זיהום שפכים במעיינות וקידוחי מים ביהודה ושומרון
רשות המים ערכה סקר ראשוני במעיינות ובקידוחי הפקה ביהודה ושומרון ותוצאותיו לא מעודדות: בשליש מהמעיינות נמדד ריכוז שפכים שחורג מערך הסף למי שתייה, כנ"ל בקידוח אחד מבין 22 שנבדקו
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 09/6/2022

רשות המים פרסמה דו"ח עם תוצאות סקר ראשוני שמדד זיהומי ביוב במקורות מים ביהודה ושומרון. לפי תוצאותיו, בשליש מקידוחי ההפקה וביותר ממחצית מהמעיינות נמדדו ריכוזים כלשהם של סמני שפכים, בקידוח אחד מתוך 22 קידוחים נמדד ריכוז החורג מערך הסף למי שתייה. במעיינות הממצאים היו חמורים יותר: ב-14 מתוך 24 מעיינות נמדד ריכוז החורג מערך הסף למי שתייה.

רשות המים ציינה כי נוכחות של סמני שפכים וקולחים כימיים במים לא מעידה בהכרח על סיכון תברואי בחשיפה או בשימוש בהם. עם זאת היא ממליצה לתעדף ביצוע של תוכנית אב לביוב ומים באזור.


כתבות רלוונטיות:

  1. תמונת מצב עגומה בנושא זיהומי מים בין השטחים לישראל, 22.5.2017
  2. דם מבית מטבחיים זרם לנחל בשמורת טבע, 27.12.2016
  3. יחידה חדשה של המשרד להגנ"ס תמנע מעבר פסולת לשטחים, 30.12.2013
  4. קנס של 1.6 מיליון ₪ לקצא"א בגין זיהום נחל צין, 28.4.2022
  5. צוות ממשלתי יפעל להגדיל את השימוש במי קולחים בחקלאות, 31.3.2022
  6. זיהום ים ונחלים | infospot

המצב ביו"ש: השפכים לא מטופלים והקולחים לא מושבים לחקלאות

לפי דו"ח רשות המים, רמת הטיפול בשפכים, בעיקר של האוכלוסייה הפלסטינית, לא קיים או ירוד בחלקו הגדול. במרחבים הכפריים לא קיימות כלל מערכות איסוף שפכים סניטריים. באזורי התעשייה, בערים ובישובים הישראליים הגדולים קיימות מערכות איסוף והולכת שפכים אך לא תמיד רמת הטיפול בהם גבוהה מספיק וכן גלישת שפכים לנחלים איננה בגדר תופעה נדירה.

ממצא נוסף בדו"ח הוא שמרבית הקולחים המטופלים לא מושבים לחקלאות וזורמים לנחלים, זאת בניגוד לכ-90% השבה לחקלאות בשאר אזורי הארץ.

בסקר הראשוני נבדקו 22 קידוחי הפקה, רובם פלסטיניים, ו-24 מעיינות בחיפוש אחר ריכוזים כלשהם של סמני שפכים (קרבומזפין, ניטראט ואחרים(. קרבומזפין הוא המרכיב הפעיל בתרופות אנטי-אפילפטיות המשמשות גם כמייצבות מצב רוח. חומר זה מגיע כמומס בשפכים, אינו מתפרק או נספח בתהליכי טיפול במתקנים לטיפול בשפכים ומראה חוסר תלות בזמן השהייה במי התהום. נמצא שיעיל לעקוב אחריו כדי להבין אם יש שאריות חומרים רפואיים בשפכים שנמדדים במקורות מים.

ממצאים חריגים רק בקידוח אחד מתוך 22 שנבדקו

בקידוח אחד בלבד כאמור נמדד ריכוז של 0.05 מק"ג – ריכוז החורג מערך הסף למי השתייה, המייצג שיעור הגבוה מ-5% שפכים במי הקידוח. העובדה כי רק קידוח בודד חורג מערך הסף לא מעיד בהכרח על איכות גבוהה של המים המשמשים לשתייה והשקייה חקלאית על ידי האוכלוסיה הפלסטינית, זאת בשל שיעורם הנמוך של הקידוחים שנדגמו במסגרת הסקר מתוך כלל קידוחי ההפקה הקיימים בשטח.

בכמחצית מהקידוחים שנסקרו נמצאו שאריות סמני קולחים, אך מתחת לערכי הסף המותרים למי שתייה. במעיינות התוצאות היו חמורות יותר.

ממצאים חריגים ב35% מהמעיינות שנבדקו

ב-24 מתוך 41 מעיינות שנסקרו נמדדו ריכוזים כלשהם של סמני שפכים. ב-14 מתוכם (35%) חרגו הריכוזים מערך הסף למי שתייה. זיהום בולט נמדד במעיינות הגיחון, בתיר וביתר, בנחל פרת ובאזור נחל ייטב. הרוחצים או החקלאים המשקים שדותיהם במי המעיינות הגיחון והמעיינות הרדודים באזור בתיר חשופים לריכוזים גבוהים ב-2 עד 3 סדרי גודל מערך הסף למי השתייה. ניתוח ריכוזי הסמנים וספיקות המעיינות הצביע על כך ששיעור השפכים בסך כלל שפיעת המעיינות באזור, עומד על 10-7%.

רשות המים הדגישה כי נוכחות סמני שפכים וקולחים כימיים במים לא מעידה בהכרח על סיכון תברואי בחשיפה או בשימוש בהם. רמת הסיכון התברואי נקבעת על ידי משרד הבריאות על פי מדידת ריכוז החיידקים מחוללי המחלות במים, בדיקה שלא נעשתה במסגרת הסקר הזה.

המלצות להמשך

רשות המים ממליצה בדו"ח על הצעדים הבאים להמשך:

  1. תיעדוף ביצוע תכנית אב לביוב ומים מושבים ביהודה ושומרון בהתאם לממצאי הסקר. יצוין כי באזור יהודה ושומרון חיות זו לצד זו אוכלוסייה פלסטינית וישראלית בהיקף של קרוב ל- 3.5 מיליון איש
  2. כלל הממצאים בדו"ח יועברו לרשות הפלסטינית על ידי ה- JWC
  3. ינותחו אזורי המילוי ההידרולוגיים של המעיינות והקידוחים שנמצאו מזוהמים בסקר, כדי לקדם תכניות מקומיות להפסקה ומניעת זיהום עתידי.
  4. יבוצע דיגום חוזר של חלק ממקורות המים וכן יורחב למעיינות ובעיקר לקידוחי הפקה נוספים

רקע כללי

זיהום נחלים ומי תהום הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל ליהודה ושומרון משום שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באזור - אקוויפר ההר (מי תהום). מי התהום של אקוויפר ההר, המשתרע מבאר שבע בדרום ועד למורדות הכרמל בצפון, מזינים את כל האוכלוסייה החיה באזור, הן הישראלית הן הפלסטינית.

מרבית השפכים באזור, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים כאמור, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. זיהום מי התהום והנחלים מהווה סיכון לאוכלוסייה ולסביבה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם ביו"ש נמצא בפיגור רב בהשוואה למצב במדינת ישראל.

ב-2017 מבקר המדינה פרסם דו"ח שבו תיאר תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לפעילות הגורמים הממשלתיים והתנהלותם בנושא זיהומי מים בין ישראל ליהודה, שומרון ולרצועת עזה. המבקר קבע שסדרת כשלים וחסמים תפקודיים גרמו להתהוותם ולהחמרתם של מכלול מפגעים ונזקים סביבתיים ואחרים משני צדי הקו הירוק.

הוא הוסיף כי על הגורמים הממשלתיים, על הרשויות המקומיות ותאגידי מים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים. "ממצאיו של הדו"ח מחייבים פעולה מערכתית שתביא לגיבוש תכנית ביצוע כוללת שתבטיח צמצום ניכר ברמת הזיהומים והנזקים כבר בשנים הקרובות ומוקדם ככל האפשר".

כ-4 שנים לאחר פרסום הדו"ח של מבקר המדינה, רשות המים פרסמה את הדו"ח שסיקרנו כאן עם ממצאי הסקר הראשוני שנעשה במעיינות ובקידוחי הפקה ביהודה ושומרון.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. סקר סמני