לקראת הגשת המלצות 'ועדת אדירי 2' לממשלה, העוסקות בעדכון המדיניות לפיתוח משק הגז בישראל, משרד האנרגיה ביקש מכלל המשרדים החברים בוועדה להגיש את הערותיהן והתייחסותן הסופית.

אך פרסום מוקדם הקפיץ את המשרד להגנת הסביבה בטענה שמשרד האנרגיה לא המתין לקבל ממנו התייחסות ופרסם בשמו המלצות שהוא אינו תומך בהן. לכן, המשרד להגנ"ס פרסם את המלצותיו באתר האינטרנט הרשמי שלו תחת הכותרת "המשרד להגנת הסביבה מתנגד למתווה הצוות הבין-משרדי לפיתוח משק הגז בישראל".

המשרד להגנ"ס טוען כי המתווה יוביל לפיתוח מסוכן, לא מרוסן ולא אחראי של מאגרי גז ונפט, שיפגעו ביכולת של ישראל להיגמל מהתלות בדלקים מזהמים ולעבור לכלכלה דלת פחמן. המשרד טוען, בין היתר, כי יש לבחון הפסקת הקלות המס ליזמי הגז, השקעת תמלוגי הגז בקידום אנרגיות מתחדשות ופיתוח טכנולוגיות נקיות חדשות, הכרזה על לפחות 30% שמורות טבע ימיות, אי תוספת של תשתיות גז ביבשה בישראל ועוד.

זאת לא הפעם הראשונה שאנו עדים לעימות בין שני המשרדים – המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, למרות ששני השרים העומדים בראשם (גמליאל ושטייניץ) חברים באותה מפלגה.

כתבות רלוונטיות:

1. שטייניץ תוקף את גמליאל, 11.1.2021
2. ראיון עם דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, 31.12.2020
3. משרד האנרגיה מעגן את יעד האנרגיות המתחדשות, 25.10.2020
4. משרדי האנרגיה והגנ"ס מתנגחים על אנרגיות מתחדשות, 06/07/2020
5. כיצד נגיע ל- 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030?, 25.5.2021

החיכוך בין המשרדים הממשלתיים מתעצם

כאמור, המשרד להגנ"ס טוען כי מפרסום של משרד האנרגיה ניתן היה להבין כי המשרד להגנ"ס תומך במסקנות 'ועדת אדירי 2' כפי שהן, אף על פי שעמדתו שונה.

ועדת אדירי 2 עוסקת בעדכון המדיניות הנוגעת לפיתוח משק הגז בישראל, וחבריה, הכוללים נציגים ממשרדי ממשלה שונים לרבות המשרד להגנ"ס ומשרד האנרגיה, התכנסו במהלך חצי השנה האחרונה לדיונים בנושא.

לאחרונה, לקראת הגשת המלצות הוועדה לממשלה, משרד האנרגיה ביקש מהנציגים להעביר אליו את המלצותיהם, אך לדברי המשרד להגנ"ס, משרד האנרגיה הפיץ את מסקנות חברי הוועדה בעמדה סופית, מבלי להמתין להמלצותיו, על דעת עצמו.

בתגובה לכך, המשרד להגנ"ס פרסם את מסקנותיו והמלצותיו לתחום הגז באופן עצמאי והביע התנגדות למתווה המוצע בוועדה.

המשרד להגנ"ס תומך בקידום אנרגיות מתחדשות במקום גז

המלצות המשרד להגנ"ס מתחלקות ל-3 חלקים:

1. קביעת יעדים למשק דל פחמן ושימוש בתמלוגי הגז למטרה זו
2. הגנה על הסביבה הימית ומניעת אסונות
3. הימנעות מהשקעות בסיכון כלכלי ומסבסוד המדינה

בחלק הראשון, ההמלצות הן לקבוע במדיניות יעד למעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות של לפחות 95% עד לשנת 2050, ולצידו יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040, לגבש קריטריונים לשימוש בתמלוגי הגז לטובת הפחתת השימוש בדלקים פוסיליים ופיתוח והטמעה של טכנולוגיות נקיות חדשות, ולבחון האם יש הצדקה להתערב בכוחות השוק באמצעות מימון של יזמי הגז על ידי המדינה, לדוגמא דרך הקלות מס. כאן המשרד להגנ"ס מציין כי כיום, משרד האנרגיה מסבסד בהיקפים של מאות מיליוני שקלים את תשתיות הגז במקום את תשתיות האנרגיות המתחדשות.

