ארה"ב אישרה בתחילת החודש חקיקה חדשה להפחתת ריכוז העופרת [Pb] בחומרים מהם מורכבת צנרת מים חדשה או צנרת מים שמוחלפת (אך לא צנרת קיימת). מטרת החוק היא לסייע בהגנה על בריאות הציבור, ובמיוחד על בריאותם של ילדים, מפני הסיכונים הנובעים מחשיפה לעופרת.
כתבות רלוונטיות:
החוק מגביל באופן משמעותי את תוכן העופרת המותר בחומרי אינסטלציה (צינורות ואביזרים) המשמשים הן לבנייה חדשה והן להחלפה של אינסטלציה קיימת. עד כה אחוז העופרת שהותר לשימוש בחומרים אלה עמד על 8%, אך החוק החדש מגביל את הכמות ל־0.25%.
מנהל ה־EPA ציין כי מדובר בצעד חשוב במאמצי הארגון להביא לשיפור מהותי בבריאותם של ילדים ולצמצם את חשיפתם למקורות עופרת. הכלל מחייב את היצרנים והיבואנים לעמידה בדרישות הסף באמצעות תהליך פיקוח.
בשנים האחרונות היו מספר מקרים בהם התגלה ריכוז גבוה של עופרת במי השתייה. אחד הידועים שבהם ארע בשנת 2016 אז הכריז נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על מצב חירום במדינת מישיגן לאחר שנמצאו רמות גבוהות של עופרת במי השתייה של העיר פלינט. זאת בעקבות תלונות רבות על איכות המים שהתקבלו מתושבי העיר בשנתיים שקדמו לכך.
בדצמבר 2018, הודיעה EPA על תוכנית פעולה להפחתת ריכוזי העופרת וחשיפתם לילדים. התוכנית כללה צמצום כמות העופרת בחומרים כמו צבע, מזהמי אוויר, מי שתייה וזיהום קרקע ואבק. באוקטובר 2019 עלתה הצעת חוק עופרת ונחושת של ה־EPA שכללה שורת פעולות להפחתת כמות העופרת במי השתייה.
באותו החודש חתמה ה־EPA על מסמך הבנות שיתאם בין 12 גופים מבקרים ברחבי המדינה, ודיווח על 117 פעולות אכיפה פדרליות שבוצעו כדי להבטיח שקבלני שיפוצים, בעלי קרקעות ומנהלי נכסים עומדים בתקנות המחייבות אותם להגן על קהילות ועל הציבור מפני חשיפות לעופרת.
ה־EPA העבירה מענקים בסך 43.7 מיליון דולר בשנים 2019-2018 לטובת מימון בדיקות לאיכות מי שתייה בבתי ספר ותוכניות לטיפול בילדים, ומימון נוסף של 26 מיליון דולר ב־2020.
כמו כן, הועברו מענקים בסך 42.8 מיליון דולר לתמיכה בקהילות מוחלשות לצורך אספקת מערכות מי שתייה ציבוריות בהתאם לחוק מי השתייה הבטוחה. המימון משמש גם לבדיקות איכות מים ביתיות, כולל בדיקת מזהמים נוספים.
מה מצב החשיפה לעופרת בישראל? תקן ישראלי "5452 בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה", מגדיר דרישות לגבי התאמתם לשימוש של מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה, בהתייחס להשפעתם על איכות המים, כולל התייחסות לריכוז עופרת. עדכון של התקן בשנת דצמבר 2016 קבע כי התכולה המרבית של עופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה לא תעלה על 0.25%.
במי שתייה התקן הישראלי לעופרת במי שתייה עומד על 10 מיקרוגרם לליטר על בסיס התקינה האירופאית והמלצת ארגון הבריאות העולמי.
לפני מספר חודשים דיווחנו כי משרד הכלכלה ומשרד הבריאות דחו את יישום התקן המגביל את ריכוז העופרת בברזי אמבטיה ונטילת ידיים (מוצרים שאינם מיועדים למי שתייה). התקן היה אמור להיכנס לתוקפו באותו החודש, אך בעקבות בקשה של יבואנים ויצרנים של מוצרי מתכת, ניתנה הארכה של שנה נוספת עד מרץ 2021. לדברי המשרדים, הדחייה נעשתה במטרה לאפשר ליבואנים וליצרנים להיערך לשינוי, ולהשתמש במלאי שנצבר.
אך ברזי אמבטיה ולנטילת ידיים שמיוצרים בישראל יצטרכו לעמוד בתקן החדש כבר ב 1 ליולי 2021 וכל ברז שיובא לישראל אחרי תאריך זה יצטרך לעמוד בתקן.
לפי מסמך של המשרד להגנת הסביבה, חשיפה לעופרת עלולה לגרום למגוון רחב של השפעות בריאותיות, כולל בעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, מוות ממחלות לב וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה בלחץ דם ופגיעה בפוריות. עוברים, תינוקות וילדים קטנים פגיעים במיוחד להשפעות של עופרת, מכיוון שמערכת העצבים המרכזית אצלם מתפתחת בקצב מהיר. בנוסף, ילדים סופגים עד %70 מהעופרת הנצרכת, זאת לעומת מבוגרים שסופגים רק כ-%10 ממנה.
עד לשנות התשעים שימשה תרכובת של העופרת כתוסף לדלק לצורך שיפור ביצועי המנוע (בנזין אוקטן 91). בעקבות מחקרים שהראו ירידה במנת המשכל כתוצאה מחשיפה לרמות סביבתיות גבוהות של עופרת, נאסר השימוש בעופרת כתוסף לדלק במרבית מדינות העולם, לרבות במדינת ישראל.
----------
מסמכים רלוונטיים: