המשרד להגנת הסביבה פרסם אמש קול קורא לתמיכה בהקמת מתקן מיון לפסולת זכוכית מכספי קרן הניקיון במטרה לעודד מיחזור פסולת זכוכית. תקציב התמיכה יעמוד על 40% מהפרויקט ועד לסכום של 8.5 מיליון ₪. המתקן אמור להיות עם קיבולת של לפחות 60,000 טון/שנה פסולת זכוכית, ושל לא פחות מ-10 טון/שעה.

החסם העיקרי להגדיל את כמות המיחזור של בקבוקי זכוכית בישראל הוא מיון של פסולת הזכוכית והפרדת הזכוכית ה'לבנה' (שקופה) מהזכוכית הצבעונית. זאת משום שרק מהזכוכית השקופה אפשר לייצר מיכלי זכוכית שקופים – שהם המבוקשים ביותר. הקול הקורא מיועד לצורך הקמת מתקן שייתן מענה לסוגיה הזו של מיון הזכוכית לפי צבע, והכנה נוספת של פסולת הזכוכית לטובת מיחזור.

דרישות הסף לקבלת התמיכה הכספית כוללות התחייבות שבמתקן יהיו תהליכי מיחזור מתקדמים אוטומטיים להשבחת פסולת הזכוכית כהכנה למיחזור, ללא התערבות יד אדם, בדגש על מיון חומרים לפי תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות.

ניתן להגיש בקשות לתמיכה עד לתאריך 10.6.2023.

כתבות רלוונטיות:

1. הפרויקטים שיקבלו 950 מיליון ₪ מקרן הניקיון, 27.3.2023
2. פורסמו דמי הטיפול לפסולת אריזות לשנת 2023, 30.11.2022
3. טמפו משיקה בקבוקי וודקה מזכוכית ממוחזרת, 28.1.2021
4. האם צרכנים יעדיפו לשתות בירה ידידותית לסביבה? 31.10.2019
5.  מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

מה אמור לכלול מתקן המיון?

מתקן המיון המתוכנן יידרש להשתמש בתהליכים אוטומטיים להשבחת פסולת הזכוכית כהכנה למיחזור. בין היתר, במתקן יהיו פעולות של כתישה/ריסוק, שטיפה, ייבוש, ניקוי מזהמים, מיון לצבעים ופינוי שאריות המיון למתקן טיפול או סילוק מאושר על-ידי המשרד להגנת הסביבה.

מה יהיה שיעור התמיכה?

גובה התמיכה שיינתן למבקש שימצא זכאי לכך יהיה הקטן מבין שלושת אלה:

• 40% מעלות הקמת מתקן מיון זכוכית
• סכום התמיכה המבוקש על ידי המבקשת במסגרת מסמכי בקשה
• סכום של 8.5 מיליון שקלים חדשים

למי מיועד הקול הקורא ואילו מסמכים יש להגיש?

הקול הקורא מיועד לחברות, אגודות שיתופיות או שותפויות הרשומות בישראל. יש לצרף לבקשה את המסמכים הבאים, בין היתר:

• תוכנית כלכלית/עסקית
• תוכנית הנדסית
• פירוט טכני של המתקן
• תיאור תהליך המיון והוצאת חומרים אשר עלולים להפריע לתהליך מיחזור הזכוכית
• תיאור האמצעים לשליטה ובקרת איכות על רמת הלחות ועל גודל חלקי הזכוכית, הניקיון וכל שנדרש בתהליכי ההפרדה והמיחזור
• תיאור תהליך הפרדת פסולת הזכוכית לפי צבע, ברמת ניקיון שלא תפחת מ 98.5% לזכוכית שקופה
• הוכחת התאמת מערך המיון המוצע לפסולת הזכוכית בישראל
• התחייבות שבתקופה של 7 שנים לפחות מיום תחילת הפעלת המתקן, תוצרי מיון פסולת הזכוכית מהמתקן יהוו לא פחות מ-80% מהפסולת הנקלטת
• התחייבות שהמתקן לא יקלוט פסולת זכוכית קריסטל - עופרת או זכוכית בורוסיליקט (מכילה בורון) וכן מכלים שהכילו חומרים מסוכנים
• הוכחה כי מתקן המיון יעמוד בערכים הבאים עבור התוצרים:
  • מתכות ברזליות עד 0.005%
  • מתכות אל ברזליות עד 0.006%
  • חומר אורגני (פלסטיק, עץ, בד, מזון) עד 0.5%
  • חומר אנאורגני (קרמיקה, אבן, פורצלן) עד 0.01%
  • רמת ההפרדה לפי צבע ברמת ניקיון של 92-98

המתקן אמור לקום על קרקע שהייעוד שלה נקבע לתעשייה/לאחסנה/למתקנים הנדסיים/לפסולת/לכרייה וחציבה/למתקן ביטחוני. לשטח אמורה להיות תוכנית מאושרת המאפשרת הוצאת היתר בניה להקמתו של המתקן המבוקש, שלא במסלול "היתר לשימוש חורג".

לוחות הזמנים להקמת מתקן המיון

מגישי הבקשה לתמיכה אמורים להוציא היתר בנייה תוך תקופה של עד 12 חודשים מהמועד שתאושר להם תמיכה.

השלמת הקמת המתקן, לרבות תקופת הרצה, אמורה להיות בתוך שנתיים והמתקן אמור לפעול באופן מלא בתוך 3 שנים.

אם למבקשי התמיכה לא היה היתר בנייה בעת ההגשה, הם יקבלו הארכת זמן של שנה לזמנים הנ"ל.

מבקשי התמיכה נדרשים להתחייב כי במשך 7 שנים מיום תחילת הפעלת המתקן באופן מלא, יועברו תוצרי המתקן כדלקמן:

• לא פחות מ 50% מתוצרי מיון זכוכית יועבר למיחזור רב פעמי בישראל;
• לא פחות מ- 30% תוצרי מיון זכוכית נוספים יועבר למיחזור בישראל;
• יתר תוצרי מיון זכוכית (לא יותר מ- 20%) יועברו למיחזור יחיד או מיחזור רב פעמי בארץ ומחוץ לארץ לפי החוק.

תנאי זה יחול כל עוד קיים מפעל ייצור בישראל העושה שימוש בחומר הממוין, חד או רב פעמי.

אמות המידה לניקוד הבקשות שיוגשו

הבקשות לתמיכה ינוקדו בהתאם לאמות המידה הבאות:

1. גודל המתקן המתוכנן – 25 נקודות. הבקשה שבה המתקן המוצע יהיה בעל כושר הקליטה הגדול ביותר תקבל את מלוא הנקודות, והיתר יקבלו ניקוד מופחת בהתאם.
2. מצב תכנוני - 20 נקודות. יינתנו אם לפרויקט יש היתר בניה בפועל במועד הגשת הבקשה. אם הוגשה בקשה להיתר בנייה – יינתנו 10 נקודות.
3. גובה התמיכה המבוקש עבור הקמת המתקן ביחס לטון פסולת זכוכית מתוכנן (כושר ייצור) לשנה - 40 נקודות. הניקוד המרבי יינתן לגובה התמיכה הנמוך ביותר שיבוקש, והיתר יקבלו ניקוד מופחת בהתאם.
4. מספר תוצרי המיון מעבר לנדרש בתנאי סף - 10 נקודות. יינתנו עבור הפרדת הפסולת הנקלטת לזרמי מחזור נוספים, מעבר לנדרש בתנאי הסף.
5. התרשמות מקצועית/כללית - 5 נקודות.

רוב פסולת הזכוכית נשלחת למיחזור בחו"ל

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כיום נאספים מדי שנה כ-69 אלף טונות של מיכלי זכוכית, רובם בקבוקים במסגרת חוק הפיקדון, וחלק קטן כולל מיכלי זכוכית אחרים בפחים הסגולים במסגרת חוק האריזות. היקף האיסוף הזה משקף 55% מכלל מיכלי הזכוכית בארץ, העומדים על כ-130 אלף טונות בשנה.

מסתבר שרק כ-11,000 טון מפסולת הזכוכית עוברת מיחזור מבקבוק לבקבוק בישראל. זה קורה במפעל פינציה ירוחם, אולם מרבית פסולת הזכוכית שנאספת נשלחת למיחזור בחו"ל, תחת חוק הפיקדון שמתיר זאת.

יש רק מפעל אחד בישראל - פיניציה ירוחם - שממחזר בקבוק לבקבוק בהיקף של כ-10 אלף טונות בשנה, למרות שיכולת הקליטה של פסולת זכוכית גדולה יותר ולכן המפעל משתמש גם בחומר גלם בתולי.

החסם העיקרי להגדיל את כמות המיחזור במפעל הוא מיון של פסולת הזכוכית והפרדת הזכוכית ה'לבנה' (שקופה) מהזכוכית הצבעונית. משום שרק מהזכוכית השקופה אפשר לייצר מיכלי זכוכית שקופים – שהם המבוקשים ביותר.

כדי להגדיל את כמות הזכוכית הממוינת ואגב כך להגדיל את שיעור המיחזור מבקבוק לבקבוק במפעל פינציה בישראל במקום לייצא את הפסולת למיחזור בחו"ל, המשרד להגנת הסביבה מפרסם כעת את הקול הקורא הנוכחי שימומן מכספי קרן הניקיון.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "הקמת מתקני תשתית לטיפול בפסולת היא צעד משמעותי בהצלחת תוכניות ואסטרטגיות הפסולת שלנו, שיביא להעלאת שיעורי המיחזור ולהפחתת שיעורי ההטמנה. התמיכה בהקמת מתקן טיפול ומיון זכוכית היא חלק מיוזמה רחבה ומתמשכת של המשרד לעידוד מיחזור פסולת ושימוש בה למוצרים חדשים, בהתאם לעקרונות הכלכלה המעגלית".

---

מסמכים רלוונטיים: