המרכז להתייעלות במשאבים פרסם מסמך שמציג את האתגרים הצפויים לתעשייה בישראל בעקבות שינוי האקלים, ולצידן פתרונות.

האתגרים המוזכרים בדוח כוללים התחממות, יובש, שיטפונות וסיכונים פיננסיים. הפתרונות כוללים בין היתר חיסכון במים, שיפור איכות השפכים המוזרמים לביוב, תכנון אגני השהיית נגר עילי להתמודדות עם שיטפונות ועוד.

לפי המסמך, התעשייה מושפעת, ותהיה מושפעת אף יותר בעתיד, משינויי האקלים. ההשפעה תתבטא בשיטפונות, בצורות שתשפיע על זמינות חומרי גלם ועליה באירועי גלי חום קיצוניים שיצריכו יכולת התמודדות עם בקרת אקלים וקירור. לבעיות אלה מנסה הדוח לתת מענה.

נזכיר כי המרכז להתייעלות במשאבים הוקם ביוזמה של משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה.

כתבות רלוונטיות:

1. רשות החדשנות תממן הקמת חממה בתחום האקלים, 07.3.2022
2. הושק "בנק פתרונות" להתייעלות משאבים בתעשייה, 24.2.2022
3. הוראות להטמעת שיקולים סביבתיים בהשקעות פיננסיות, 11.07.2022
4. מענק למפעלים למו"פ התייעלות במשאבים, 23.9.2020
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

הפתרון להתחממות: התקנת מערכות בקרת אקלים

אחת הבעיות המרכזיות שנובעת ממשבר האקלים היא התחממות ועליית הטמפרטורות משנה לשנה. בדו"ח שפורסם על ידי השירות המטאורולוגי, בתרחיש המתון – עד שנת 2100 הטמפרטורה הממוצעת השנתית בישראל צפויה לעלות בכ– 2 מעלות צלזיוס. לעומת זאת, בתרחיש הקיצוני הטמפרטורה הממוצעת השנתית בישראל צפויה לעלות בכמעלה בעשור הקרוב ואף ביותר מ-4 מעלות צלזיוס עד שנת 2100.

כבר עתה מורגשת התגברות של גלי החום משנה לשנה. בין הפתרונות שמוצעים בדוח: הטמעה של מערכות בקרת אקלים בחדרי קירור לאחסנת חומרי גלם, חדרים נקיים או לצורך יציקה של פלסטיקה בסקטור הפלסטיק.

הפתרון ליובש: חיסכון במים ושיפור איכות השפכים

עוד אתגר שמזמן משבר האקלים הוא כמויות משקעים הולכות ויורדות. האזור שבו נמצאת ישראל רגיש יותר לרצף של שנות בצורת, מה שיגרום למחסור במים ועליית מחירים וישפיע גם על התעשייה. על כן, על התעשייה להיערך לכך ולבצע תהליכים הקשורים לשימוש חוזר והתייעלות בשימוש במים.

הפתרונות כוללים חיסכון במים שאף יביא לחיסכון כספי. יש דרכים שונות לחסוך במים, ביניהן איתור וטיפול בדליפות ונזילות צנרת, הוספת אמצעים מכניים ויעילים יותר לשטיפות כגון שטיפת קיטור, ממטרות ועוד. פתרונות נוספים הם שטיפות בשלבים, שימוש חוזר במי שטיפה, הגדלת ההשבה של מים מותפלים במקום מי רשת ועוד.

מעבר לחיסכון במים במקור, פתרון נוסף הוא מיחזור מים, כלומר טיפול בשפכים לרמה המאפשרת מיחזור של המים. ולבסוף, חשוב גם לשפר את איכות השפכים המוזרמים לביוב כך שמים רבים יותר יוכלו לחזור לשרת את המשק.

הפתרון לשיטפונות: ניהול נגר חכם וייצור מערכת ספיגה מתאימה

אתגר נוסף שיכול לייצר משבר האקלים הוא שיטפונות והצפות. לאותן הצפות יש השלכות כלכליות ורגולטוריות על התעשייה. גשמים מרובים בזמן קצר יכולים להקשות על המפעל לטפל במים המזוהמים הזורמים משטחו. והנושא של ניקוז נכון הפך לנושא מרכזי.

בדוח מוזכרים דרכים שונות לטפל בבעיה, ביניהן לבחור אמצעים דלי תחזוקה לניהול נגר כגון שטחים עם צמחייה מווסתת ומנצלת מים, אמצעי השהייה, קידוחי החדרה, נפח זמין לאגירה ועוד.

פתרונות נוספים שמוצעים הם לייצר מערכת שמסוגלת להתמודד עם כמויות משקעים גדולות ולמנות אחראי על מערכת ניהול הנגר שיבטיח את תקינותה, ניקיונה והתאמתה לפעולה במצב שיטפון.

גם בעת הקמת המפעל וגם לאחר הקמתו ניתן וכדאי לנתח את השטח ואת כמויות הגשמים הצפויות בו, ולתכנן היכן וכיצד להציב אמצעי טיפול בשיטפונות ובמים מזוהמים.

להטמיע שיקולי אקלים וסביבה בהתנהלת הפיננסי

למשבר האקלים יש השלכות על מגוון היבטים בריאותיים, מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. אולם, בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי משבר האקלים הוא גם משבר פיננסי. עקב כך, מתגברת הדרישה מחברות לפתח אסטרטגיית ESG (סביבה, חברה וממשל) שמתחשבת בסיכוני אקלים כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית.

באירופה כבר כמה שנים שחברות גדולות נדרשות לפרסם דוחות אחריות תאגידית ESG, ולאחרונה גם הרשות פלניירות ערך בארה"ב בוחנת את הנושא. בחודש מרץ האחרון הרשות פרסמה להערות הציבור תקן חדש העוסק במתן גילוי נרחב בנושאי אקלים בדוחות הכספיים. לפי התקן, בדוח הכספי של חברה אמור להופיע תיאור של השפעות משבר האקלים עליה. כמו כן, על החברה לפרט על הערכת סיכוני מעבר וסיכונים פיזיים שעשתה, מטרות ויעדים ותכנית החברה לשינויי מעבר, תכנית איפוס או הפחתת פליטות פחמן ועוד.

בדוח מציעים לא להמתין לחובה הרגולטורית, אלא להטמיע את הנושא באופן וולונטרי באמצעות פרוטוקול TCFD שהוקם במטרה להעניק כלי דיווח לארגונים המעוניינים לחשוף את האופן שבו הם מתמודדים עם משבר האקלים, כיצד המשבר צפוי להשפיע עליהם ולשנות את הפעילות העסקית שלהם. במסגרת הפרוטוקול פורסמה מסגרת דיווח וולונטרית בשנת 2017. בארגון חברות מעל 2,300 חברות מ- 88 מדינות ברחבי העולם.

גם גופים רגולטורים של ענף הפיננסים בישראל עוסקים בנושא בשנתיים האחרונות, כפי שדיווחנו במספר הזדמנויות.

---

מסמכים רלוונטיים: