הוועידה השנתית של עובדי היחידות והאיגודים לאיכות הסביבה שהתקיימה לאחרונה הפגישה בין מאות עובדי היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות במפגש מקצועי בו הוצגו ושותפו פרויקטים סביבתיים שיושמו ביחידות השונות, ונדונו נושאים הנמצאים על סדר היום הסביבתי ברשויות המקומיות.

את הועידה פתח ראש אשכול שלטון מקומי, חינוך וקהילה במשרד להגנת הסביבה, יורם הורוביץ שהכיר במעמד המקצועי החשוב של היחידות הסביבתיות ואמר: "מי שזוכר את מערך היחידות הסביבתיות לפני 20 שנה זוכר משהו כמו 8-9 יחידות מצומצמות עם כוח אדם דל ולא תמיד מקצועי ואילו כיום המשרד להגנת הסביבה לא יכול לתפקד ללא המכפיל כוח של מערך היחידות הסביבתיות. תפקידנו להמשיך ולחזק את היחידות הקיימות ולהשלים את המערך היכן שעדיין אין."

ד"ר ניצן לוי, מנכ”ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ויו”ר העמותה ציין את הרפורמה בתכנון וברגולציה של התכנון - כדאגה מרכזית. לדבריו "זה מדיר שינה מעיננו. אנחנו שוברים את הראש איך לצאת מזה, אך גם לזה נמצא פתרון".

היטל הטמנת פסולת | מרכז השלטון המקומי עותר לבג"ץ

שלמה דולברג מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, דיבר על נושא היטל הטמנת הפסולת שנמצא לאחרונה במחלוקת בין הרשויות המקומיות למשרד להגנת הסביבה. לדבריו, היטל ההטמנה עלה בצורה לא פרופורציונלית בשנים האחרונות, עדי כדי כך שהכספים נאגרים ללא שימוש בקרן הייעודית האמורה לנצל אותם בין השאר לטובת הסדרת שוק הפסולת. לא רק זאת, אלא שהמדינה לוקחת מכספי היטל ההטמנה לטובת השלמת תקציב המדינה ולא ברור אם ומתי הכספים יוחזרו לקרן. דולברג סיכם: "אנחנו חושבים שהמדינה הייתה צריכה למתן את היטל ההטמנה בהתאם ליכולת שלה לנצל את הכספים האלה. אנחנו נתראה בבג"ץ."

מודל תדירות ביקורי פיקוח על רישוי סביבתי של עסקים

אורלי מילר, סגנית מנהל יחידה סביבתית נגב מזרחי, הציגה מודל חדש לקביעת תדירות ביקורי פיקוח על מפעלים במסגרת רישוי סביבתי. לדבריה, בשנה האחרונה, בין השאר בעקבות הרפורמה ברישוי עסקים, עלה צורך לבנות מערכת יותר סדורה לתחום הפיקוח הסביבתי על מנת לטפל בכמות העסקים המפוקחים שגדלה. הגידול נובע מאותם עסקים שבעבר טופלו על ידי אנשי המחוז של המשרד להגנת הסביבה וכעת עוברים לטיפול של היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות, בהתאם לעקרונות הרפורמה ברישוי הסביבתי.

ביחידה הסביבתית נגב מזרחי ניסו למצוא דרך לקבוע כיצד והיכן להשקיע את משאבי הפיקוח הסביבתי שיש בידיהם, היות והיחידה הסביבתית מטפלת במגוון של עסקים בעלי פוטנציאל השפעה סביבתי שונה. האם מפעל בעל פוטנציאל השפעה סביבתית גבוהה צריך לקבל פיקוח הדוק יותר ממפעל בעל פוטנציאל נמוך? ואם כן, אז כמה?

כך פותח מודל תדירות פיקוח לעסקים קטנים ובינוניים המבוסס על פרמטרים סביבתיים עליו נרחיב בידיעה נפרדת.

פסולת אלקטרונית | חוק הפיקדון | פסולת בניין

אמנון שחרור, מנכ"ל תאגיד המיחזור המוכר לפסולת אלקטרונית, מ.א.י, הציג את ההיבטים של יישום חוק פסולת אלקטרונית החלים על הרשויות המקומיות. בין השאר, ציין אמנון כי ניתן להתגבר על הקושי הקיים בהתקשרות עם גוף יישום מוכר ליישום חוק פסולת אלקטרונית הנובע מכך שיש שני גופים, דבר המחייב הליך בחירה, בניגוד לחוק האריזות בו קיים גוף אחד. כדוגמא, עיריית רמת גן ועיריית שוהם שהתקשרו עם מ.א.י לאחרונה.

עוד בעולם הפסולת, בהמשך לידיעה שלנו על סוגיית ביטול חוק הפיקדון, הציגה "אסופתא תאגיד מיחזור", חברה למיחזור מכלי משקה, טיעונים נגד איחוד חוק הפיקדון עם חוק האריזות. בין השאר משום שמדובר במאפייני שימוש שונים, פגיעה בהצלחה של חוק הפיקדון, דוגמאות מן העולם ועוד.

בנוסף לכך הציגה יפעת מאירוביץ-יפת, יו"ר פורום חברות המיחזור, את הבעיות עם זרם פסולת הבניין הנובע לדבריה מכך שלרשות המקומית אין אחריות חוקית לנושא ולכן אינה אוכפת ומטפלת בזרם פסולת הבניין באופן מספק. מצב זה גורם לכך שלמרות פעילות של המשרד להגנת הסביבה בתחום, פועלים בתחום הרבה עסקים פיראטיים ללא רישיון עסק שלא מטפלים ומובילים את פסולת הבניין כחוק ולעתים אף משליכים את פסולת הבניין במרחב הציבורי על מנת להימנע מתשלום היטל הטמנה. לדברי מאירוביץ-יפת, מצב זה מביא לפגיעה באותן חברות מיחזור שכן מתנהלות כחוק, היות והעלויות שלהן יותר גבוהות. בנוסף לכך, גם המדינה מפסידה את כספי המיסים התואמים, קרן הניקיון לא מקבלת את היטל ההטמנה וגורמים עירוניים וממשלתיים נוספים משלמים מיליונים לניקוי מצבורי הפסולת הפיראטיים. לכן, פורום חברות המיחזור תומך בתיקון חוק הניקיון בהתאם.

נושאים נוספים שהוצגו:

מסמך מסכם

* ניתן להגדיל בלחיצה

-------

קישורים רלוונטיים:

1. ראיון עם מי שמוציא לפועל את המדיניות הסביבתית ברשות המקומית, 1.09.2015
2. אבי גבאי עוזר לכחלון לסגור פינה בתקציב? 9.08.2015

עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי: