היועץ המשפטי לממשלה החליט להתערב בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית של אזרח שתבע את בז"ן בגין נזק שנגרם לכאורה לתושבי מפרץ חיפה בעקבות אירוע שריפה של מיכל דלק בדצמבר 2016.

השופטת קיבלה את עמדת היועמ"ש שטען ששכר הטרחה שסוכם שבז"ן תשלם לעורך הדין שייצג את האזרח התובע גבוה וחריג באופן לא פרופרציונלי ביחס לפיצוי שמוצע לחברי הקבוצה שנפגעו.

בהתאם לכך, השופטת הקטינה את שכר הטרחה מ 520,000 ₪ ל – 176,000 ₪ וההפרש (כ 344,000 ₪) יועבר לפיצוי הכללי שנקבע לחברי הקבוצה והעלה אותו מ- 780,000 ₪ ל- 1.12 מיליון ₪.

עורך הדין שייצג את האזרח התובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון לעניין שינוי שכר הטרחה.

כתבות רלוונטיות:

1. בז"ן תפצה את תושבי האזור ב-780 אלף ₪ בגין השריפה, 31/10/2019
2. כתב אישום נגד בז"ן ו-4 מנהלים, 10/6/2018
3. שריפה בבתי הזיקוק,  25/12/2016
4. חקירה פלילית בעקבות השריפה בבתי הזיקוק, 03/1/2017
5. מידע נוסף על משפט סביבתי | infospot

השריפה בבז"ן והתביעה הייצוגית

ב- 25 לדצמבר 2016 פרצה שריפה גדולה באחד ממכלי אחסון הדלק של בית הזיקוק בחיפה (בז"ן). כוחות הכיבוי השתלטו על השריפה לאחר יממה ולא היו נפגעים מיידיים.

כמה ימים לאחר מכן, הוגשה תביעה ייצוגית כנגד בז"ן, על ידי תושב הקריות בגין נזקים שנגרמו לכאורה משאיפת עשן, אוויר מזוהם ואדי דלק באירוע. לטענת התובע, כתוצאה מהשריפה נחשפו כ־200 אלף תושבי הקריות לזיהום אוויר ומפגעי ריח העלולים לפגוע בבריאותם, כמו גם לעוגמת נפש עקב חסימת דרכי הגישה לבתיהם.

כפי שפרסמנו לפני חצי שנה בז"ן הכחישה את הטענות כלפיה ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה שהוגש לאישור בית המשפט. במסגרת הפשרה, בז"ן התחייבה לפצות את הציבור ב־780 אלף ₪ שישולמו לקרן לניהול ולחלוקת כספים של התביעות הייצוגית, לצד המלצה להעביר את הכספים לאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה.

בנוסף, נקבע בהסדר כי בז"ן תשלם 50 אלף ₪ לאזרחי התובע ו-25 אלף ₪ נוספים עבור חוות דעת מומחה שהובאה מטעם התובע.

כמו כן, בז"ן הסכימה לשאת בשכר הטרחה של עורך הדין של האזרח התובע על סך 520 אלף ₪.

בית המשפט אישר את הסכם הפשרה וכפי שנדרש מכל הסכמי הפשרה בתביעות הייצוגיות, ההסכם נשלח לבחינה של היועץ המשפטי לממשלה.

סרטון של השריפה במיכל הדלק של בית הזיקוק בחיפה

מדוע היועץ המשפטי לממשלה בוחן הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות?

הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות חלים על כל חברי הקבוצה (במקרה המדובר כל תושבי מפרץ חיפה והקריות), ולא רק על הצדדים להליך המשפטי, כך שהיא חוסמת את הגישה שלהם לבתי משפט באותו עניין שנתון במחלוקת.

לכן, קיים חשש מקיומה של "בעיית נציג", בה האזרח או הגוף התובע ועורך הדין המייצג אותו יסכימו להסדר פשרה אשר יותיר בידיהם גמול ושכר טרחה גבוהים, אך יקפח את הקבוצה המיוצגת ולא ידאג לאינטרס שלה.

חברי הקבוצה יכולים אמנם להתנגד להסדר הפשרה או לבקש לצאת מן הקבוצה כך שהסדר הפשרה לא יחול עליהם, אולם הדבר כמעט ולא קורה בפועל, שכן חברי הקבוצה כלל אינם מודעים לקיומה של התובענה הייצוגית שהוגשה בשמם, או שהינם אדישים לתוצאתה בשל הנזק הקטן שנגרם לכל אחד מהם.  

לכן, קיים מנגנון פיקוח לפיו רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש לבית המשפט התנגדות מנומקת להסדר הפשרה והמלצה בדבר הגמול לתובע הייצוגי ושכר טרחת עורך הדין. במרבית המקרים היועמ"ש לא מתערב, אך במקרה שלפנינו, הוא החליט להביע עמדה.

היועמ"ש: שכר הטרחה גבוה באופן חריג

היועץ המשפטי לממשלה הביע עמדה לגבי מספר נקודות בהסכם הפשרה. לדבריו, רצוי שהסכם הפשרה לא יכול לחול על נזקי גוף שנגרמו למי מחברי הקבוצה, על מנת שלא לחסום מקרים פרטניים כאלה, במידה ויהיו, מלפנות לבית המשפט.

כמו כן, היועמ"ש טען כי לא נכון לקבל את הרחבת חברי הקבוצה כפי שהיא מופיעה בהסדר הפשרה ביחס לכתב התביעה המקורי מכיוון שלא הוגשה בקשה רשמית לבית המשפט בעניין זה.

ולבסוף טען היועמ"ש ששכר הטרחה של עורך הדין שייצג את האזרח התובע, גבוה באופן חריג ולא פרופורציונלי ביחס לפיצוי שמוצע לקבוצה, והציע להקטין את שכר הטרחה, ולהעביר את הסכום שינוכה לפיצוי הכללי של קבוצת הנפגעים.

השופטת מקבלת חלק מהערות היועמ"ש

השופטת, רחל ברקאי, קיבלה חלק מהערות היועמ"ש, ובפסק הדין שפורסם לאחרונה קבעה בין השאר כי :

1. הסכם הפשרה לא יחול על נזקי גוף.
2. הגדרת חברי הקבוצה תישאר מורחבת כפי שהוגשה בהסכם הפשרה.
3. שכר הטרחה של עורך הדין יצומצם ל 15% מסכום הפשרה שנקבע בהסדר ויעמוד על 176,078 ₪ (במקום 520,000 ₪), וההפרש יועבר לפיצוי הכולל של קבוצת הנפגעים כך שסכום הפיצוי לקבוצה יעלה מ 780,000 ₪ ל- 1,123,913 ₪.

כאמור הפיצוי לקבוצת הנפגעים ישולם על ידי בז"ן לקרן לניהול ולחלוקת כספים של התביעות הייצוגית, לצד המלצה של שני הצדדים להעביר את הכספים לאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה על מנת שיעשו בהם שימוש למטרות האיגוד של הרחבה ותחזוקה של מערך הניטור הסביבתי.

עורך הדין הגיש ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופטת בעניין הקטנת גובה שכר הטרחה.

עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי: