מבקר המדינה: תמונת מצב עגומה בנושא זיהומי מים בין השטחים לישראל
"על כל הגורמים לגבש תכנית כוללת שתבטיח צמצום ניכר ברמת הזיהומים והנזקים כבר בשנים הקרובות". להלן עיקרי הליקויים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 22/5/2017

דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר מתאר תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לפעילות הגורמים הממשלתיים והתנהלותם בנושא זיהומי מים בין ישראל ליהודה, שומרון ולרצועת עזה. המבקר קובע שמדובר בסדרת כשלים וחסמים תפקודיים שגרמו להתהוותם ולהחמרתם של מכלול מפגעים ונזקים סביבתיים ואחרים משני צדי הקו הירוק.

לכן קובע המבקר, כי על הגורמים הממשלתיים, על הרשויות המקומיות ותאגידי מים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים. "ממצאיו של דו"ח זה מחייבים פעולה מערכתית שתביא לגיבוש תכנית ביצוע כוללת שתבטיח צמצום ניכר ברמת הזיהומים והנזקים כבר בשנים הקרובות ומוקדם ככל האפשר".

רקע כללי

זיהום נחלים ומי תהום הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל ליו"ש, משום שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באזור - אקוויפר ההר. מי התהום של אקוויפר ההר, המשתרע מבאר שבע בדרום ועד למורדות הכרמל בצפון, מזינים את כל האוכלוסייה החיה באזור, הן הישראלית הן הפלסטינית.

מרבית השפכים ביו"ש, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. זיהום מי התהום והנחלים מהווה סיכון לאוכלוסייה ולסביבה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם ביו"ש נמצא בפיגור רב בהשוואה למצב במדינת ישראל.

בחודשים פברואר-אוקטובר 2016 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הגופים הממשלתיים בישראל בזיהומי מים החוצים את הקו הירוק. להלן הליקויים העיקריים:

הפסקת אישור פרויקטים בוועדת המים המשותפת

מאוגוסט 2010 ועדת המים המשותפת לישראל ולפלסטינים אינה מתכנסת לאישור פרויקטי תשתית בתחום המים והשפכים. רק באוגוסט 2016, במהלך הביקורת, יזמה מתפ"ש פגישה עם הפלסטיניים ובה הוסכם על התנאים לחידוש פעילות הוועדה, ובינואר 2017 נחתם ההסכם לחידושה.

המלצות המבקר: אישור פרויקטים בוועדת המים המשותפת, ואישור, תיאום וייזום פרויקטים במימון גורמים בינלאומיים.

ליקויים באישור, בתיאום ובייזום פרויקטים במימון גורמים בינלאומיים

תוכניות למט"שים פלסטיניים בשטח ממתינות לאישורי המנהל האזרחי (מנהא"ז) במשך שנים. מצב זה נגרם הן בעקבות חסמים בירוקרטיים וטיפול חסר בגופים הרלוונטיים - המנהא"ז, המתפ"ש, רשות המים, משרד החוץ, המשרד להגנ"ס והמשרד לשת"פ אזורי - והן בעקבות היעדר מדיניות ממשלתית.

המלצת המבקר: על הממשלה לגבש מדיניות מתואמת לכלל משרדי הממשלה העוסקים בנושא ולבחור את הגורם הממשלתי שיוביל את הטיפול בו.

זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים

עשרות שנים מוזרמים מי הביוב הגולמי של שפכי דרום-מזרח ירושלים ושל ארבע ערים פלסטיניות לתוך אפיק נחל קדרון, לכיוון מדבר יהודה וים המלח. למרות שהקדרון הוא הנחל המזוהם ביותר שחוצה בין מדינת ישראל ליו"ש, כשמקור הזיהום ברובו בירושלים, לא טופל והובל הנושא על ידי אף לא גורם ממשלתי בכיר אחד, כמו שר או משרד ראש הממשלה.

הגיחון, רשות המים, המשרד להגנ"ס, עיריית ירושלים, הוועדה המחוזית ומתפ"ש, לא הצליחו למצוא פתרון לבעיה במשך יותר מ-20 שנה. רק ב-2016 , בעקבות עתירה לבג"ץ, הובא הנושא למשרד ראש הממשלה.

המלצת המבקר: על מתפ"ש ורשות המים להמשיך בהובלת פתרון מוסכם עם הרש"פ לטיפול בשפכים המוזרמים לקדרון תוך מספר חודשים. אם לא יושג פתרון על משרד ראש הממשלה לקבל החלטה לגבי החלופה המיטבית לפתרון ולגבש תכנית ליישומה במהירות האפשרית. בד בבד, על משרד האוצר, על הגיחון ועל רשות המים לקבוע את אופן מימון הפרויקט שעלותו מוערכת ב-400 מיליון ₪, כדי למנוע שיהוי נוסף בביצועו.

זיהום נחל אלכסנדר ונחל שכם

נחל אלכסנדר זורם מהרי השומרון לים התיכון. במעלה אגן נחל אלכסנדר ביו"ש, יש כמה מקורות זיהום הכוללים שפכים ביתיים ותעשייתיים. נחל שכם הוא יוּבל מרכזי של נחל אלכסנדר. משנת 1995 מתבצע בצד הישראלי של נחל אלכסנדר פרויקט שיקום בו הושקעו עד שנת 2016 כ-90 מיליון ₪.

היערכות לקויה של רשות המים והמנהא"ז, הביאו לכך שמט"ש יד חנה בעמק חפר אינו עומד בעומס ובהרכב השפכים המוזרמים אליו וכך נגרם זיהום בנחל אלכסנדר ונוצרים מפגעי תברואה וסביבה קשים לתושבי האזור. ההיערכות הלקויה נובעת במידה רבה מפערי מידע ומאי-ודאות של הגורמים המטפלים בנושא, לרבות ברשות המים ובמנהא"ז, לגבי תכניות תשתית הביוב בצד הפלסטיני, המנוהלות וממומנות על ידי גורמים בינלאומיים.

המלצת המבקר: על רשות המים והמנהא"ז לפעול לטיפול בשפכים הפלסטיניים בתחומי יו"ש. כן עליהם לשפר את מנגנוני שיתוף הפעולה והתיאום שלהם עם הגורמים הבינלאומיים והפלסטיניים כך שישרתו את האינטרסים הכלכליים, הסביבתיים והבריאותיים של שני הצדדים.

זיהום נחל חברון

נחל חברון הוא יובל של נחלי באר שבע והבשור, ראשיתו מצפון לעיר חברון וסופו סמוך לתל שבע, במפגש עם נחל באר שבע. בכל תוואי הנחל בתחומי יו"ש, 43.5 ק"מ, זורמים שפכים גולמיים, סניטריים ותעשייתיים, מחברון, מקריית ארבע ומיישובי הסביבה. שפכים אלה מכילים ריכוז גבוה של חומרים רעילים הכוללים תוצרי תעשיות אבן, ציפוי מתכות, בורסקאות ותעשיות שמן זית.

המלצת המבקר: על קמ"ט סביבה לפעול בהקדם למציאת פתרון לבעיית נסורת האבן המושלכת לנחלים. בנוגע להזרמת הכרום, על קמ"ט סביבה למצוא פתרונות אפשריים לבעיה הסביבתית החמורה והמתמשכת.

זיהום הים והנחלים מרצועת עזה

בינואר ופברואר 2016, בשני מקרים שונים, הושבתה פעילות מתקן ההתפלה בחוף אשקלון עקב זיהום אורגני קיצוני במי הים, שלפי החברה המפעילה את המתקן מקורו כפי הנראה ברצועת עזה.

בשנת 2013 כמעט שהושלמה בנייתו של מט"ש בצפון הרצועה שהקים הבנק העולמי בכ-75 מיליון דולר. המט"ש נועד לטפל בשפכים של תושבי צפון הרצועה ולספק מים מטוהרים להשקיה חקלאית לכ-15,000 דונם. לצורך הפעלתו זקוק המט"ש לקו חשמל מיוחד.

רק לאחר חשיפת הנושא בתקשורת והתגברות העניין הציבורי החלה מתפ"ש לבחון פתרונות לבעיית החשמל של המט"ש, ורק אחרי מעורבות בינלאומית הסכימה, באוגוסט 2016,  להקמת קו החשמל.

המלצת המבקר: על מתפ"ש לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר את הפעלתו של המט"ש הצפוני ברצועת עזה בשנת 2017, כולל זירוז ההליכים לתכנון ולבניית קו החשמל. ובנוסך, להעניק משקל ראוי לסכנות הסביבתיות והבריאותיות שבזיהומי מים בין רצועת עזה וישראל.

אי-חיבור מחנות צה"ל ביו"ש לביוב

רובם הגדול של מחנות צה"ל ביו"ש טרם חובר למערכת ביוב וטיפול בשפכים תקינה, והם ממשיכים להזרים במשך שנים שפכים לסביבה, ובכך יוצרים מפגע סביבתי חמור המזהם את מי התהום והנחלים.

המלצת המבקר: על משרד הביטחון להכין תכנית רב-שנתית הכוללת לוחות זמנים מפורטים ותקציב לחיבור כלל מחנות צה"ל לביוב ולמתקני טיפול בשפכים כבר בשנים הקרובות.

התייחסויות

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מברך על פרסום הפרק בדוח מבקר המדינה, בנושא ריבוי המפגעים הסביבתיים חוצי הגבולות הקיימים בשטחי יהודה ושומרון. מדובר במפגעים משמעותיים ורחבי היקף הגורמים לנזקים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים.

חשוב להדגיש, כי עניינים סביבתיים אינם מתחשבים בגבולות שיצר האדם, וכאשר נושא סביבתי כמו מים, אוויר, פסולת - אינו מטופל בצורה טובה בצד אחד של קו הגבול, הוא משפיע גם על צידו האחר. לכן יש לטפל ברצף הסביבתי כמכלול, בעוד שקווי הגבול הריבוניים מקשים על הטיפול.

המשרד עסק בחודשים האחרונים במיגור מפגעים חוצי גבולות, ביניהם: טיפול משולב בזיהום האוויר כתוצאה מפעילות המפחמות, שהשפיע על 150 אלף תושבי השרון; צמצום הזיהום המגיע מנחל חברון; מניעת מעבר פסולת ושריפות פסולת אלקטרונית; הידוק הפיקוח על מעבר סחורות באמצעות יחידת דוד.

המשרד בוחן בחודשים האחרונים דרכים שונות למיגור תופעת הזיהום חוצה הגבולות - תופעה שעד היום טופלה תחת המשאבים והסמכויות המצומצמים העומדים לרשות המשרד בנושא זה. זאת, מתוך הבנה כי רק פעילות נמרצת ומלאה שתטפל בכלל מקורות הזיהום והמפגעים, תביא לשיפור משמעותי במצב הסביבתי.

את התוכנית הממשלתית הכוללת המשרד מגבש יחד עם המנהל האזרחי וגורמים אחרים, כולל פגישות שקיימו השר להגנת הסביבה ומנכ"ל משרדו עם ראש המנהל האזרחי.

בימים אלה מסתיימת עבודת מטה לכתיבת טיוטת תכנית ממשלתית,  שמאגדת את כלל הגורמים הרלוונטיים המטפלים בסוגיות אלה, ותכלול הקצאת כוח אדם ייעודי לנושא, שיפור הרגולציה, שיפור הפיקוח והאכיפה ושיקום מפגעים סביבתיים ובריאותיים. במשרד להגנ"ס משוכנעים, כי רק פעולה ממשלתית מתואמת והשקעה משמעותית בתשתיות מתאימות תביא לשיפור המצב הסביבתי בעתיד."

תגובת איגוד ערים לאיכות הסביבה: "מזה 25 שנה האיגוד בשמם של הרשויות המקומיות הישראליות מתריע  בכל דרך אפשרית מפני הנזקים הסביבתיים הנגרמים כתוצאה מהמצב הגיאו-פוליטי ביו"ש והפערים בין 2 הישויות והאוכלוסיות החולקות את השטח.

בימים אלו אנו נחשפים לדוגמא מוחשית של הסיכונים והנזקים הנגרמים מחוסר טיפול נאות בשפכי הפלסטינאים. שפכי העיר רמאללה מגיעים בזרימה בנחל מודיעין לעיר מודיעין עילית ובסמוך לכפר האורנים. הזיהומים והיתושים במקום מאימים על ישובים נוספים במרכז הארץ. הביוב של חברון ממשיך לזהם את אזור באר שבע. הקולחים של אל-בירה מאימים שוב על מעינות ואדי קלט.

האיגוד מבצע פיקוח וניטור של שפכי ההתיישבות הישראלית. חשוב להדגיש, כי 88% מהשפכים מטופלים כראוי למרות הקיטוע הקרקעי- סטטוטורי בין הישובים, דבר המייקר מאוד את הפתרונות שבוצעו ע"י הרשויות המקומיות. חלק ניכר מהישובים בהם לא מתבצע טיפול מושלם בשפכים נובע כתוצאה מבעיות משפטיות הנוגעות לבעלויות על הקרקע וכדומה, בתקוה כי גם הם יפתרו בקרוב.

למרות שלאחרונה ניכרת גישה יותר מעשית לחיבור מחנות צה"ל למתקני השפכים בישובים  עדיין ישנם מספר ניכר של מחנות צה"ל בהם הביוב מזהם ללא טיפול. מדובר בדוגמא שלילית של הריבון ביחסו לסביבה.

מזה כחצי יובל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון קורא בכל דרך אפשרית יחד עם כל הרשויות המקומיות כי על המדינה להחיל מדיניות חוצה גבולות בתחום הסביבה. יש לציין בהוקרה כי השר להגנת הסביבה, זאב אלקין הביא בשנה החולפת להקמת קבוצות עבודה בנושא וישנה התקדמות ניכרת בהכנת תכנית אב סביבתית לאזור.

לסיכום:  דו"ח הביקורת מציג דרישה חד משמעית לפעילות מערכתית לגיבוש תכנית ביצוע כוללת לצמצום ברמת הזיהומים. למרות שהמבקר הטיל את מלוא האחריות לכך על המדינה,  אנו רואים חובה כרשות סביבתית מוסמכת בהתיישבות הישראלית באזור לפעול ולסייע ככל האפשר ולהביא ללא דיחוי לשיפור איכות הסביבה ובעיקר הימנעות מזיהום מקורות המים."

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. דוח מבקר המדינה 05.2017 [pdf]
  2. סוגיית מים בין ישראל לפלסטינים 2009, רשות המים [pdf]

------------

קישורים רלוונטיים:

  1. דם מבית מטבחיים זרם לנחל בשמורת טבע, 27.12.2016
  2. יחידה חדשה של המשרד להגנ"ס תמנע מעבר פסולת לשטחים, 30.12.2013
  3. שפכים תעשייתים
  4. זיהום ים ונחלים

------------

חברות לטיפול בשפכים תעשייתיים: