המרכז להתייעלות במשאבים פרסם מדריך יישומי ראשוני למיחזור פלסטיק במפעלי תעשייה, בדגש על אריזות פלסטיק. המדריך נועד לשמש מפעלים שמעוניינים לשלב פלסטיק ממוחזר באריזותיהם.

המדריך בוחן את הרגולציה, השחקנים המרכזיים בשרשרת הערך, שיטות המיחזור, החסמים והאתגרים בתהליך המיחזור ומציע פתרונות.

לפי משרד הכלכלה, בכל שנה נכנסים לשוק הישראלי כ-1.3 מיליון טונות פלסטיק במוצרים שונים ונוצרות 900,000 טונות פסולת פלסטיק בשנה – ממוצע של 100 ק"ג לאדם. מתוכן, רק כ-9% מגיעים למיחזור, ו-11% עוברים להשבת אנרגיה.

המוביל העולמי בקידום כלכלה מעגלית הוא האיחוד האירופאי. לפי יעד שקבע האיחוד, עד שנת  2030 כלל האריזות בשוק האירופאי יהיו חייבות להיות בנות מיחזור. כבר היום, אריזה הנכנסת לאירופה צריכה לעמוד בדרישות ייצור, הרכב החומרים, יכולת מיחזור, תכולת חומר ממוחזר ועוד. במדינות רבות החלו לחייב שילוב של 30% חומר ממוחזר באריזות ולהשתמש במנגנון של מיסוי פלסטיק. הדבר משפיע על יצואנים ישראליים שיידרשו לעמוד בכללים הולכים ומחמירים.

היום (שלישי) התקיים כנס בנושא זה, שיזם המרכז להתייעלות במשאבים, בשיתוף פעולה עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר, ארגנון חיים וסביבה, תוכנית SwitchMED של האו"ם ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. חדש: ועדת תקינה לפלסטיק ממוחזר במכון התקנים, 12.4.2022
2. קבוצת בז"ן רכשה חברה למיחזור פלסטיק, 03.4.2022
3. ורידיס ובז"ן יקימו מפעל למיחזור פלסטיק, 21.3.2022
4. חברה ישראלית שהופכת אשפה לפלסטיק גייסה 170 מיליון $, 23.12.2021
5. בז"ן תשקיע 240 מיליון ₪ בפולימרים ירוקים עד 2030, 13.12.2021

שיטות מיחזור פלסטיק

המדריך מפרט שיטות למיחזור פלסטיק, לצד היתרונות והחסרונות של כל שיטה. לפיו, מיחזור פלסטיק יכול להתבצע בשיטות כימיות, הכוללות המסה ומניפולציות שונות על הרכב החומר, או בשיטות מכאניות הכוללות מיון, שטיפה וגריסה.

יש סוגים אחדים של תהליכי מיחזור מכאני, לפי הצורך, כולל גריסה בלבד, תהליך של גריסה מיון ושטיפה, גירעון ולאחר מכן לעתים שדרוג חומר מגורען.

חומר גרוס ישים כחומר גלם רק כאשר הוא יוצר מחומר מקור מוגדר ומבוקר. אולם לרוב, כאשר החומר מגיע מהצרכן לאחר שימוש, יש צורך במיון לסוגי הפלסטיק השונים ובשטיפה והיפטרות ממזהמים, בנוסף לגריסה. גרעיני הפלסטיק לרוב מיוצרים מחומר גרוס באיכות מוגדרת. במסגרתו מתיכים את החומר ויוצרים ממנו חלקיקים באופן אחיד.

לעומת המיחזור המכאני, המיחזור הכימי כולל פירוק מבוקר של פולימרים באמצעות חימום והתכה. לרוב, שיטות מיחזור מכאניות נחשבות יותר כדאיות כלכלית ותפעולית בעוד שהתהליך הכימי מאפשר מיחזור חומרים פלסטיים שלא מתאימים למיחזור מכאני.

המיחזור הכימי הוא תהליך עתיר אנרגיה אשר מצריך שימוש בממסים ותוספים בעלי השלכות סביבתיות וכלכליות. לכן הוא לא נמצא בשימוש נרחב בארץ אף שצפויים לקום 2 מפעלים למיחזור כימי בהמשך.

אתגרים ופתרונות למיחזור פלסטיק

המדריך מציין אתגרים שקיימים כיום בתחום מיחזור הפלסטיק, ביניהם רמת ניקיון ירודה של פסולת אריזה, בעיית הצבע של החומר הממוחזר, ושילוב חומרים שונים באריזה אחת. לכל אחד מהאתגרים מוצעים פתרונות. להלן כמה דוגמאות מתוך המדריך:

• האתגר - שיכוב ושילוב סוגי חומרים בייצור אריזות, בעיקר אריזות גמישות: אמנם שילוב של חומרים מאפשרים להקנות למוצר מגוון תכונות כמו עמידות בפני מים ושמירה על טמפרטורה, אך מנגד מקשה על הפרדה ומיון של הפלסטיק לסוגיו ופוגע ביכולת המיחזור שלו, ולכן פסולת זו תוטמן או תישלח להשבת אנרגיה.
• ככל שמתאפשר, לעבור לאריזה העשויה ברובה הגדול מחומר מאותו סוג של פולימר. בנוסף, יש ליצור שפה משותפת ולשאוף לסטנדרטיזציה. לפני שנים אחדות פותחה מסגרת התקנים ISO18601 הכוללת סדרת הגדרת כלליות לאריזות סביבתיות ופותחו מספר מדריכים לתכנון אריזה מקיימת וברת מיחזור.

אם בכל זאת אריזה כוללת שיכוב ושילוב של חומרים שונים, במקרה של אריזות מזון אשר לרוב מערבות שילוב של קרטון, פלסטיק מסוג LDPE ואלומיניום , קיימות מספר שיטות טכנולוגיות להפרדת החומרים. קיימות כמה טכנולוגיות בתחום, למשל NIR או טכניקה איטלקית המבוססת על ממסים הידרופיליים הניתנים להחלפה. הטכניקה הזו נחשבת סביבתית ומסוגלת להגיע לכמויות 'הצלה ' גבוהות מאוד הן לאלומיניום (99%) והן ל-  LDPE (80%) כמו גם לאיכות חומר גבוהה.

• האתגר - עטיפה שיווקית למוצר (שרוול) לרוב מודבקת על אריזות שונות ועשויה מסוג פלסטיק שונה משל האריזה. השרוול פוגע ביכולת מכונות המיון לזהות את החומר ממנו עשוי המוצר 'העטוף'. בנוסף, השרוולים מכילים דיו אשר פוגע באיכות התוצר ותהליך המיחזור. תהליך הסרת השרוול במפעלי המיון אפשרי אך יקר ומורכב.
• עידוד הציבור להפריד את השרוול מהמוצר במקור לפני שנזרק לפח המיחזור המתאים. תהליך זה מתבצע במדינות שונות בעולם, כדוגמת יפן, על ידי סימון  יעודיי להסרת השרוול ותפר להסרה קלה במקביל לתהליכי חינוך הציבור.
• האתגר - רמת ה ניקיון של האריזה. פעמים רבות הפסולת שמגיע מהצרכנים לא נקייה. אריזות רבות נשלכות לפח של פסולת מעורבת ומזדהמות או מושלכות לפח ללא ניקיון מקדים. כתוצאה מכך, זרם פסולת האריזות מזוהם בגורמים שונים, לרוב אורגניים, אשר פוגעים ביכולות המיון, ההפרדה ומיחזור החומר. בעקבות זאת, על המפעלים נדרש לבצע ניקיון יסודי לפני שיוכלו למחזרן.
• חינוך הצרכנים לרוקן את האריזות כראוי לפני השלכתם לפחי המיחזור. בנוסף, כיום נעשה פיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום. באירופה נעשים ניסויים בהטמעת ברקודים מסוגים שונים על אריזות ושימוש בבינה מלאכותית כדי להפריד את האריזות. שימוש בברקודים יעלה את הערך והמחיר של האריזה ויכול להיות תמריץ למיון אריזות לפי יצרנים והשבתם ליצרנים. פתרון אחר יכול להיות מיחזור כימי.
• האתגר – אי תקשורת בין שחקנים בשרשרת הערך. כדי לסגור מעגל חומר נדרשת תקשורת והעברת מידע רציף בין השחקנים השונים. חוסר תקשורת גורמת להערכה מוטעית לגבי מצב השוק והביקושים ופסולת הפלסטיק לא מופנית למיחזור ומופנת למטמנות ושריפה לאנרגיה. כיום, נוצר מחסור בהיצע וחברות מיחזור תרות אחר מקורות לאספקת פלסטיק בר מיחזור, ומלקטות אותו ממקורות שונים. אין מערכת מידע אחת שמנהלת ביקוש והיצע בתחומים שונים.
• שילוב טכנולוגיות מעקב וניהול מידע. כלומר, שימוש בפלטפורמות מתקדמות המאפשרות לתעשיות שונות לשתף באופן קבוע את נפחי החומר אשר נעשה בו שימוש, נמכר, הושלך או שנחוץ לטובת ייצור. בנוסף, יש להגביר את יכולת המעקב אחרי זרימת החומר בשימושים השונים של החברות בשוק. הדו"ח ממליץ על הקמת מאגר מידע לאומי לפלסטיק. מאגר מרכזי זה יאגור ויספק נתונים בדבר; סוגים, כמויות, איכויות, שימושים, מחירים ופתרונות סוף חיים לפלסטיק בארץ, ובכך יאפשר תיכנון יעיל יותר ועיצוב מנגנוני מדיניות משופרים.

אתגרים נוספים שהמדריך מתייחס אליהם ומציע להם פתרונות הם: בעיית הצבע של חומר הגלם הממוחזר, תחרות עם חומר גלם בתולי וערך כלכלי וחוסר במודעות צרכנית.

במדריך יש גם מידע על מפעלי תעשייה ויועצים בתחום כולל פרטי התקשרות.

---

מסמכים רלוונטיים: