בחודש שעבר התקיימה הוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. בין הדוברים בוועידה היתה ד"ר מיכל שכטר, מנהלת תחום ייעוץ סביבתי ומנהלת האיכות של חברת LDD, אשר שפכה אור על הנושא של ביצוע סקרים היסטוריים לאיתור פוטנציאל זיהום קרקע.
נזכיר כי ביצוע סקר היסטורי לאיתור פוטנציאל זיהום בקרקע, הינו השלב הראשון בתהליך של חקירה סביבתית וטיפול בזיהום קרקע. מטרת הסקר ההיסטורי הינה היכרות עם פוטנציאל זיהום הקרקע באתר החשוד ובהתאם לכך תכנון יעיל ומקצועי של המשך החקירה הסביבתית בקרקע. סקר היסטורי אינו כולל דיגום קרקע וביצוע קידוחים, אלא איסוף של מידע, מסמכים ונתונים אודות האתר החשוד, אשר יכולים לשפוך אור על הפעילות שהתקיימו באתר ובסביבתו הקרובה בעבר ובהווה.
ד"ר שכטר ציינה כי בהתאם לעבודה שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה, ההערכה היא כי בישראל קיימים כ- 23,000 מוקדים בעלי פוטנציאל זיהום קרקע. המשמעות היא כי לכאורה ישנם 23,000 סקרים היסטוריים שיש לבצע כדי לדעת אם קיים פוטנציאל זיהום קרקע או לא. כפי שדיווחנו בעבר, באותה עבודה הוערכה עלות שיקום הקרקעות המזוהמות בישראל בכ- 9 מיליארד ₪.
במהלך ההרצאה ניתנו כמה טיפים מקצועיים לכלים היכולים לסייע בביצוע סקר היסטורי:
סוגיה נוספת שעלתה בהרצאה הינה שכיום אין דרישות סף המתייחסות להשכלה, למקצועיות ולניסיון הנדרש ממבצע הסקר ההיסטורי. מצב זה מקשה על בעל קרקע החשודה בזיהום, בבחירת מבצע הסקר ההיסטורי, ויכול להשפיע על האיכות המקצועית של הסקרים המבוצעים על ידי אנשים ללא ניסיון מתאים.
חשוב לציין כי המשרד להגנת הסביבה כן מגדיר דרישות סף מקצועיות לשלבי התהליך הבאים, ובכלל זה הגדרת דרישות מקצועיות מדוגמים בשלב ביצוע סקר גזי קרקע וסקר קרקע ומעורכי תהליך חקר קרקע בשיטת IRBCA. לכן מומלץ לוודא כי הספק הנבחר לביצוע הסקר ההיסטורי עומד בדרישות הסף המקצועיות להמשך הדרך.
(התכנית הסניטרית מאפשרת לאתר את מיקום הבורות הסופגים שהיו בשימוש בעבר באתר בו מבצוע סקר היסטורי)
למרות שקיימים בישראל עשרות אלפי מוקדים פוטנציאליים לזיהום קרקע, אין כיום תמריץ לביצוע סקר היסטורי וולונטרי – כלומר, ללא דרישה של המשרד להגנת הסביבה.
מצב זה מביא לכך שבעלי קרקעות מזוהמות נמנעים מלטפל בקרקע עד שלא יקבלו דרישה מפורשת מהמשרד להגנת הסביבה, דרישה אשר תחייב אותם לפעול בלוחות זמנים מוגדרים ותעמיד אותם בפני חשיפה משפטית אם יפרו את הוראות החוק. במדינות שונות בעולם ובפרט בארה"ב יש הקלות על בעלי קרקעות המבצעים מיוזמתם סקר היסטורי.
כל הסקרים ההיסטוריים מוגשים לאישור המשרד להגנת הסביבה, אך כיום אין מיפוי מלא של האתרים בהם בוצע סקר היסטורי בישראל. מאגר כזה יכול לשמש בעלי קרקעות או אנשים המעוניינים לרכוש קרקעות, ולספק להם מידע ראשוני על פוטנציאל לזיהום קרקע באתר או בסביבה הקרוב, ובמקרים מסוימים אף לסייע בביצוע של סקר היסטורי בהסתמך על אתר סמוך בו כבר בוצע סקר היסטורי בעבר.
המשרד להגנת הסביבה כן מצהיר במדיניות הקרקעות המזוהמות כי יפעל להקמת מאגר מידע של סקרים היסטוריים, בה ימופו אתרים המצויים בטיפול המשרד וסטאטוס הטיפול בהם. אך הכוונה היא רק לעדכן את סטטוס האתר ולא לאפשר גישה למסמכי הסקר ההיסטורי.
ד"ר שכטר הזכירה כי סקר היסטורי המבוצע באופן יסודי ומושכל מאפשר להתמקד באזורים ספציפיים ולתכנן תכנית חקירה ממוקדת ומושכלת, המתבססת על סוגי המזהמים הצפויים להימצא באתר ומיקומם, כך שבשלבים המתקדמים של חקר הקרקע, בהם נדרשים דיגומים פולשניים ניתן לחסוך משאבים כספיים וזמן.
----
קישורים רלוונטיים:
ספקים לטיפול בזיהום קרקע:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
LDD | ד"ר רפי מנדלבאום | 072-3712254 | Ldd@infospot.co.il |
WINDEX | דורון בכר | 054-9360419 | windex@infospot.co.il |
קומפוסטאור | ליאת גרוס | 072-3719906 | compost@infospot.co.il |
איזיטופ | טל אביטוב | 072-3712248 | easytop@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |