזה לאחרונה. חוק הרישוי הסביבתי המשולב היה אמור לתת מענה חלקי ולהפחית את הנטל הרגולטורי הסביבתי, מבלי להפחית את הדרישה לעמידה בתקנים סביבתיים המגנים על בריאות הציבור. אך החוק מעוכב כבר זמן ממושך ותעשיינים רבים טוענים שהחוק רק יכביד עליהם את הנטל. האם החוק יעבור בקדנציה שלך? והאם הוא אכן יפחית את הנטל הרגולטורי על המפעלים?

אני חולק על התפיסה שרגולציה סביבתית חייבת להתנגש עם פיתוח תעשייתי. יש דוגמאות רבות למפעלים שלא מתייחסים לאיכות סביבה כחסם אלא ממנפים את זה ליתרון. זה שבז"ן מפרים את הדרישות הסביבות באופן סידרתי זו בעיה ספציפית של הנהלת בז"ן, משום שהם לא קיבלו החלטה לשים את נושא איכות הסביבה בראש סדר העדיפויות שלהם ובמקום זה מחלקים דיבידנדים. ההנהלה יכולה להאשים רק את עצמה.

לגבי חוק רישוי סביבתי משולב, לצערי אני לא אופטימי, למרות שאני מאוד רוצה לקדם את החוק. זהו חוק חשוב לתעשייה והוא גם חלק ממחויבות בינלאומית של ישראל אל מול ארגון ה-OECD. אולם כרגע קיימים 2 חסמים לקידום החוק:

1.התאחדות התעשיינים שינתה את עמדתה וחזרה מהסכמות שהיו עד לאחרונה וכרגע דורשת שינוים בחוק שיפגעו בהיבטים סביבתיים. אני חושב שההתאחדות טועה, כי זה אינטרס של התעשייה לפשט את התהליכים ולצמצם את כמות התחנות הבירוקרטיות, והניסיון שלהם להגמיש את הדרישות הסביבתיות לא יעבור.

2.משרד האוצר מתנגד לתוספת תקציבית ליישום החוק - זה בעיני החסם העיקרי. עד היום, המשרד השתמש בחלק מתהליכי הרישוי השונים ככלי פיקוח בו המפעל נדרש להתייצב ולדווח כחלק מתהליך הרישוי, פעולות המהוות תחליף לפיקוח. לאחר יישום חוק רישוי סביבתי משולב, לפיו חידוש הרישוי יהיה אחת לשבע שנים, המשרד יאבד את השימוש ברישוי ככלי פיקוח, ולכן יצטרך מערך פיקוח רחב יותר. לצערי, אין היענות של משרד האוצר לצורך הזה.

לא נקדם את יישום החוק ללא תקציב ופיקוח הולם, כיוון שהמשמעות היא פגיעה קשה בפיקוח הסביבתי. מסיבות אלה, החוק תקוע כרגע.

אמוניה | בקדנציה שלך כשר להגנ"ס נסגר מיכל האמוניה, אך הפרשה רחוקה מסיום בהיבט של יבוא אמוניה לטווח הקצר וסגירת מפעל חיפה כימיקלים בצפון. אתה שלם עם הדרך בה המדינה ניהלה את הפרשה הזאת עד כה? כיצד לדעתך הפרשה תסתיים? מה ייקרה בפעם הבאה שהמדינה תידרש להכרעה בקונפליקט סביבה-תעשייה?

פרשת מיכל האמוניה היא דוגמא להתנהלות לא נכונה של גורם עסקי מול דרישות המדינה. אולי אפילו זלזול ברמת הרצינות של המדינה. אסביר.

המדינה הצהירה כבר לפני מספר שנים שהיא הולכת לסגור את מיכל האמוניה. שחור על גבי לבן בהחלטת ממשלה. לשם קידום פתרון חלופי, המדינה הייתה מוכנה לסייע להקמת מפעל לייצור אמוניה וגם פרסמה מכרז. אגב, היקף התמיכה שהוצע היה הרבה יותר גדול ממה שתוכנן בתחילה ויש ביקורת של מבקר המדינה על כך שהיקף התמיכה היה מוגזם.

לצערי, חיפה כימיקלים, שהיא צרכן האמוניה העיקרי בישראל, בחרה להתעלם מהמצב ולא להיכנס למכרז – בין אם כמגישה, או שותפה או ע"י התחייבות לרכישת אמוניה. כך המכרז נכשל ונותרנו ללא חלופה ליבוא אמוניה. משם התחילה כל הסאגה.

כעת אני עושה כל מה שתלוי בי כדי שהמפעלים לא ייסגרו, מבלי להתפשר על עמידה בתקנים הסביבתיים ושמירה על רמת סיכון נמוכה לציבור. לטווח הארוך יש פתרון מוסכם של הקמת מפעל לייצור אמוניה, שכבר החל להתגלגל ללא המכרז המדובר וחיפה כימיקלים מקדמת פתרון של מקשר ימי. בנוגע לפתרון לטווח קצר, המדינה הציעה פתרונות, אך לצערי ההתעקשות של עיריית חיפה לשלול את הפתרון הכי נכון והכי בטיחותי, יבוא אמוניה באוניה בנפח מוקטן שתזרים אמוניה ישירות למפעל, נחסם ע"י העירייה שלא נותנת רשיון עסק. לכן, כדי שהתעשייה לא תתמוטט, נאלצנו להפעיל את פתרון האיזוטנקים, שהוא קביל אך פחות טוב לדעתנו. בזכות זה המפעל הדרומי של חיפה כימיקלים חזר לעבוד וגם מפעל 'דשנים'.

המפעל הצפוני של חיפה כימיקלים סגור, כי יהב לא נותן לו רשיון עסק ואין דרך טובה לאספקת אמוניה אליו כי כמות האיזוטנקים לא מאפשרת להרחיב את השימוש בהם. לאחרונה, הקבינט הקים ועדה לבדיקת ההיבטים הביטחוניים של החלופות ליבוא אמוניה, שגם עיריית חיפה הסכימה להשתתף בה. אני מקווה שבקרוב הוועדה תציג את מסקנותיה ושעיריית חיפה תקבל את מסקנות הוועדה כפי שהתחייבה ושכך נצליח לפתוח את המפעל הצפוני.

אני אעשה כל מה שתלוי בי כדי למנוע את פיטורי העובדים מבלי להתפשר על ההגנה על בריאות הציבור וחיי התושבים.

תחרות בין תאגידי מיחזור | אחת הסוגיות המעסיקות את ענף הפסולת בשנים האחרונות היא שאלת התחרות בין תאגידי מיחזור (חוק הפיקדון, פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית). מה דעתך בנושא?

עקרונית אני בעד תחרות. מעשית, מודל התחרות בחוק האריזות לא מלווה ברגולציה שתוודא כי התחרות לא תפגע ביישום החוק. למשל, בחוק פסולת אלקטרונית התחרות תרמה לכך שהחוק מיושם בצורה חלקית, וזאת כנגד האינטרס הציבורי-סביבתי. לכן, בהנחה שצריך ללכת לתחרות, צריך לעשות שינוים רלוונטיים בחקיקה כדי להבטיח שהתחרות לא תהרוס את ההישגים שיש היום.

פסולת מסוכנת | המשרד להגנ"ס החל לקדם רפורמה חשובה בענף הפסולת המסוכנת לפני יותר משנתיים. הצעדים הראשונים בוצעו (אישור מנהל רוחב ועוד), אך נדמה כי התהליך נתקע לפני כשנה וחצי (עדכון פיקוח מחירים, פיצול החברה לשירותי איכ"ס, עדכון מדיניות יצוא וכו') והענף שרוי באי ודאות מתמשכת הפוגעת במפעלים (יצרני הפסולת) ובמתקני הטיפול. האם זה אמור להיפתר בקרוב?

אני לא רואה סיבות מהותיות האמורות לגרום לעיכובים. זה תהליך הדרגתי שלוקח זמן ולפעמים זה לטובה. בהקשר של החברה לשירותי איכ"ס, צריך לזכור שבנוסף לטיפול בפסולת מסוכנת החברה מובילה לאחרונה פרויקט סביבתי מאוד חשוב – שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, ולכן יש לה מן הסתם עומס גדול. ועדיין אני לא חושב שמישהו מדבר על עצירת הרפורמה בפסולת מסוכנת.

קרקעות מזוהמות | בשקט בשקט, המשרד להגנ"ס מוביל את הפרויקט הסביבתי המורכב והיקר ביותר שאי פעם בוצע בישראל – שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה. מדובר במגה-פרויקט העתיד להמשך עוד שנים רבות. מה יבטיח את הימשכות הפרויקט החשוב הזה גם במקרה של חילופי שלטון?

אני חושב שרציפות הפרויקט לא תלויה בשר כזה או אחר כל עוד המדינה צריכה את הקרקעות האלה למגורים. יש לקרקע פוטנציאל וביקוש גדול, לכן אינני סבור כי קיימת סכנה המרחפת על ביצוע הפרויקט. זאת בהנחה שנדע לקדם אותו בלוחות זמנים סבירים – משימה לא פשוטה בכלל, יש פניות לבתי משפט, התנגדויות וכו'. כרגע נראה שהפרויקט מתקדם יפה.

בשנים האחרונות נדמה כי לחץ ציבורי ותקשורתי משפיע על קביעת סדר העדיפויות של המשרד להגנ"ס (ואולי גם של משרדים אחרים) יותר מאשר תוכנית מקצועית ארוכת טווח. האם הטענה ש'מי שצועק חזק יותר מקבל יותר' אכן נכונה?

כל משרד ממשלתי צריך להיות קשוב למגזר השלישי ולרחשי הציבור, שכן אנחנו לא חברה פרטית אלא מייצגים את הציבור. אך אני חולק על הנחת העבודה שהמשרד פועל לפי הלחץ הציבורי-תקשורתי. לדוגמא, לשמחת הארגונים הירוקים ועיריית חיפה סגרנו את מיכל האמוניה, כי עמדת המשרד המקצועית הייתה שצריך לסגור ומנגד אנחנו בוויכוח קשה איתם על פתרון יבוא האמוניה, שוב מכיוון שזאת העמדה המקצועית של המשרד. כלומר, למרות כל הלחץ הציבורי – המשרד נאמן לעמדתו המקצועית.

יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

המשרד להגנ"ס הציב שורה של יעדים לשנים הקרובות, ביניהם: הפחתת זיהום אוויר כגורם התמותה והתחלואה המשמעותי מבין הגורמים הסביבתיים, צמצום ההטמנה של פסולת בישראל וקידום מתקנים להשבת אנרגיה, התמודדות עם השריפות בשטחים פתוחים, זיהום חוצה גבולות משטחי הרשות הפלסטינית בנחלים ומי תהום, ועוד.

אך בפני קהל הקוראים שלכם, חשוב לי להדגיש יעד נוסף והוא קידום מדינת ישראל כמעצמת קלינטק של יצוא טכנולוגיות סביבתיות. אנחנו מוכרים כיום בעולם כמדינת ה'סטארט-אפ ניישן'. כל העולם מתעניין בהמצאות ובטכנולוגיות שלנו. במקביל, התחום של הגנת הסביבה מתפתח כתחום עסקי בקצב מסחרר. יש בו הרבה כסף שמגיע מהשקעות של מדינות ושל שוק פרטי כתוצאה מרגולציה סביבתית מתגברת.

ישראל כבר היום נחשבת למובילה עולמית בתחום המים כתוצאה מהטכנולוגיות שפיתחנו מההתמודדות עם מחסור במים. גם בתחומים נוספים של קלינטק יש למדינה הרבה מה להציע. לכן אנחנו עובדים יחד עם רשות החדשנות ומכון היצוא על תוכנית שמצד אחד תעזור לחברות קלינטק לקום על הרגליים ומצד שני תעזור להם לשווק עצמם בעולם כי יש שוק גדול שמחפש פתרונות וישראל לא מספיק נוכחת בו.

זיהינו את סין כארץ היעד הראשונה וביקרתי בסין פעמיים בשנה האחרונה. פעם אחת עם משלחת רה"מ ופעם אחת עם משלחת של אנשי עסקים. חתמנו על הסכמי שת"פ עם השלטון המרכזי ומחוזות מסוימים. אנחנו גם בונים כיום כמה פלטפורמות לקידום הקלינטק הישראלי בסין תחת החסות של גורמים רשמיים סיניים.

סין הצהירה כי היא הולכת להשקיע טריליון דולר בתחום איכות הסביבה ב-5 השנים הקרובות ולכן יש פה שוק אדיר וזו תהיה בכייה לדורות אם ישראל לא תיכנס לשוק הזה, עם היכולות הטכנולוגיות שלה.

בשורה התחתונה, יצוא הקלינטק הישראלי יכול להפוך את תחום איכות הסביבה מתחום שדורש השקעות למקור רווח חשוב לחברות ישראליות ולמדינת ישראל. אני מזמין את חברות הקלינטק הישראליות לבוא ולקחת חלק בתהליך הזה.

-------

קישורים רלוונטיים:

  1. משלחת ישראלית בסין על רקע השקעה של טריליון $ בקלינטק, 12.09.2017
  2. אלקין: "עושים לדנציגר רצח אופי מסיבה לא מוצדקת", 24.07.2017
  3. זאב אלקין הוא השר להגנת הסביבה, 31.07.2016
  4. ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, פורש את משנתו, 21.06.2016