לאחרונה עלתה לכותרות סוגיית זיהום האוויר ומפגעי הריח הנגרמים מהסקה בקמינים ביתיים. ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אף התכנסה לדון בנושא עקב ריבוי תלונות מצד אזרחים מכל הארץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ, קראה למשרד להגנת הסביבה לקדם חקיקה ממשלתית שתאסור את השימוש בקמיני עץ או שתסדיר אותו. חיימוביץ קראה לגבש בהקדם פתרון לבעיית הזיהום מקמינים, וראשי רשויות מקומיות, אזרחים וחברי כנסת שהשתתפו בדיון הצטרפו לקריאה זו.

נציגי המשרד להגנת הסביבה טענו בדיון שלא נכון לאסור באופן גורף הפעלה של קמינים משום שרק הפעלה לא תקנית של קמין יוצרת מפגע סביבתי. לטענתם, כפי שלא אוסרים על נסיעה בכלי רכב מזהמים אלא משיתים רגולציה על בעליהם, כך צריך להיות גם עם קמינים. אך יש לייצר כללים ותקנים שיסייעו לבעלי הקמינים לפעול בצורה תקינה.

כתבות רלוונטיות:

1. קמפיין הסברה על זיהום אוויר מקמיני עץ, 20.12.2020
2. זיהום אוויר מתנור קמין לחימום ביתי, 18.02.2020
3. מערכת לפתרונות זיהום אוויר המליצה: החלפת הקמין הביתי, 25.02.2019
4. מפל"ס 2019: המשך הפחתת פליטות מייצור חשמל ותעשייה, 31/08/2020
5. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

במפרץ חיפה הקמינים גורמים לזיהום אוויר יותר מייצור חשמל

מהדיון בוועדה עולה כי בשנים האחרונות גדל השימוש בקמינים בישראל, אף שאין מספרים רשמיים. בהתאם לכך עלתה כמות התלונות על מפגעי זיהום האוויר והריח שנגרמים מהם. בשנתיים האחרונות קיבל המוקד של המשרד להגנת הסביבה כ-100 תלונות בשנה בנושא מפגעים הקשורים לקמינים.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שריפת עץ לחימום ביתי באמצעות קמינים גורמת לכ-8% מפליטת חלקיקים נשימים מסוג 10PM, ל-10% מפליטת חלקיקים עדינים נשימים (PM2.5) ולפליטה של חומרים המוכרים או חשודים כמסרטנים.

פרופ' דוד ברודאי מהטכניון הציג בדיון נתונים על תרומת הקמינים לזיהום האוויר במפרץ חיפה. המפרץ כולל 10 רשויות מקומיות, בהן חיפה והקריות. לפי הנתונים, השימוש בקמינים במפרץ גרם ל-11% מהפליטות של חלקיקים נשימים עדינים PM2.5, ל-9% מהפליטות של פחמן חד חמצני CO ול-15% מפליטת הבנזן (חומר מסרטן). הזיהום מהקמינים באזור המפרץ גדול יותר מהזיהום שנגרם מייצור החשמל, לדברי ברודאי. בתגובה, נציגי המשרד להגנת הסביבה הסבירו שבשנים האחרונות גדל החלק היחסי של פליטות מקמינים בעקבות הפחתת הפליטות מהתעשייה ומייצור חשמל.

סכנה לבריאות משריפת עץ: אסטמה בטווח קצר, סרטן בטווח ארוך

לפי דוח מרכז המידע של הכנסת, ארגון הבריאות העולמי (WHO) קובע שלזיהום אוויר הנגרם מחימום ביתי באמצעות פחם ועץ יש השפעות בריאותיות כרוניות. הפגיעה בבריאות מתבטאת באסטמה ובברונכיט, וכן במחלות לב-ריאה, כגון סרטן ריאה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שבכל שנה מתים בטרם עת 29,000 בני אדם באירופה ובצפון אמריקה מזיהום אוויר הנובע מקמינים.

חקיקה חלקית וקשיים באכיפה על מפגעי קמינים

כיום ייצור וייבוא קמינים, התקנתם והשימוש בהם בישראל מוסדר באמצעות תקן שמחייב רק באופן חלקי. אומנם למשרד להגנת הסביבה ולרשויות המקומיות יש יכולת תיאורטית לבצע אכיפה נגד קמינים לא תקניים, אך בפועל גורמי האכיפה נתקלים בקשיים ולכן לא מבצעים אכיפה. תקנות ייעודיות לתכנון ובנייה, למשל, מחייבות לקבל היתר להתקנת קמין ולעמוד בכללי התקן הישראלי, אך רק מיעוט מבעלי הקמינים אכן פונים לוועדה בבקשה לקבל היתר כזה.

המשרד להגנת הסביבה מודה שאין לו יכולת להגיע בזמן סביר לכל בית החשוד בגרימת עשן מתנור הסקה וכן שהפיקוח על פליטת עשן שחור דורש הקצאת זמן וכוח אדם שלא עומדים לרשותו. גם אמצעי האכיפה המוגדרים בחוק - הטלת עיצומים כספיים וכתבי אישום - אינם מתאימים לאכיפה על הציבור הכללי. בנוסף לכך, כניסה לבית לצורך בדיקת קמין מותנית בצו בית משפט, וללא בדיקת מתקן ההסקה קשה להוכיח קשר בינו לבין זיהום אוויר או מפגע ריח.

הרשויות המקומיות: מבקשות הסדרה לאומית שתיתן להן כלים וסמכות

לטענת הרשויות המקומיות, הן מתקשות לתת מענה לתלונות תושבים על מפגעי ריח ועשן מקמינים בשל חוסר רגולציה וקשיי האכיפה.

לכאורה כל רשות יכולה להגיש למשרד הפנים בקשה לאישור חוק עזר עירוני שמקנה לה סמכויות: לדרוש סילוק מפגע שיוצר קמין ולתת הוראות להסרתו. אלא שהרשויות טוענות כי מדובר בתהליך מסורבל וממושך שדורש הן העסקת יועצים חיצוניים לניסוח חוק העזר והן גיוס של רוב במליאה לאישור החוק.

לכן, במקום שכל אחת מ-250 הרשויות בישראל תעביר חוק עזר עירוני נפרד, מציעות הרשויות לערוך הסדרה רגולטורית ברמה הארצית אשר תגדיר כללים ברורים לשימוש בקמינים מופעלים בעץ או למניעת השימוש בהם, וכן כללים לאופן הגדרת המפגע ולטיפול בו. לדבריהן, יותר מכול ההסדרה צריכה לתת כלים מתאימים ויעילים שיסייעו להן לפעול להסדרה או למניעת השימוש בקמינים בתחומן.

קמפיין ציבורי ותמריצים לגריטת קמינים

במסמך המידע שפרסם מרכז המחקר והמידע בכנסת מפורטים אמצעים שבהם נוקטות מדינות שונות בעולם למניעת זיהום אוויר מקמינים. לצד חקיקה רלוונטית יש מדינות עם תוכניות תמריצים לגריטה של קמינים ישנים ומזהמים ולהחלפתם באמצעי חימום נקיים יותר. בנוסף לכך, מדינות מסוימות מפרסמות קמפיינים של חינוך והסברה לציבור הרחב ועוד.

המשרד להגנת הסביבה הצהיר בדיון כי בימים אלה הוא מכין קמפיין להעלאת מודעות הציבור לזיהום הנגרם מקמיני עץ.

המלצות המשרד להגנת הסביבה לתפעול ולרכישת קמינים

לפי המידע הרשמי באתר המשרד להגנת הסביבה, מומלץ לחמם את הבית עם מזגן ולא עם קמין. אולם, המשרד ממליץ למי שברשותו קמין לפעול כדלקמן:

• להפחית את השימוש בקמין ככל הניתן.
• לבדוק שהקמין מתאים לדרישות התקן הישראלי 1368 חלק 1.
• לוודא כי הארובה והקמין אטומים.
• להעדיף שימוש בפלטס (כופתיות עץ pellets) במקום בעץ, כי הם פחות מזהמים.
• אם הקמין לא תקני, מומלץ להתקין אמצעי להפחתת פליטות מהתנור: משקע אלקטרוסטטי המותקן בקצה הארובה בדרך כלל, או יחידה קטליטית המותקנת בתוך תא הבעירה.
• בדיקת לחות: שרפת עץ לח גורמת לעלייה ניכרת בעשן. אפשר לרכוש מד לחות זול ונוח לבדיקת תכולת הלחות של בולי העץ לפני השימוש. עץ לשרפה אמור להכיל פחות מ-20% לחות.

תו תקן ישראלי לתנורי הסקה בחומר מוצק 1368

תו התקן הישראלי (תו תקן 1368) "תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" מורכב משלושה חלקים:

• מבנה התנור וניצולת השריפה של התנור.
• גובה הארובה של התנור.
• ערכי פליטה לחומר חלקיקי.

אלא שרק החלק השלישי של התקן, ערכי פליטה לחומר חלקיקי, הוא תקן רשמי ומחייב בישראל. המשרד להגנת הסביבה פועל כעת להפוך גם החלק הראשון של התקן לרשמי ומחייב.

------

מסמכים רלוונטיים:

1. סקירה - הסדרת השימוש בקמינים לחימום ביתי, מרכז המידע של הכנסת, 09.2020

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: