בכנס תעשיית המיחזור שהתקיים בשבוע שעבר ביוזמת התאחדות התעשיינים ובשיתוף איגוד ערים דן, הציג אנדראס בונהוף, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת ERP ודירקטור בתאגיד המיחזור הישראלי לפסולת אלקטרונית, אקומיוניטי, את המגמות באירופה בתחום הפסולת. כדאי להקשיב לו ולהכיר את הדברים, היות והרגולציה בשוק הישראלי נשענת ועוקבת אחר הרגולציה האירופאית.

תאגיד ERP באירופה ובישראל

תאגיד ERP, קיצור של European Recycling Platform, הינה אחת מחברות הטיפול בפסולת המובילות בעולם. החברה, שנוסדה ב – 2002, פעילה ב 32 מדינות, רובן באירופה, ביישום חוקי פסולת למניעת הטמנה על ידי הפעלת גופים מוכרים לאיסוף וטיפול בזרמי פסולת שונים.

בישראל, תאגיד ERP מחזיק בבעלות משותפת על תאגיד המיחזור המוכר לפסולת אלקטרונית, אקומיוניטי, אחד משני התאגידים המוכרים בישראל. מר בונהוף ציין כי ERP גאה במיוחד בפעילות הישראלית בגלל הערך המוסף של שילוב אנשים בעלי מוגבלויות, המהווה נדבך מרכזי ויחודי בפעילות של אקומיוניטי.

גידול ביעדי המיחזור

החקיקה האירופאית המקיפה הראשונה בתחום הפסולת האלקטרונית, המכונה דירקטיבת WEEE1 [Directive 2002/96/EC], שנכנסה לתוקף ב 2003, הגדירה יעדי איסוף של פסולת אלקטרונית שלא תלך להטמנה (אלא למיחזור/השבה/שימוש חוזר), בהיקף של כ- 4 ק"ג לנפש לשנה. יעדים אלה הושגו כבר בשנת 2007.

לאחר מכן, הסביר בונהוף, האיחוד האירופאי עדכן את הרגולציה שלו, עם דירקטיבת WEEE2 [Directive 2012/19/EU] שהגדירה יעדי איסוף של 45% ממשקל המוצרים שהיצרנים הרלוונטיים לאותו זרם פסולת הכניסו לשוק [POM – Put On Market]. יעד זה, שנכנס לתוקף בשנת 2016, יושג לדברי בונהוף, באמצעות שיפור אותם אמצעים ושיטות עבודה הנהוגות כבר כיום.

אלא, שהחל משנת 2019, יעדי האיסוף מטפסים ל 65% ממשקל המוצרים שהיצרנים הרלוונטיים מכניסים לשוק. עמידה ביעדים אלה דורשת שיטות חדשות לאיסוף זרם הפסולת האלקטרונית, הסביר בונהוף, משום שהשיטות הקיימות לא צפויות לספק את כמות הפסולת האלקטרונית הנדרשת לשם עמידה ביעדים.

תקן מיחזור לפסולת אלקטרונית באירופה

בונהוף הסביר כי למרות שהדירקטיבה הראשונה, WEEE1, הגדירה סטנדרטים לטיפול ומיחזור פסולת אלקטרונית, ההשפעה שלהם על תעשיית המיחזור הייתה מוגבלת, משום שהם היו גמישים והרגולציה עליהם הייתה מקומית.

אך בחקיקה האירופאית העדכנית, WEEE2, יש תקן מיחזור בשם CENELEC שלדברי בונהוף מהווה אתגר עבור המדינות האירופאיות שנמצא בתהליכי יישום שונים במדינות השונות.

ההשפעה האירופאית על שוק הפסולת האלקטרונית בישראל

היות והשוק הישראלי עוקב אחר הרגולציה האירופאית, בונהוף פירט את ההשפעה הצפויה של המגמות באירופה על השוק הישראלי. לדבריו, הצעד הראשון הוא השלמת המעבר מאיסוף פסולת לא מקצועי, לאיסוף פסולת רשמי ומסודר באמצעות הגופים המוכרים ומנגנוני מסירת מוצרים בסוף החיים (כמו מכלי איסוף סוללות), כך שהפסולת המופרדת תוכל להגיע לגופים המוכרים ודרכם למפעלי מיחזור מורשים (ולא לאתרים פיראטיים או הטמנה).

בנוסף, לדברי בונהוף, כמו באירופה, גם בישראל נדרש פיקוח ובקרה על אתרי המיחזור, על מנת לסייע להם לפעול בסטנדרטים ראויים של מיחזור סביבתי ובטיחותי.

בונהוף גם הסביר כי באירופה לקח כעשור לראות שינוי משמעותי בזכות יישום דירקטיבת ה- WEEE  הראשונה וכי הוא סבור שגם בישראל נראה התקדמות דומה. לדבריו, בכל ביקור שלו בישראל במסגרת הפעילות של אקומיוניטי, הוא מתרשם כי הפערים בין ישראל לאירופה הולכים ומצטמצמים וכי התמדה תביא לשיפור המיוחל בשיעור ההטמנה ואיכות המיחזור של פסולת אלקטרונית.

הדברים נאמרו בכנס תעשיית המיחזור שהתקיים ביוזמת איגוד הכימיה הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים ובשיתוף איגוד ערים דן לתברואה

---------

קישורים רלוונטיים:

1. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת | גיא סמט 20.11.2016
2. פסולת אלקטרונית: מה קורה כשהרגולטור לא מתערב? 27.09.2016
3. קנס סביבתי של 2,100,000 ₪ לרמי לוי ו- 13 חברות נוספות, 02.08.2016
4. הפוטנציאל של שילוב בעלי מוגבלויות במיחזור פסולת אלקטרונית, 22.06.2016
5. המשרד להגנת הסביבה ננזף בחומרה בכנסת והוזהר לבל ימשיך לא לקיים את חוק פסולת אלקטרונית, 16.06.2016
6. מידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: