האם איכות הסביבה תחסל את התעשייה בישראל?
בעלי העניין המרכזיים עסקו בשאלה זו בהרחבה בכנס סביבה 2050: מנכ"ל בז"ן, יו"ר כי"ל, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ראש עיריית דימונה, ומנכ"ל אדם טבע ודין ורבים נוספים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 01/2/2018

המושב הראשון בכנס 'סביבה 2050' שהתקיים ביום שלישי האחרון, עסק בשאלת קיומה של התעשייה בישראל, לאור הקריאות מצד פעילים סביבתיים ואחרים כנגד הרחבת מפעלים ואף כנגד המשך פעילותם בסמוך לאזורי מגורים ובפרט מפעלים שמרבית התוצרת שלהם מיועדת ליצוא. מגמה זו כמובן התחזקה בשנים האחרונות עם השימוש הגובר ברשתות החברתיות, כאשר מפרץ חיפה והפעילות התעשייתית שבו, עם בתי הזיקוק, הם המקום שהכי מזוהה עם הסוגיה.

התעשיינים: יחסי ציבור שליליים לא מוצדקים

אלי אברמוב, שמסיים בימים אלה את תפקידו כסמנכ"ל תפעול גלובלי בחברת אדמה ומשמש גם כיו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים הציג את נקודת המבט של התעשיינים. לדבריו,  התעשייה תרמה במשך 7 עשורים לחוסנה של המדינה, לבנייתה, לכלכלתה, ולפתע נשמעים קולות כאילו אין צורך בתעשייה ובפרט אם זה ליצוא. אברמוב הבהיר כי התעשייה מכירה בחשיבות של שמירה על איכות הסביבה ובריאות התושבים אך הדגיש: "ללא יצוא התעשייה לא תוכל להתקיים".

לדבריו, מרבית זיהום האוויר בישראל מקורו בייצור חשמל, לאחר מכן תחבורה ורק במקום השלישי התעשייה שמשלושת המגזרים עשתה את השיפור המשמעותי ביותר מאז תחילת העשור. למרות זאת, התעשייה סובלת מיחסי ציבור שליליים על אף תנאי השכר שגבוהים יותר מהממוצע בענפי השירות, הלין אברמוב.

אברמוב גם ציין שהתעשייה הכבדה יותר עמידה ממגזר ההייטק מפני העברה לחו"ל במקרה של רכישות ומיזוגים. לדוגמא, כאשר חברת כמצ'יינה רכשה את מכתשים אגן (אדמה) היה חשש אצל העובדים שהייצור יעבור לסין. לכאורה דבר מתבקש לאור הפער בתנאי השכר והרגולציה והעובדה שמרבית חומרי הגלם של החברה מגיעים מאסיה. אך החשש התבדה וההשקעה בפעילות הישראלית רק גדלה כאשר הוקם מרכז מו"פ של קבוצת אדמה בנאות חובב בו מועסקים 150 חוקרים.

המשרד להגנת הסביבה: אפס סובלנות למזהמים

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, התייחס לנושא ואמר: "עסקים ומפעלים היום צריכים להפנים: יכולת הספיגה של הציבור, של המשרד להגנת הסביבה כמייצג הציבור ושל בתי המשפט היא 'אפס סובלנות' לגורמי זיהום וסיכון שמשפיעים על בריאות תושבי מדינת ישראל. לא נאשר - וגם לא יאפשרו לנו לאשר - פעולה של גורמי זיהום וסיכון חדשים בקרבת אוכלוסייה שמשפיעים לרעה על בריאות תושבי מדינת ישראל".

מה הפתרון? לדברי דנציגר: "חברות צריכות לשאול את עצמן היום איך הן ממציאות קווי ייצור חדשים, מוצרים חדשים, שירותים חדשים, טכנולוגיות חדשות, אפשרויות ניהול של המערכות בצורה חדשה ומיקומים חדשים. צריך לעבור לדבר על מניעה והפחתה במקור. המפעלים והחברות צריכים לחשוב מלכתחילה איך לא להיכנס לסיטואציה של זיהומים וסיכונים שמשפיעים על בריאות תושבי מדינת ישראל. איך מלכתחילה למצוא את קו הייצור הנכון, את הטכנולוגיה הנכונה, את המיקום הנכון של מפעל ושל פעילות".

שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, אמרה: "בעשור האחרון יש קפיצת מדרגה בביצועים הסביבתיים של התעשייה, הפחתה גדולה מאוד בזיהומים הנפלטים לסביבה והשקעות של מיליארדי ₪. מדיניות המשרד ודרישותיו הובילו את התעשייה לרמת ביצועים סביבתיים העומדת בקו אחד עם הרמה האירופית המתקדמת ביותר".

עוד הוסיפה נזר, כי "השיח המתלהם והפופוליסטי בנושאים סביבתים הולך ונהיה שכיח יותר. הוא פוגע בציבור שמוצף במידע לא אמין ומגמתי, הוא פוגע בחוסן הכלכלי של המדינה - וחשוב מכל בחוסן הסביבתי. סיפור האמוניה במפרץ הוא אחת הדוגמאות לכך". נזר מתכוונת לכך שהחלופה הבטיחותית יותר, לפי עמדת המשרד להגנ"ס, ליבוא אמוניה באמצעות אוניה והזרמתה הישירה למפעלים לא התקבלה ע"י עיריית חיפה.

הארגונים הירוקים: לא לתעשייה מזהמת בסמוך לאוכלוסייה

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, ציין כי 'אדם טבע ודין' נמצאת מצד אחד במאבקים מול התעשייה בין השאר באמצעות עתירות שנידונות בבתי המשפט, אך מצד שני הארגון גם מקיים דיאלוג עם התעשייה ועם משרדי הממשלה השונים כדי להוביל שינוי סביבתי. ברכה הסביר את הקו המנחה של הארגון, לדבריו אט"ד לא מתנגדת באופן גורף לבתי הזיקוק או הרחבתם אלא על הדרך בה הדברים נעשים, למשל שהתכנית להרחבת בז"ן תהיה מפורטת, משום שבסמוך למתחם המזהם חיים יותר מחצי מיליון בני אדם.

ברכה הוסיף כי יש להכביד על התעשייה שברובה הגדול נשלטת על ידי מספר מצומצם של משפחות בכל מה שנוגע לתמלוגים שצריכים להיכנס לקופת המדינה: "אסור לנו, כארגון חוץ ממשלתי, לוותר על היותנו כלב השמירה על הסביבה בישראל. דובר לא מעט על החשיבות של התעשייה לכלכלה הישראלית, אבל יש שני צדדים לאותו מטבע – צריך להכביד על התעשייה בכל מה שנוגע לתמלוגים. הובלנו בוועדת ששינסקי שינוי משמעותי בנושא – אבל צריך להכניס יותר ויותר תמלוגים למען שיקום הסביבה".

ליהי שחר ברמן מארגון מגמה ירוקה ביטאה היטב את הטיעון הסביבתי השכיח כשציינה כי יש מקום לתעשייה בישראל אך לא כזה שמסכן את בריאות התושבים ופועל במרכז אוכלוסייה. לכן לדבריה, יש להתנגד להרחבה של בז"ן שמטרתה העיקרית הגדלת הייצוא של החברה על חשבון זיהום האוויר של התושבים.

ראש עיריית דימונה מזמין את תעשיית מפרץ חיפה לדרום

מי שהציג עמדה הפוכה היה ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שתמך בשנה האחרונה בפתיחה מחודשת של המפעל הדרומי של חיפה כימיקלים, על רקע משבר האמוניה. ביטון הסביר כי חלק ניכר מעובדי חיפה כימיקלים גרים בדימונה וכי חשוב לו שתהיה עבור תושבי העיר תעסוקה איכותית. ביטון אמר שהוא ישמח לקלוט את התעשייה של מפרץ חיפה בדרום באזור דימונה - בז"ן, כי"ל, חיפה כימיקלים ועוד. לדבריו התעשייה הכימית מספקת תעסוקה איכותית ובתנאים טובים לעובדים ונושא התעסוקה קריטי באזור הדרום.

ביטון ציין כי למרות התמיכה שלו בתעשייה הוא לא מזניח את תחום איכות הסביבה בעיר וציין כי החל את דרכו כפקיד במחלקת שפ"ע בעיר, כך שהוא מכיר את הנושא מקרוב. לדבריו בשנה האחרונה הוביל מספר פרויקטים סביבתיים חדשים בעיר בהיקף של מיליוני ₪:

  • התייעלות אנרגטית: החלפת גופי תאורת הרחוב של העיר לנורות לד
  • חיסכון במים: השקיה של שטחים ציבוריים במים מושבים
  • מונה נטו: עד סוף שנת 2018 העיריה לא תצרוך חשמל בזכות הקמת של פרויקטים סולאריים במסגרת מונה נטו.

מנכ"ל בז"ן: 300 אלף איש מתפרנסים מהמוצרים שלנו

ישר בן מרדכי, מנכ"ל בז"ן הציג את עמדת החברה. לדבריו, כשהגענו להתיישב בארץ החלטנו לבנות מדינה שיכולה לייצר לעצמה את המוצרים הבסיסים: אוכל, קורת גג, אנרגיה ועוד. בז"ן היא חלק מזה טען בן מרדכי והציג נתונים לפיהם בז"ן מספקת יותר מ-60 ממוצרי הדלק שנצרכים בארץ, מוצרי פלסטיקה ומוצרים רבים אחרים, כאשר יותר מ-350 מפעלים בארץ נשענים על המוצרים של בזן ויותר מ-50 אלף בתי אב, קרוב ל-300 אלף איש מתפרנסים מהמוצרים שמיוצרים בבז"ן.

בן מרדכי הוסיף כי מלבד ההשקעה האדירה באיכות סביבה, בזן הקימה מתקנים שמספקים את הדלקים הכי מתקדמים ונקיים בישראל ומביאים לשיפור באיכות הסביבה ואיכות האוויר בכל המדינה. לדוגמא, בז"ן הקימה מתקן שמייצר סולר נטול גופרית המשפר את איכות השריפה במנועי הדיזל ומפחית את פליטות החלקיקים. "דברים טובים קורים בבזן, ואנחנו נמשיך לעשות דברים טובים ומוצרים מתקדמים שיתאימו לצרכים המתפתחים של מדינת ישראל." הוא סיכם.


הדברים נאמרו בכנס 'סביבה 2050' ביוזמת משרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', החברה לשרותי איכות הסביבה, ורידיס, תהל ובני מורן הפקות


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. ראיון עם מנכ"ל המשרד להגנ"ס – ישראל דנציגר, 25.01.2018
  2. איזה פעילות מזהמת יותר מהתעשייה? 12.12.2017
  3. מנכ"ל בז"ן התפטר, 19.11.2017
  4. מה מבשל המשרד להגנ"ס לתעשייה? 15.05.2017