ביום שלישי האחרון  התקיים יום איכות הסביבה בכנסת ובמסגרתו נערכו דיונים בנושאי סביבה מגוונים בוועדות השונות. בין היתר, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הציגה את פעילות משרדה בוועדת הפנים, בוועדת קרן העושר דנו בכדאיות ההשקעה בגז ודיונים שונים התמקדו בנושא משבר האקלים על רקע סיום הוועידה בגלזגו. כמו כן, פינוי מפרץ חיפה עלה שוב לדיון.

בין היתר, היה מעניין לשמוע את מנכ"ל המשרד להגנ"ס לשעבר, גיא סמט, מציג את עמדת משרד האנרגיה בעניין פיתוח משק הגז, כמנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה.

כתבות רלוונטיות:

1. השרה להגנ"ס מבקשת להפסיק לפתח מאגרי גז, 15.11.2021
2. חשמל אמין לפני אנרגיות מתחדשות, 18.10.2021
3. המשרד להגנ"ס מתנגד למתווה הגז, 06.6.2021
4. משרד האנרגיה מפרסם תוכנית משלו, 21.4.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

על סדר היום: פינוי מפרץ חיפה ומס פחמן

במסגרת הצגת פעילות המשרד להגנת הסביבה בוועדת הפנים והסביבה, אמרה השרה זנדברג כי היא פנתה לרוה"מ בבקשה להביא כהחלטת ממשלה את פינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה. השרה הבהירה כי על רקע ועידת האקלים בגלזגו, מובן עוד יותר שיש לפנות את התעשייה מחיפה לא רק בגלל זיהום האוויר אלא בשל נטיית העולם לזנוח דלקים פוסיליים ולעבור לאנרגיות מתחדשות.

בעניין מס פחמן הודיעה השרה כי בשבועיים הקרובים המשרד להגנת הסביבה יגיש לוועדת הכספים צו להטלת מס פחמן על דלקים ופליטות.

בנושא הפליטות מפסולת, השרה ציינה כי הגברת המיחזור, ההפרדה במקור וצמצום הצריכה עד סוף העשור תביא לצמצום המתאן – הנפלט מפסולת מוטמנת – ב-47% עד 2030 וב-92% עד 2050, בהשוואה לשנת 2015.

מלבד נושאים אלה, השרה זנדברג דיברה על פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחומי שימור ושיקום מערכות טבעיות, שיפור הסטנדרטים הסביבתיים (חוק רישוי כימיקלים, חוק קרינה מייננת, רפורמה בטיפול בפסולת מסוכנת ועוד), היערכות לשינויי אקלים, הפחתת גזי חממה ועוד.

להתייחס לשינוי האקלים כאיום ביטחוני

גם בוועדת החוץ והביטחון נערך דיון בנושא אקלים בו המשרד להגנ"ס קרא להתייחס לשינויי האקלים כאיום ביטחוני, ומנה את הצעדים הרצויים להמשך: גיבוש תוכניות היערכות הן במשרדי הביטחון ומשרד ביטחון הפנים והן בצה"ל, בביון, במשטרה, בכבאות והצלה ובמד"א. כמו כן, המשרד קרא למל"ל לכלול בהערכת המצב הרב שנתית שלו פרק בתחום האקלים.

מלבד גיבוש תוכניות היערכות, הומלץ על בניית תרחישי ייחוס על בסיס איומי האקלים וביצוע תרגילי היערכות של העורף בהתאם, וכן על תקצוב ויישום של תוכנית חומש להיערכות לשינויי אקלים.

מתסקיר שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת והוצג בדיון עולה כי שינויי האקלים רלוונטיים לתחום הביטחון ב-3 נושאים:

1. סיוע במצב חירום אזרחי עקב מזג אוויר קיצוני
2. כשירות מבצעית של הצבא
3. גיאופוליטיקה: השפעת שינויי האקלים על כלכלת מדינות האזור ועל מידת יכולתן לספק מים ומזון לאזרחיהן, שעלולה להגביר את ההגירה והפליטים.

מבחינת כשירות הצבא, צה"ל נדרש להתחיל להתאים את אימוניו ומבצעיו לתנאי מזג האוויר ולהתחשב בתנאים קיצוניים כמו חום קיצוני, שריפות וכו'. גם את אמצעי הלחימה יהיה עליו להתאים לאקלים המשתנה.

מנכ"ל המשרד להגנ"ס לשעבר תומך בהמשך הפקת הגז

בעוד שנציגי המשרד להגנת הסביבה מביעים התנגדות להמשך פיתוח של מאגרי הגז, גיא סמט, מי שהיה מנכ"ל המשרד להגנ"ס ועבר למשרד האנרגיה לפני כשנתיים, הציג עמדה שונה בדיון בוועדת קרן העושר שעסק במידת ההתבססות של משק החשמל על גז אל מול אנרגיות מתחדשות ויכולות אגירה.

לדברי סמט, המשמש כמנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה, ראשית כול יש לדאוג לביטחון האנרגטי ולאמינות של אספקת החשמל בארץ, אך בד בבד לעשות הכול כדי לעמוד ביעדים הקיימים לאנרגיות מתחדשות (30% עד 2030). לדבריו לא ניתן לוותר על המשך הקמת תחנות כוח גז ופיתוח תשתיות גז ולהסתמך רק על אנרגיות מתחדשות, אחרת לא יהיה חשמל.

סמט גיבה את עמדתו במהלכים שלדבריו נוקטות מדינות שונות ברחבי העולם: בגרמניה מקדמים בשנים הקרובות הקמה של תחנות גז,  ממשל ביידן יצא לתהליך תחרותי של חיפוש ופיתוח שדות גז וכך המצב גם בנורווגיה.

מאחר שלישראל יש גז שאמור להספיק ל-70 שנה, אין סיבה לא לייצא אותו למצרים ולאפשר לה להפחית פליטות על ידי השימוש בגז הזה במקום בפחם, לפי סמט.

כאמור, עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא הגז היא כי יש להפסיק להנפיק רישיונות חיפוש גז חדשים או להאריך רישיונות קיימים. כמו כן, כבר למעלה משנה שקיימת מחלוקת בין המשרד להגנ"ס לבין משרד האנרגיה על יעדי שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל לשנת 2030 – המשרד להגנ"ס מבקש לקבוע יעד של 40%, אך משרד האנרגיה, שהתחום הזה בסמכותו, קבע 30%, שגם הוא יעד מאתגר בהתחשב בזה שטרם הגענו ל 10%.

המשרד להגנת הסביבה שב והדגיש כי יישום יעדי האקלים של ישראל מחייב הפחתה עד הפסקה של שימוש בגז ואף ציין כי התועלת במעבר למשק דל פחמן היא גדולה ביחס לעלות המשקית הזניחה שתהיה למהלך. ואכן, לפי מודל שהציג המשרד, בשנת 2050 הגז יהיה שולי מאוד בייצור חשמל.

26% מפליטות גזי החממה בישראל הן פליטות פחמן דו חמצני משריפת גז מחצבים, כך לפי המשרד להגנ"ס. בהקשר זה, ד"ר אוהד קרני מהמשרד ציין בדיון בוועדת הכנסת כי אחד ההישגים של ועדת האקלים בגלזגו הוא ש-40% מהקרנות בעולם יגבילו את ההשקעות במיזמים שמזיקים לאקלים. השרה זנדברג ציינה כי ישראל אחראית ל-0.2% מהפליטות העולמיות ולכן במשרדה מתנגדים לפיתוח שדות גז חדשים שעלולים להעלות את אחריותה של ישראל להתחממות הגלובלית.

זנדברג הודיעה כי בכוונתה לפעול להעמקת יעדי הפחתת הפליטות עד שנת 2030. היא מחתה על השקעת המדינה בהפחתת הפליטות מצד אחד והשקעתה בגז מצד שני. לפי הנתונים שהציג המשרד להגנ"ס, המדינה מתכננת להקים תחנות כוח גזיות בהספק 1400 ואט בעלות של כ-5.5 מיליארד ₪, וכן להמשיך לפתח את רשת חלוקת הגז באמצעות מענקים בסך של כ-850 מיליון ₪, וכן לקדם תמ"אות להקמת מאות ק"מ של תשתיות הולכת גז בעלות של מיליארדי ₪, כ-5 מיליארד ₪ לקילומטר בממוצע. פיתוח תשתיות אלה גורר מחויבות של 30-40 שנה שנגזרת מאורך חייהן, לכן צריך להסיט את ההשקעות לאנרגיות מתחדשות בנות-קיימא. כך לדברי זנדברג.

---

מסמכים רלוונטיים: