המשרד להגנת הסביבה פרסם בפעם השנייה להערות הציבור, חודשיים לאחר הפרסום הראשון,  מסמך מדיניות מעודכן המציג את עמדתו בשאלת יבוא אפר פחם ותעדוף השימושים בו. זאת לאחר ששקל הערות ותגובות שהגיעו מהציבור, קיבל את חלקן ובהתאם עדכן את טיוטת המסמך שבכוונתו לאשר.

נזכיר, כי המשרד החליט במקור לעדכן את מדיניותו בנושא בעקבות תביעה שהגישה חברת נשר לבג"ץ להתיר יבוא אפר פחם לארץ. נשר משתמשת באפר פחם כחומר גלם לייצור מלט, אך משתחנות הכח הפחמיות של חברת החשמל פועלות בתפוקה מופחתת, בעקבות מדיניות צמצום השימוש במטרה לצמצם את זיהום האוויר, יש לנשר מחסור באפר פחם והיא מבקשת מהמשרד להגנ"ס שיתיר לה לייבא את אפר הפחם החסר.

לדברי המשרד, מאחר ולהליך זה השלכות פוטנציאליות על הסביבה, על הציבור הרחב, ועל יצרני מלט ובטון, המשרד מעוניין לקבל דעות ומידע מהציבור ובעלי עניין, טרם גיבוש מדיניות סופית בנושא. בעוד השורה התחתונה במסמך המדיניות הראשון שפורסם לפני חודשיים היה שיש להתיר יבוא אפר פחם, במסמך המעודכן, המשרד משנה את דעתו ומציין כי למרבית השימושים, אין הצדקה לאשר ייבוא אפר פחם.

עקרון הזהירות המונעת | סכנת קרינה רדיואקטיבית

מסמך המדיניות המעודכן בחן את העלות הכלכלית הנובעת מהשפעות הנובעות מהשימוש באפר פחם מבחינה בריאותית/סביבתית, לעומת התועלת הנובעת מהשימוש בו כתחליף לחומרים אחרים בענפי הבנייה והתשתיות.

המשרד מציין כי בכל הנוגע לשאלת ייבוא אפר הפחם, העיקרון המנחה בתהליך קבלת ההחלטות הוא עקרון הזהירות המונעת (Precautionary Principle), לפיו יש לצמצם בעלות סבירה את החשיפה לסיכונים פוטנציאלים כאשר קיימת אי וודאות לדרגת הסיכון.

במקרה של אפר פחם, העלות מהשימוש באפר פחם מתייחס בעיקר לגידול בקרינה רדיואקטיבית והשפעתה על בריאות הציבור.

אין הצדקה לייבוא אפר פחם לתעשיית הצמנט והבטון למבנים

בנוגע לצמנט מציין המשרד, כי בחן את השפעת תוספת הקרינה המייננת הנובעת מהחשיפה לאפר פחם המשולב בצמנט, בשל עליית ריכוז החומרים הרדיואקטיביים בו. לדברי המשרד, הפער בין התועלת לעלות קטן ולכן לא נמצאה הצדקה ברורה לייבוא אפר פחם לתעשיית הצמנט. אבל מוסיף כי אם יחל ייבוא של צמנט המכיל אפר פחם תיתכן פגיעה בתחרות ובמקרה כזה יהיה מקום לבחינה מחודשת של עמדה זו.

גם בנוגע לתעשיית הבטון למבנים, נמצא כי ככל הנראה אין הצדקה כלכלית לייבוא אפר פחם. שימושים נוספים שנבחנו (חקלאות, חומר מילוי לתשתיות ולייצוב בוצה) נמצאו כלא כלכליים ו/או לא אושרו על ידי אנשי המקצוע במשרד עקב הסיכון כי ההרכב הכימי של אפר הפחם אינו עומד בערכי הסף הנדרשים לשימוש חוזר בקרקע.

תיתכן הצדקה לייבוא אפר פחם לבטון לתשתיות

שימוש באפר פחם לבטון לתשתיות, עשוי לתת ערך כלכלי גדול בהארכת חיי התשתית מבלי לגרום לסיכון האוכלוסייה כתוצאה מקרינה. אך המסמך של המשרד להגנ"ס מציין כי לא בחן את האפשרות הזאת היות וכיום אין בישראל דרך להפריד את השימוש בבטון בין בנייה למגורים לתשתיות ולכן ממליץ המשרד להמשיך לבדוק את הנושא מבחינה רגולטורית וכלכלית.

הערות הציבור שהתקבלו

מסמך המדיניות הראשון שפורסם לפני כחודשיים להערות של הציבור הניב רשימה ארוכה של שאלות והערות, שאת חלקן קיבל המשרד והטמיע במסמך המעודכן שפרסם עתה.

להלן חלק מהערות הציבור שהתקבלו:

1. חשש מקרינה מייננת גם בחשיפה תעסוקתית ולא רק סביבתית
2. הצורך בסילוק פסולת מאפר פחם מיובא
3. התייחסות לתחשיב זהה לאפר פחם מקומי ומיובא
4. היתרון בשימוש בתשתיות
5. הפרש קטן בין העלות לתועלת (מרווח טעות)
6. צדק חלוקתי בבטון (פיזור מפעלים)
7. היעדר איסורים על שימושי חקלאות וגינון
8. סיכונים סביבתיים שיש לקחת בחשבון

הציבור מוזמן לשלוח הערותיו למסמך המעודכן עד ה-22 באפריל  29 לאפריל למייל:   efer_pecham@sviva.gov.il

קישור למידע נוסף בנושא באתר המשרד להגנ"ס

-------------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האם המשרד להגנ"ס יתיר יבוא של אפר פחם? 05.02.2018
2. חברת חשמל תפחית את השימוש בפחם ב-30% במקום ב-20%, 04.01.2018
3. המשרד להגנ"ס הופך את חוות הדעת ונותן אור ירוק לאחסון קונדנסט, 28.11.2017
4. שטייניץ ממשיך לקדם מדיניות 'אנטי-פחמית' להעדפת ייצור חשמל בגז, 14.11.2017
5. שטייניץ שינה דעתו: תחנות כוח פרטיות יחליפו את הפחמיות, 29.05.2017
6. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: