השר להגנת הסביבה, אבי גבאי ​הודיע למנכ"ל המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל (מלר"ז), כי החליט, מכוח סמכותו בחוק, להוציא את עמותת מלר"ז מרשימת הגופים המוכרים בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. לשם כך יפנה השר לוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת על מנת לקבל אישור למהלך.

מדובר בצעד חריג בו נעשה שימוש כנראה בפעם הראשונה מאז נכנס החוק לתוקף לפני למעלה מ – 20 שנה.

לפני כשנה, פורסמה כתבת תחקיר ב"דה מרקר", אודות ההתנהלות של מלר"ז. חלק מהטענות המובאות בכתבה, עולות כעת שוב בדברי המשרד להגנ"ס.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

החוק למניעת מפגעים סביבתיים (1992) מאפשר למספר גופים, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, לתבוע תביעות אזרחיות נגד מזהמים, ולקבל מבית המשפט צו להפסקת המפגע.

בתביעה אזרחית, לרוב התובע צריך להיות אזרח שנגרם לו או לנכסיו נזק. עבירות סביבתיות כמו הזרמת שפכים תעשייתיים לביוב העירוני או זיהום קרקע, לרוב לא מביאות לנזק משמעותי מספיק לאזרח מסוים כך שתהיה לו מוטיבציה לפתוח בהליך משפטי. לכן, החוק ממנה מעין "נאמנים" לציבור שתפקידם לשמור על האינטרס הציבורי בהיבטי איכות סביבה המוגדרים בחוק. לאותם גופים, ניתנת הרשות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים גם אם להם עצמם לא נגרם כל נזק.

בין הגופים המוכרים להגשת תביעות אזרחיות סביבתיות על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים:

1. רשות הטבע והגנים
2. קק"ל
3. החברה להגנת הטבע
4. אדם טבע ודין
5. צלול
6. המועצה לישראל יפה
7. חיים וסביבה
8. מלר"ז

על מה מלר"ז נענשת?

לדברי המשרד להגנת הסביבה, מלר"ז השתמשה בסמכות שהוענקה לה בחוק באופן לקוי ובלתי ראוי שכן החוק למניעת מפגעים סביבתיים אינו מאפשר קבלת פיצוי כספי אלא רק צו להפסקת המפגע. אך על פי בדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה, נציגי מלר"ז פנו בכמה מקרים לעסקים קטנים בטענה שיגישו נגדם קובלנות פליליות, ודחקו בהם להגיע להסכמי פשרה, שבמסגרתם נקבעו לעמותה סכומי הוצאות גבוהים.

החלטת השר התקבלה לאחר שהמשרד להגנת הסביבה ערך לפני כחודשיים שימוע לעמותה, ולאחר בחינת טיעוני העמותה. בין היתר העלתה הבדיקה, כי השינוי שעבר תחום הטיפול בשפכים בשנים האחרונות, הוביל את מלר"ז לייצר מערכת של גביה כפולה לזו של תאגידי המים והביוב, שאין לה תרומה סביבתית ואף מכבידה שלא לצורך על עסקים קטנים.

השר אבי גבאי: "עמותות מסוג זה אמורות לסייע לשיפור הסביבה ולא להפוך גורם נוסף המקשה לשווא על חיי העסקים הקטנים שגם כך מתקשים להתמודד".

ממלר"ז נמסר: "המשרד להגנת הסביבה ביקש, הנחה, הדריך וליווה את מלר"ז כדי שהיא תפעל במקום שהמשרד לא רצה/ויכול היה לפעול ועתה תוך דאגה ל"מפעלים/עסקים הקטנים" המשרד רוצה לקחת את סמכויות האכיפה שניתנו למלר"ז. להלן פעילויות שהמשרד ביקש שנפעל עבורו: ניטור עשן מכלי רכב, רעש מטוסים, פעילות אכיפה על צה"ל ומשרד הביטחון, פעילות אכיפה על מפעלים המחוברים לשפד"ן במחוז תל אביב והמרכז, פעילות אכיפה על מפעלים במחוז חיפה, טיפול בתחנות דלק מזהמות ועוד.

נראה לנו מאד לא הגיוני ולא סביר מצד אחד לבקש מאיתנו לפעול, לבקש בכתובים (כפי שכתב מנהל מחוז תל אביב) "להחמיר עם המוסכים",  לאשר את הפעולה כנגד הגופים המזהמים ומצד שני, כשמלר"ז מטפלת במוקדי הזיהום בהצלחה ועקב זאת המפעלים פונים לשר בגלל שלא נוח להם למלא אחר הדרישות, לבוא בטענות נגד מללר"ז ולא לתת גיבוי מלא למלר"ז, ועוד לקרוא למפעלי ענק כמו חברות תעופה ובסיסי צה"ל "עסקים קטנים".

כל הפעולות שעשתה מלר"ז היו בבקשת, בשליחות, בתיאום, בהסכמת המשרד ועם ציודו ואנשיו! ההתנהלות של מלר"ז מול הגופים המזהמים בהם טיפלה נעשתה אך ורק על פי החוק ועל פי הסדרים בין עורכי דין של הצדדים לעניין הפסקת הזיהום והחזר הוצאותיהם של עורכי הדין, נקבעו על דעת עורכי הדין של הצדדים ובאישור בית המשפט."

-----

קישורים רלוונטיים

1. מפגעי ריח: שני הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות שהוגשו נגד מפעלים, 15.07.2015
2. שורת תביעות ייצוגיות נגד משווקים שהפרו לכאורה את חוק הפסולת האלקטרונית, 23.08.2015
3. משפט סביבתי | infospot

עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי: