משרדי הסביבה והאנרגיה פרסמו טיוטת מדיניות משותפת להוצאה מכלל שימוש של תשתיות חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים. המדיניות נועדה לקבוע עקרונות להבטחת השמירה על הסביבה והענקת ודאות לתעשייה לגבי האופן שבו היא מצופה להשאיר את השטח לאחר סיום השימוש בתשתיות שהיא מציבה בים. כיום חברות בתחום נדרשות להכין מסמך סביבתי לקראת סיום ההפקה במרחב הימי בהתאם להנחיות פרטניות.

המדיניות מתייחסת לתשתיות ולמתקנים ששימשו לחיפוש ולהפקת גז וכבר אין להם שימוש. היא כוללת הנחיות לגבי אופן הנטישה של מתקנים שונים ולוח זמנים לכך. בין היתר מתייחסת המדיניות למתקני הפקה ולצנרת ש"נטועה" בעומקי ים שונים.

ניתן להגיש הערות על טיוטת המדיניות עד לתאריך 28.5.2023. קישור למסמך המדיניות בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מסמכים סביבתיים לפיתוח שדות גז ונפט בים, 21.5.2018
2. ההשפעות הסביבתיות של חיפושי נפט וגז טבעי לחופי ישראל, 4.7.2016
3. החלה הכנת סקר סביבתי לקראת חיפושי הנפט והגז הטבעי בים, 9.03.2015
4. בג"צ: האם המדינה רשאית להפחית את הערבות המזערית לחיפושי נפט? 24.01.2016
5. שינוי אקלים | infospot

הוצאת מתקנים מכלל שימוש או נטישתם בלב ים

טיוטת המדיניות מנחה כיצד יש לנהוג במתקני קידוחים והפקה של נפט וגז טבעי בים וכן בתשתיות נוספות בתום השימוש. בין היתר, מוצעות ההנחיות הבאות:

• דרישה לפינוי באופן מוחלט שח השטח כדי להשאיר את הסביבה הימית נקייה מפסולת.
• על הגורמים לחפש פתרונות של שימוש חוזר במתקנים ובתשתיות להפקת אנרגיה או לפרויקטים אחרים
• במקרים חריגים יתאפשר "לנטוש" מתקנים ותשתיות בקרקעית הים, לאחר נקיטת פעולות מחייבות להבטחת מזעור הנזקים הסביבתיים

 לוח זמנים להוצאה מכלל שימוש של תשתיות ומתקנים

טיוטת המדיניות מתייחסת ללוח הזמנים לפינוי של מתקני קידוח ומתקני הפקה. לפי הנאמר, קידוח שלא היה בשימוש ב-5 השנים האחרונות ואין תוכניות להמשך הקידוח, יוצא משימוש מוקדם ככל הניתן – ולא יאוחר מ-3 שנים.

מתקן הפקה ייצא משימוש כאשר המתקן נהרס או קרס ולא ניתן להשתמש בו יותר, או במקרה שלא נעשה בו שימוש ב-5 השנים האחרונות או כאשר המתקן לא עומד בדרישות תכנון ותחזוקה שנקבעו לו.

בכל אחד מהמקרים הנ"ל, המתקן ייצא מכלל שימוש לפי ההנחיות בתוך 5 שנים לכל המאוחר.

כיצד "מוציאים מכלל שימוש" מתקנים?

טיוטת המדיניות גם מנחה על אופן ההוצאה מכלל שימוש של תשתיות חיפוש והפקה בים. בין היתר היא קובעת כי במקרה של נטישת בארות, הבאר תאטם ולפני שתינטש לפי הנחיות סדורות וכי יש להוציא מהים ראשי קידוח שממוקמים בעומק רדוד מ-600 מטר.

באופן דומה, יש הנחיות לגבי נטישת מתקני הפקה וכן לגבי פירוק צנרת ונטישתה, בהתאם לעומק הים שבו היא מצויה.

ההנחיות מתייחסות גם לסוגיות של בטיחות, מתקנים ישנים וחריגים.

---

מסמכים רלוונטיים: