השפלת מי תהום: שותפות LDD WJ מבצעת פרויקט ראשון בישראל של השפלת מי תהום
שותפות חדשה בין אל.די.די הישראלית, המתמחה בשיקום קרקע ומי ותהום מזוהמים, ו-WJ Groundwater הבריטית המתמחה בהשפלת מי תהום. איזה הזדמנות הם מזהים בישראל? ומה הפתרון שהן מציעות ללקוחות?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 19/7/2018

אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות, אחת החברות המובילות בישראל לטיפול בקרקעות ובמי תהום מזוהמים מדווחת על הקמת שותפות עם חברה בריטית מובילה בתחום השפלת מי תהום. למי שלא מכיר, השפלת מי תהום הוא תהליך שאיבה ואיטום של החלק התת קרקעי של פרוייקטי בנייה הנבנים מתחת למפלס מי התהום. למשל להקמת חניונים או תשתיות. מדובר על פרויקטים הנמשכים לרוב בין שנה לשנתיים (עד שמסיימים את הבנייה הרלוונטית) ועלות ממוצעת שנעה בין מאות אלפים למיליוני ₪.

במישור החוף של ישראל מעל אקוויפר החוף המיועד להפקת מי שתייה,  מתוכננים עשרות פרויקטים בשנה שחודרים למי תהום. עובדה המחייבת פתרון לייבוש החפירה מחד ושמירה על איכות המים מאידך.

לאור השותפות החדשה, הלכנו לברר מה המענה שהם מציעים ללקוחות וקיימנו ראיון משותף עם ד"ר טובי רוברטס, מייסד ויו"ר של חברת WJ GROUNDWATER הבריטית, ועם ד"ר רפי מנדלבאום, מייסד ומנכ"ל של אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות.

תוכלו להציג את עצמכם ואת החברות שלכם בקצרה?

ד"ר מנדלבאום: אני ד"ר למיקרוביולוגיה של הקרקע ומנכ"ל של חברת אל.די.די אותה ייסדתי לפני כ-20 שנה. אל.די.די היא החברה המובילה, הגדולה והוותיקה בישראל לשיקום קרקע ומי תהום. החברה ליוותה את התפתחות התחום בישראל ולוקחת חלק בפרויקטים המשמעותיים בישראל בהם נדרש שיקום קרקע או מי תהום. החברה מעסיקה כיום כ- 50 עובדים.

ד"ר רוברטס: אני מהנדס אזרחי וגיאולוג וחלק מהצוות המייסד של חברת WJ Groundwater לפני כ-30 שנה. כלומר הקריירה המקצועית שלי שזורה בצמיחה של החברה שכיום מועסקים בה כ–350 עובדים.

לאורך השנים טיפלנו ביותר מ-5,000 אתרים של השפלה וניהול מי תהום ויש לנו פרויקטים באנגליה, פולין, איחוד האמירויות, קטאר, כווית קנדה, אוסטרליה, וכעת גם בישראל.

מה הייחודיות שלכם? מה הוביל לשיתוף הפעולה?

ד"ר רוברטס: מלבד הניסיון המקצועי העשיר, החברה שלנו ייחודית בכך שהיא מבוססת ומונעת על ידי גישה מדעית והנדסית, ואנו מובילים מקצועיים של תחום השפלת מי תהום באנגליה .למעט איש כספים אחד, כל הנהלת החברה מורכבת ממהנדסים ומדענים. לראייה הובלנו את כתיבת המדריך הלאומי האנגלי לניהול מי תהום, תחת התאחדות חברות הבנייה CIRIA.

אנחנו מייחסים חשיבות רבה לניתוח האתר, הניטור המקדים ותכנון הפרויקט, שלא רק מונעים תקלות הרסניות, אלא יכולים לחסוך כסף רב כשלוקחים בחשבון את עלות הפרויקט הכוללת וניהול הסיכונים.

אחת הסיבות לחיבור שלנו עם אל.די.די בישראל היא הזיהוי שלה, גם כן, כחברה המבוססת קודם כל על גישה וידע מדעיים והנדסיים, וגם הם כמונו מובילים מקצועיים של התחום בו הם מתמחים – שיקום קרקעות ומי תהום מזוהמים. כך שבאופן טבעי נוצרה שפה משותפת. בכדי לתת מענה מקצועי גם כאשר ההשפלה נעשית באתרים מזוהמים.

ד"ר מנדלבאום: השילוב של 2 החברות נותן מענה שלם לטיפול בתת הקרקע של לקוחותינו. אל.די.די עם המומחיות בשיקום קרקעות מזוהמות ומי תהום מזוהמים ו- WJ Groundwater עם המומחיות בהשפלת מים תהום – שתיהן תחת קורת גג משותפת. אם יש לך פרויקט עם בנייה או חפירה בתת הקרקע - אנחנו הפתרון. החל משלב הסקר לבדיקת הקרקע ומי התהום, דרך טיפול בקרקע ובמים במידה ומתגלה זיהום, ועד ליצירת מצב שהקבלן יכול לעבוד ביבש לכל עומק החפירה מבלי לחשוש לחדירה של מי תהום.

איזה הזדמנויות אתם רואים בישראל בתחום ניהול מי תהום?

ד"ר רוברטס: ישראל היא אחת מהמדינות המערביות הצפופות ביותר, והמשמעות היא בנייה לגובה. ככל שעולים יותר לגובה כך חופרים יותר בתת הקרקע לבניית יסודות, חניונים ותשתיות נוספות. העיר המודרנית דורשת תשתיות משופרות של ביוב, מי שתייה, חשמל, תחבורה ציבורית וכו' – חלקם הגדול נכנסים לתת הקרקע, משום שפני הקרקע כבר תפוסים.

תוסיפו לזה את קירבת המטרופולין לחוף הים ומי התהום הרדודים, המהווים גם מקור למי שתייה, והמשמעות היא צורך הולך וגדל של שליטה במי התהום, ככל שהפיתוח העירוני מואץ.

יש השלכה נוספת לצפיפות על פרויקטים של השפלת מי תהום – השפעה על שכנים ותשתיות סמוכות. רבים לא יודעים, אך השפלת מי תהום באתר אחד יכול לגרום לעלייה או ירידת מפלס מי תהום באתרים סמוכים. אם יש בקירבת מקום מבנים ישנים או תשתיות רגישות, זה משהו שצריך להתחשב בו.

כל זה מוביל לצורך לעבוד בצורה חכמה, מקצועית וחוסר סובלנות לתקלות. וזה בדיוק אנחנו.

ד"ר מנדלבאום: האקוויפר בישראל רדוד במיוחד לאורך מרבית מישור החוף. בחלק גדול מהמקומות מי התהום בעומק של פחות מ-10 מ', כך שגם חפירה פשוטה של חנייה תת קרקעית יכולה להצריך השפלת מי תהום.

ומה לגבי היבטים סביבתיים נוספים של השפלת מי תהום?

ד"ר רוברטס: ההיבטים הסביבתיים בישראל בהחלט מאתגרים. זאת אחת הסיבות שחברנו לאל.די.די. שמכירים היטב את ההתמודדות עם הרגולציה והרגישויות המקומיות.

חשוב להבין שפרויקט השפלת מי תהום לא מסתיים עם שאיבת המים ואיטום מתחם הבנייה. נדבך משמעותי מהפרויקט הוא הסילוק של המים השאובים. בגדול יש 2 אפשרויות: הזרמת המים למערכת הביוב/ניקוז או החדרתם חזרה לאקוויפר. בשני המקרים, ההזרמה נתונה לרגולציה קפדנית בעלת משמעויות כלכליות.

ד"ר מנדלבאום: בחלקים נרחבים של גוש דן מי התהום מזוהמים מדלקים וחומרים אחרים, כך שחשוב לטפל ולנקות את המים השאובים לפני ההזרמה הלאה. בישראל, ההזרמה של מי תהום שאובים למערכת הביוב כרוכה בהיטל הפקה יקר וגם בהיטל שיש לשלם בגין כל מ"ק שמוזרם, וכמובן שאי אפשר להזרים מים מזוהמים מעל התקן של הזרמה לביוב. גם טרם ההחדרה של המים השאובים חזרה למי התהום חייבים לטפל בהם, כי האקוויפר משמש כמקור עיקרי למי שתייה.

במרבית המקרים הטיפול במים הוא באמצעות פחם פעיל, אך ישנן גם טכנולוגיות נוספות שמשמשות בהתאם למאפייני הפרויקט: חימצון, air stripping ועוד.

ד"ר רוברטס: כמובן שפרויקט השפלת מים מגדיר קצב מהיר לטיהור המים וכושר ספיקה שמתאים לתהליך השאיבה. כך שגם תהליך הטיפול במים צריך לעמוד באותם הסטנדרטים המחמירים של השפלת מי התהום ועבודה בסביבת 'אפס תקלות'. שכן תקלה בתהליך טיהור המים משמעותה עצירת השאיבה – משהו שאנחנו לא רוצים שייקרה. כל זה מצריך תכנון מאוד מדויק.

האם ל- WJ Groundwater יש ניסיון בניהול פרויקטים של השפלת מי תהום מזוהמים?

ד"ר רוברטס: בהחלט, בכ–20% מהפרויקטים שלנו אנחנו נתקלים במי תהום מזוהמים שדורשים טיפול. ובישראל השיעור הזה צפוי להיות גבוה יותר בגלל צפיפות האוכלוסיה במישור החוף. אתן דוגמא של פרויקט קלאסי של השפלת מי תהום מזוהמים.

לפני כ-5 שנים, נקראנו לבצע פרויקט של שאיבת מי תהום בפרויקט של הקמת מבנה חדש לשגרירות של מדינה גדולה וחשובה בלונדון. אלא שהאזור שימש בעבר כאזור תעשייתי וכשניתחנו את האתר, גילינו שמי התהום מזוהמים.

דובר על שאיבת כ-40,000 מ"ק של מים מזוהמים ויצירת שטח נקי ויבש של 120 על 170 מטר ועומק 9 מטר. כחלק ממערך השאיבה הוצבה באתר מערכת טיפול למים המזוהמים שהתבססה על Tower Stripper להפרדה מבוססת נדיפות של המזהמים. לאחר מכן, הזרם עבר דרך מסנני פחם פעיל שהביא את איכות המים לרמה הנדרשת לפני סילוקם. הפרויקט בוצע בהצלחה והבניין מאוכלס.

לאחרונה דיווחנו על בניין ברמת גן שפונה מתושביו בעקבות חדירת גזי קרקע רעילים שככל הנראה נגרמה כתוצאה מעבודות החפירה של הרכבת הקלה. האם זה קשור להשפלת מי תהום?

ד"ר מנדלבאום:  מבלי להתייחס למקרה הספציפי, זה בדיוק מסוג האירועים שיכולים להיגרם כתוצאה מתכנון לקוי של השפלת מי תהום כחלק מפרויקט חפירת תשתיות. אנשים רבים לא מודעים להשפעה של השפלת מי תהום מזוהמים על הגברה או צמצום של חדירת גזי קרקע רעילים לקומת הקרקע, לחניונים ולמרתפים לא רק באתר עצמו, אלא באתרים סמוכים.

ד"ר רוברטס: פרויקטים של חפירה של קווי רכבת בתת הקרקע הם מטבעם מאוד מורכבים ומסובכים בהיבט של השפלת מי תהום. לא רק החפירה של המנהרה הראשית, אלא של פתחי אוורור, פתחי חירום ומעברים של תשתיות. יש לנו ניסיון עשיר בכך, בין השאר ברכבת התחתית של לונדון שכל הזמן מתפתחת ומשתדרגת. ב-5 השנים האחרונות יצא לנו לבצע השפלת מי תהום ב-36 אתרים שונים של הרכבת התחתית בלונדון.  במקרים רבים יש צורך לבצע את הפרויקט בתת הקרקע, מבלי להציב מתקנים על פני השטח, המאוכלסים. הדוגמא על המבנה שפונה ברמת גן, למרות שאינני מכיר אותו, הוא דוגמא לרגישות לחשיבות של תכנון וביצוע מוקפדים עם אפס תקלות.

אז יש לכם כבר פרויקט ראשון בישראל שאפשר לספר עליו?

ד"ר מנדלבאום:  כן. יש לנו פעילות באתר של הקמת בניין מגורים בסמוך לנחל הירקון. בניין גבוה. צריך לבצע השפלת מי תהום ל-9 מ' מתחת למפלס הקרקע באתר שגודלו 17 דונם. במגרש שכן נמצאו בעבר מים מזוהמים שהצריכו טיפול, כך שגם באתר הזה יש שם פוטנציאל למים מזוהמים.

בימים אלו אנחנו מתחילים את שאיבות הניסיון - Pumping Test באתר.

יש משהו אחרון שאתם רוצים לומר לסיכום?

ד"ר מנדלבאום: השימושים בתת הקרקע הולכים וגדלים, ואני אזכיר שכאן בישראל אנשים גרו בתת הקרקע כבר לפני 1500 שנה, במערכת מערות ענפה שנחצבה במספר אתרים באזור העיר מרישה/בית גוברין ואני צופה שבעתיד הלא מאוד רחוק, תת הקרקע תשמש לא רק לחניונים ותשתיות אלא גם לשימושים נוספים כגון: מסחר, משרדים ואולי גם מגורים. לפני 1500 שנה הם חפרו רק מעל מפלס מי התהום, אבל היום יש לנו טכנולוגיות המאפשרות גם חפירה ובנייה מתחת למפלס מי התהום, לכן כדאי שנשלוט בהם וננצל אותם לצורכנו.

ד"ר רוברטס: מה שאתה אומר זה מעניין, כי בלונדון כבר יש מגמה כזאת. הסופר-עשירים משתמשים יותר ויותר בתת-הקרקע לבריכות, בתי קולנוע, חללי אחסון ושימושים נוספים.

------------

קישורים רלוונטיים:

  1. מדריך ניהול מי תהום, התאחדות הבנייה הבריטית - CIRIA [pdf]
  2. דליפת גזי קרקע רעילים מעבודות הרכבת הקלה, 08.03.2018
  3. 176 מתקני דלק זיהמו מי תהום, 02.07.2018
  4. חדש: הנחיות לחקר זיהום במי תהום, 02.01.2018
  5. מידע נוסף על שיקום מי תהום מזוהמים | infospot

---------

ספקים לטיפול במי תהום:

חברה איש קשר טלפון מייל
LDD ד"ר רפי מנדלבאום 072-3712254 Ldd@infospot.co.il
TAHAL עוזי רוזנטל 072-3712012 tahal@infospot.co.il
WINDEX צח כהן 054-9360419 windex@infospot.co.il
לאינדקס הספקים>>