החלק השני מתייחס לסביבה הימית, ובו המשרד להגנ"ס ממליץ לעצור לחלוטין פיתוח של מאגרי נפט או מאגרי גז המכילים אחוז משמעותי של נוזלים הידרוקרבונים. כמו כן, ממליץ המשרד כי בסיום השימוש תחול חובה על חברות הגז לפנות את התשתיות הכוללות ראשי קידוח, צנרת הולכה ואסדות, ולשקם את הסביבה הימית. עוד המלצה היא לא לאשר תוספת של תשתיות ביבשה.

המלצה נוספת נוגעת להכרזה על 30% לפחות מהסביבה הימית כשמורות טבע ימיות, תוך מתן עדיפות לאזורים ימיים רגישים, בכדי להגן על בתי הגידול הייחודיים מפני פגיעות מהולכת קווי גז, אסדות ותשתיות נוספות – וקביעת אזורי חיץ בין השמורות והאזורים הימיים הרגישים לבין פעילות הגז בים. ובצד זה, ההמלצה לא לפתח מאגרי גז באזורים ימיים - ויבשתיים - שהוגדרו כרגישים אקולוגית, וכן ההמלצה להקצות תקציבים להעמקת ההגנה והניטור על הסביבה הימית והמערכות האקולוגיות הימיות ולמניעת אסונות ימיים. בהקשר זה מצוין כי התקציבים יכולים להגיע משימוש בתמלוגי הגז, למשל.

להימנע מהשארת 'פילים לבנים מזהמים' בים

המשרד להגנ"ס הדגיש כי יש להימנע מפיתוח מסוכן, לא מרוסן ולא אחראי של מאגרי גז ונפט – עליו ממליץ משרד האנרגיה - שיפגע בגמילת ישראל מהתלות בדלקים מזהמים ובמעבר לכלכלה דלת פחמן ותחרותית כמו בשאר מדינות ה-OECD.

עוד הוסיף המשרד כי "יש חשש משמעותי ומבוסס שהתועלת הכלכלית התיאורטית, קצרת הטווח, ממימוש פוטנציאל הגז במרחב הימי של ישראל עלולה להתגמד לעומת העלייה הצפויה בפליטות גזי החממה של ישראל, הסיכונים המשמעותיים לסביבה, כמו גם אובדן הזדמנויות שכלכלה ללא דלקים פוסיליים מציבה למשק, לחברה ולסביבה".

בהקשר זה ממליץ המשרד לייצר ניהול סיכונים בראייה כלכלית ולהימנע מפיתוח שדות שלא יחזירו את ההשקעה הכלכלית בהם, ובכלל זה למנוע מצב שבו ישראל נותרת עם "פילים לבנים מזהמים" בים.

הסוגיות שנידונו בוועדת אדירי 2

כפי שעולה ממסמך ההמלצות של המשרד להגנ"ס, הוועדה עסקה בין היתר בהסרת חסמים רגולטורים למאגרי גז חדשים וקיימים, גיבוש כלים כלכליים לסיוע ותמרוץ פיתוח מאגרי גז חדשים ובהשפעות הסביבתיות מפיתוח מאגרי גז במרחב הימי.

בין החסמים המרכזיים שנידונו היה החובה לספק גז למשק הישראלי ממאגרים חדשים. משמעות ביטולו היא ייצוא של כל הגז ממאגרים חדשים. כמו כן, נידונה האפשרות להפחית את הכמות המשוריינת לאספקת גז למשק הישראלי ממאגרים קיימים ל-323 BCM במקום 540 BCM.

אווירה עוינת בין המשרד להגנ"ס למשרד האנרגיה

כנראה שהמחלוקת בין המשרדים החלה בשאלת היעד הרצוי לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל עד שנת 2030 - משרד האנרגיה קבע יעד של 30% מעבר לאנרגיות מתחדשות בעוד שהמשרד להגנ"ס התנגד והציע 40% אך משנוכח שעמדתו לא מתקבלת פרסם את הדבר לציבור, למורת רוחו של משרד האנרגיה.

המחלוקת המשיכה ליעדים להפחתת גזי חממה ונושאים נוספים, כאשר משרד האנרגיה טוען (בצדק) כי בזכות המהלכים שהוא הוביל בשנים האחרונות להפסקת השימוש בפחם לטובת גז טבעי ואנרגיות מתחדשות, ישראל עומדת ביעדי הפחתת פליטת גזי חממה, וכי הוא מחויב למאבק בשינוי האקלים ולכן מבקש מהמשרד להגנת הסביבה לקבל את עמדתו המקצועית בנושאי משק החשמל ובשל הצורך להבטיח אספקת חשמל אמינה ויציבה.

---

מסמכים רלוונטיים: