רשות המים פרסמה מסמך הנחיות מקיף לטיפול בזיהום מי תהום. מדובר באיחוד של כל הנהלים שהיו קיימים עד כה למסמך אחד: 'הנחיות לביצוע חקירות לאיתור ואפיון מזהמים במי התהום'. השמירה על איכות מי התהום ומניעת זיהומם נועדה לצמצם את הפגיעה בפוטנציאל הפקת המים ובבריאות הציבור.

ההנחיות מפרטות את שלבי התכנון והביצוע של חקירת זיהום מי תהום, כאשר זו נדרשת ע"י רשות המים, ומגדירות את היקף העבודה בכל שלב.

מדוע חשוב לטפל בזיהום במי התהום?

צריכת המים השנתית בישראל עומדת על כ-2.2 מיליארד מ"ק, כאשר רק מחציתם מגיעים ממקורות טבעיים, והיתרה מגיעה מהתפלת מים (30%) ומהשבת מי קולחין (כ-23%). בשל הגידול באוכלוסייה והרצון לשמור על גיוון במקורות המים, חשוב לשמור על מקורות המים הטבעיים, שאיכותם נפגעת גם בשל רצף השנים השחונות.

משנת 2000 נפסלו לשימוש עשרות קידוחים (20% מקידוחי מי השתייה, מתוכם 80%  באקוויפר החוף) לאחר שהתגלו בהם ריכוזים גבוהים של חנקות, כלורידים ומזהמים ממקור תעשייתי, בעיקר ממסים אורגניים מוכלרים ופרכלורט. זיהום ממקור תעשייתי הוא הגורם השני לפסילת קידוחים לאספקת מי שתייה לאחר חריגה בריכוז החנקה.

הגורמים לזיהום מי תהום

המקורות העיקריים לזיהום מי תהום הם:

1. מתקני דלק: בארץ קיימות למעלה מ-1000 תחנות דלק ציבוריות וחוות מיכלים, מרביתן נבנו לפני יותר מ-30 שנה. הזיהום האופייני מתחנות דלק הוא בחומרים אורגנים נדיפים (בעיקר Benzene, Toluene, Ethylbenzene ו- Xylenes), MTBE ועופרת. הזיהום עשוי להתפשט עד כ-400 מ' מהמקור.
2. תעשייה: בישראל קיימים מאות מפעלים, בנוסף קיימים מאות אתרים בהם הייתה בעבר פעילות תעשייתית שגרמה לזיהום של קרקע ומי תהום. מזהמים אופייניים לפעילות תעשייתית הם חומרים אורגניים נדיפים, בעיקר ממסים מוכלרים ומתכות. בנוסף ישנם מזהמים המאפיינים תעשיות מסוימות כגון שאריות תרופות, חומרי הדברה, פרכלורט וחומרי נפץ. התפשטות הזיהום עשויה להגיע למרחק של מספר ק"מ מהמקור.
3. פעילות חקלאית: עיבוד של שטחים חקלאיים טומן בחובו פוטנציאל לזיהום משמעותי בחומרים כגון: כלוריד, חנקה, וחומרי הדברה.
4. אתרי סילוק פסולת: ברחבי המדינה קיימים עשרות אתרים מוסדרים ופיראטיים לסילוק פסולות מסוגים שונים. המזהמים האופייניים לאתרים אלו הם: מתכות וחומרים אורגניים ואנאורגניים שונים.
5. המלחה: כתוצאה מחדירת מים מלוחים ממקורות מים סמוכים, בעיקר בשל שאיבת יתר בקידוחים.

זיהום מהגורמים המתוארים לעיל היה כמעט בלתי נמנע במשך שנים רבות, בגלל חוסר המודעות והעדר החקיקה בנושא, וגם בגלל מחסור בפתרונות מתאימים לטיפול וסילוק פסולות ושפכי תעשייה. בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במצב, עם חקיקתם של חוקים ותקנות המסדירים את הדרישות בתחום ועם ההתקדמות הטכנולוגית בפיתוח פתרונות לטיפול בשפכים ובפסולות מסוכנות.

שלבים לביצוע חקירת מי תהום

חקירה סביבתית לאיתור מזהמים במי תהום

כ-20 אתרים חדשים נכנסים בממוצע מדי שנה לחקירה סביבתית בשל חשד לזיהום מי תהום. בשנת 2016 מספר האתרים שנמצאים במעקב ובקרה הגיע ל 313, כאשר ב-67 מהם מבוצעות פעולות שיקום.

חקירות סביבתיות לאיתור מוקדי זיהום באתרים החשודים כבעלי פוטנציאל זיהום נפתחות מהסיבות הבאות:

• איתור מזהמים בקידוח הפקה
• ממצאי סקרי קרקע וגז קרקע מהמשרד להגנת הסביבה או מהגוף המזהם
• דיווח על אירוע דליפה של חומר מזהם
• שינוי ייעוד הקרקע באתרים בהם הייתה פעילות החשודה כמזהמת

החקירה להערכת היקף הזיהום במי התהום מתבצעת פיזית באתר והיא נועדה לאפיין את אופי והתפשטות הזיהום, להעריך את הסיכון הנשקף מהמזהמים המצויים באתר לסביבה ולבריאות ולספק את המידע הדרוש להכנת תכנית שיקום, אם זו נדרשת.

על סמך התוצאות המתקבלות מהחקירה ניתן:

• לאפיין ולהעריך את היקף הזיהום במי התהום באתר: איתור מזהמים במי התהום, קביעת ריכוזיהם, השוואתם לערכי הסף ובחינת מידת התפשטותם של המזהמים ביחידות האקוויפריות השונות באתר
• להעריך את הסיכון הבריאותי כתוצאה מהזיהום, כולל זיהום גזי קרקע בתרכובות נדיפות, שמקורן במי התהום המזוהמים
• להעריך את כיוון וקצב התקדמות המזהמים ואת שטח ונפח מי התהום העלולים להזדהם כתוצאה מהתפשטות הזיהום, לרבות פגיעה אפשרית בקידוחי הפקה באזור.
• המלצות בנוגע להמשך ניטור עיתי, ביצוע סקר סיכונים או לשיקום מי התהום באתר.

מסמך ההנחיות (קישור בהמשך) מתאר בפירוט רב את תהליך הכנת תכנית החקירה, ביצוע החקירה והכנת דו"ח חקירה מסכם ודו"ח ניטור עיתי.

--------

כתבות רלוונטיות בנושא:

1. סדר או כאוס ברגולציה של קרקעות מזוהמות?, 25.09.2017
2. זיהום מי תהום בדלק ב-180 אתרים, 29.08.2017
3. כמה זמן לוקח לטפל בזיהום מי תהום בישראל? 29.08.2017
4. 100 בסיסי צה"ל עדיין לא מחוברים לביוב ומזהמים את הקרקע ומי התהום,19.06.2017
5. מחקר חדש: אצות יכולות להסיר 100% מריכוז ארסן ממים מזוהמים, 17.10.2017
6. 20% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. מה עושים? 9.11.2016
7. צפויות תקנות חדשות לקביעת רדיוס מגן על קידוחי מים, 18.03.2015
8. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

-----------

מסמכים רלוונטיים:

הנחיות לביצוע חקירות לאיתור ואפיון מזהמים במי התהום, רשות המים [pdf]