וועדה בין-משרדית למיסוי תחליפי נפט (ועדת "מיסוי ירוק 3") פרסמה להערות הציבור את המלצותיה לקידום שימוש בתחליפי נפט, תוך הפנמת היתרון הסביבתי של התחליפים וקידום הביטחון האנרגטי של ישראל. למרות שהדו"ח עוסק בעיקר בתחבורה, יש בו גם התייחסות משמעותית למיסוי דלקים לתעשייה וייצור חשמל. המלצות הוועדה, אם ייושמו, ישפיעו באופן משמעותי על עלות הדלק בישראל למגזרים השונים.

מדוע הוקמה הוועדה?

הוועדה הוקמה על פי החלטת ממשלה משנת 2013 לצורך קביעת מדיניות מיסוי למגוון מקורות האנרגיה לתחבורה ולכלי רכב ולמתקני תשתית. הוועדה כוללת נציגים מרשות המסים, משרדי האוצר, התחבורה, ראש הממשלה, הגנת הסביבה והאנרגיה.

הוועדה פרסמה דו"ח מקיף, בעל 216 עמודים, הכולל בעיקר המלצות לענף התחבורה ודלק תחבורה, אך אנו נתמקד בהמלצות המתייחסות לתעשייה.

העלאת מס הבלו על דלקים לחשמל ולתעשייה

על פי הדו"ח, שיעור המס הנמוך המוטל על מזוט לא מפנים את הנזק הבריאותי-סביבתי הנגרם מזיהום האוויר כתוצאה משימוש במזוט, במקום בגז טבעי. בהמלצות הוועדה נאמר כי עד כה, לא בוצעה העלאה של המס על המזוט עקב הרצון לא לפגוע בתעשיה כל עוד אין מקור אנרגיה חלופי זמין. עתה, משיש גז טבעי, שהוא פחות מזהם, הוועדה רוצה לעודד את התעשייה לעבור להשתמש בו.

הפתרון שמציעה הוועדה כדי לעודד את התעשייה לעבור לגז הטבעי וכך לצמצם את זיהום האוויר והעלויות החיצוניות הנלוות, היא להעלות את הבלו על המזוט בהדרגה בשנים הקרובות. עוד צויין בדו"ח הוועדה, שצרכני מזוט הסמוכים לרשת חלוקת הגז יוכלו להתחבר אליה, וצרכנים מרוחקים יוכלו לקבל גז טבעי דחוס במיכליות או להשתמש בדלקים נקיים יותר כגון גפ"מ, סולר או מזוט דל גופרית.

מי מרוויח? חברות הגז וקופת המדינה. מי מפסיד? התעשייה

אין וויכוח על כך שיש לקחת בחשבון את העלויות הבריאותיות-סביבתיות שמקורן בזיהום האוויר הנגרם משימוש במזוט בתעשייה ולעודד את התעשייה לעבור לדלקים נקיים יותר ובראשם הגז הטבעי. אין גם וויכוח כי העלאת המס על המזוט, תגרום לתעשייה לעבור לגז טבעי. אך האם נבחנו פתרונות אחרים? והאם נשקלה הפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה?

הוועדה מסבירה כי אי הפנמת הנזק הבריאותי-סביבתי כתוצאה משימוש בדלקים מזהמים, מעודד את כל הצרכנים לזהם יותר וכך הרווחה החברתית נפגעת. בדו"ח מכירים בכך שהעלאת המס המוצעת אכן עלולה לפגוע ביכולות התחרות של התעשייה המקומית, ואומרים כי "כאשר מוחלט לסייע לתעשייה המקומית ראוי לעשות זאת באופן ממוקד, למשל באמצעות חוק עידוד השקעות הון המעניק הטבות שונות רק לתעשייה שמתחרה בעולם". זו אמירה ראויה, אך כל עוד לא קושרים בין מנגנון התמיכה להעלאת המס, יש חשש שהתעשייה הישראלית שוב תפגע באופן חד צדדי.

כדאי גם לבחון מי המרוויחים הגדולים מהעלאת המס על המזוט. קופת המדינה תזכה בהכנסת מסים נוספת מהתעשייה וענף ייצור החשמל בגובה 2.2 מיליארד ₪ בשנה, כך על פי הדו"ח. בנוסף, חברות הגז כמובן ירוויחו כי הן יקבלו את התעשייה כלקוחות מבלי להידרש להורדת מחירים. נכון שגם הציבור מרוויח מהמהלך שצפוי לצמצם את זיהום האוויר, אך בניגוד לקופת המדינה וחברות הגז, הציבור ירוויח מכל פתרון של צמצום זיהום אוויר ולאו דווקא מהפתרון הספציפי המוצע.

למה לא להוריד את מחירי הגז?

לפני חודש דיווחנו על קריאה של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברות הגז: "תורידו את המחיר משום שכל הישראלים נושמים את האוויר המזוהם, גם אתם והמשפחות שלכם". גבאי הסביר אז: "ירידת מחירי הנפט בעולם לצד הקשיחות של מחיר הגז הטבעי בישראל מונעת את הרחבת השימוש בגז".

מנגד, בדו"ח הוועדה טוענים: "מחיר הגז הטבעי בישראל נמוך ביחס לעולם, כך שגם לפני וגם אחרי ההתייקרות הצפויה המחיר יהיה זול יחסית  מכל הסיבות האלו לא נראה שתהיה פגיעה משמעותית בתעשייה".

איך אפשר להשפיע על קבלת ההמלצות?

רשות המסים/הוועדה מזמינה כל גורם אשר יש לו עניין בהמלצות הוועדה המפורטות בדו"ח, להעביר הערות לדוא"ל urizi@taxes.gov.il עד ליום 28.3.16 בשעה 12:00. את ההערות יש להעביר במתכונת המפורטת בדף המידע הבא - קישור.

------

קישורים רלוונטיים

1. דוח הוועדה למיסוי ירוק 3 - תחליפי נפט לתחבורה, רשות המסים [pdf]
2. מאמר: מיסוי ירוק זה לא רק לתחבורה, 21.03.2016
3. גבאי מתייחס למפעל שהודיע על הפסקת השימוש בגז טבעי: "חלום הבלהות של המשרד להגנ"ס", 01.02.2016
4. שינוי אקלים | infospot