איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון הודיע כי כונן מצוות החירום של האיגוד הצליח למנוע הפסקת מים לתושבי בקעת הירדן בעקבות נקיטת פעולות חירום לצמצום זיהום קרקע ומי תהום מדליפת סולר.

הכונן של האיגוד, מנהל מחלקת תעשיות וחומרים מסוכנים עוזיאל לופז, הגיע למקום דליפת הסולר בעקבות דיווח על מפגע מתחנת קידוח מי תהום של 'מקורות' סמוך ליישוב גיתית. לאחר קבלת הוראות מאנשי המשרד להגנת הסביבה נחפרה הקרקע המזוהמת ופונתה לאתר טיפול מתאים. במקביל ניטרו אנשי המקצוע את ערכי המזהמים בקרקע.

מבדיקה שבוצעה בהמשך עלה כי זיהום הקרקע בסולר נגרם בעת גנבת סולר ממכלי החירום של אתר הקידוח. על פי ההערכות דלפו לקרקע כ-4,700 ליטר סולר.

לאחר האירוע מנכ"ל האיגוד גלעד בן ארי מסר כי האיגוד ימשיך בפעילות המקצועית עד לשיקום הקרקע במקביל להמשך איתור מפגעים סביבתיים במרחב וטיפול בהם.

כתבות רלוונטיות:

1. זיהום שפכים במעיינות וקידוחי מים ביהודה ושומרון, 9.6.2022
2. תמונת מצב עגומה בנושא זיהומי מים בין השטחים לישראל, 22.5.2017
3. האם חקלאות היא המקור העיקרי לזיהום מי תהום, 25.10.2021
4. סטטוס דליפות מתחנות דלק לקרקע לשנת 2021, 3.3.2022
5. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

דליפות הדלק לקרקע הצטמצמו

אומנם במקרה שאנו מדווחים עליו דליפת הסולר התרחשה בעת גנבת סולר ממתקן שאיבת מים של מקורות, אולם דליפות דלק בתחנות דלק הפכו לנדירות יותר בשנים האחרונות בעקבות העלאת המודעות לנושא וביצוע פעולות מניעה.

לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, נמצאו כשלים רק ב-1.2% מתוך 2,749 צינורות ניפוק ופריקה של דלק שנבדקו בשנת 2021. כמו כן, 99% מתחנות הדלק של החברות הגדולות (דלק, פז, סונול, דור-אלון) יחד עם תחנות הדלק של חברת טן ושל סד"ש מסווגות כתחנות ללא דליפות ועם בדיקות אטימות בתוקף.

לגבי מכלי דלק, בשנת 2021 חלה ירידה במכלים חד-דפניים שנמצאו לא כשירים עד לרמה של מחצית האחוז (מתוך 872 מכלים שנבדקו). 

דגש נוסף שעלה מהדוח היה מצב האטימות בתחנות דלק פרטיות ופנימיות. אומנם נמצא שביצועיהן משתפרים מדי שנה בעקבות מעקב ועבודה פרטנית של המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 2018, אך הן עדיין גרמו למרבית הכשלים שנמצאו בדוח.

זיהום שפכים במעיינות ובקידוחי מים ביהודה ושומרון

לפני כשנה דיווחנו כי רשות המים ערכה סקר ראשוני במעיינות ובקידוחי הפקה ביהודה ושומרון ותוצאותיו לא היו מעודדות: בשליש מהמעיינות נמדד ריכוז שפכים שחרג מערך הסף למי שתייה, וכך קרה גם בקידוח אחד מבין 22 שנבדקו.

בקידוח עם החריגה נמדד ריכוז של 0.05 מק"ג המייצג שיעור הגבוה מ-5% שפכים במי הקידוח. בכמחצית מהקידוחים שנסקרו נמצאו שאריות סמני קולחים, אך מתחת לערכי הסף המותרים למי שתייה. במעיינות התוצאות היו חמורות יותר.

מרבית השפכים באזור יו"ש, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים כאמור, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. זיהום מי התהום והנחלים מסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם ביו"ש נמצא בפיגור רב בהשוואה למצב במדינת ישראל.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: